נזיר דף יא. א

הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומיטמא למתים, מה הדין?

אליבא דרבנן [1] אליבא דר' שמעון
לר' יהושע בן לוי הוי נזיר - ואסור בכולן אינו נזיר כלל [2]
לרבינא הוי נזיר - ואסור בכולן הוי נזיר - ואסור בכולן [3]

מי שנזר, ואחרי שנזר אמר כדלהלן, מה הדין?

רישא (מציעתא):
איני יודע שנזיר אסור ביין
סיפא: סבור אני שחכמים יתירו לי יין
ללישנא קמא [4] לאיבעית אימא
לרבנן הוי נזיר - ואסור בכל הוי נזיר - ואסור בכל אינו נזיר כלל [5]
לר' שמעון אינו נזיר כלל [6] אינו נזיר כלל הוי נזיר - ואסור בכל [7]
-------------------------------------------------

[1] נחלקו רבנן ור"ש לשיטתם לעיל (דף ג:) האם נזיר מדבר אחד הוי נזיר בכל או לא, דלרבנן אפי' שנעשה נזיר מדבר אחד מתפשטת הנזירות על כל איסורי נזיר, ואילו לר"ש בעינן שיהיה נזיר מכולם, ואם פירט את הדברים שמהם רוצה להיות נזיר ולא הזכיר את כולם - לא הוי נזיר. ומתוך מחלוקת זו בא נידון משנתנו והסוגיא בגמ'.

[2] דמצינו שאמר ר"ש בהמשך המשנה שאם אמר "הריני נזיר" ואח"כ אמר שלא ידע שנזיר אסור ביין - והיינו שלא קיבל על עצמו נזירות מיין, מהני ליה שאינו נזיר, וה"ה גם כשמתנה ע"מ שלא יאסר ביין מהני שלא תחול עליו נזירות - כיון שלא קיבל על עצמו כל הנזירות. והגם שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה - ותנאו בטל, האי תנאי הוי כאילו אמר "חוץ מיין", והרי לר"ש בעינן שיהיה נזיר מכל הדברים, וכיון שהוציא יין מן הכלל, הוי כאילו לא קיבל עליו נזירות כלל.

[3] דאף שסובר ר"ש בהמשך המשנה שהאומר אחרי שנזר שלא ידע שנזיר אסור ביין לא הוי נזיר, מ"מ זה שידע ואמר "על מנת שאהא שותה יין" - הוי מתנה על מה שכתוב בתורה שתנאו בטל, ולכך מה שנזר בנזירות הוי נזירות גמורה גם אליבא דר"ש.

[4] בלישנא קמא סברה הגמ' להגיה את המשנה, ולהשוות את דין הרישא לסיפא, דכמו שברישא (מציעתא) הדין הוא שלרבנן הוי נזיר גמור, ולר"ש לא הוי נזיר - כיון שלא קיבל עליו כל הנזירות, ה"ה בסיפא שג"כ חשיב לר"ש לא קיבל עליו כל הנזירות דנזר - משום שחשב שחכמים יתירו לו לשתות יין או להטמא למתים, ולא הוי נזיר.

[5] דכיון שחשב בשעת נזרו שחכמים יתרו לו לשתות יין - כיון שאינו יכול לחיות בלא זה, או שיתירו לו להטמא למתים משום שכל פרנסתו הוי מקבורת מתים, לא הוי נזיר כלל לרבנן. דכמו שמצינו לרבנן גבי מי שנזר מאחד מהדברים - שהוא נזיר מהכל, כן לענין שאלה אם נשאל מאחד מדיני נזיר - מותר בכולם. ולכן כאן אם יתירו לו רבנן בפתח זה שטעה בנזירותו לינזור על דעת זו, כיון שהותר דבר אחד הותר כל הנזירות. עוד ביאור, דס"ל בנדר ובנזירות שבטעות, דממילא בטלה ואין צריך להשאל לחכם.

[6] דלא הוי נזיר אלא בקבלו עליו כל דיני נזירות, וכיון שהיה סבור שנזיר מותר ביין, חשיב שלא קיבל עליו נזירות כלל.

[7] דאפי' אם ישאל באופן הזה - דהיינו שנשאל מדבר אחד לא מהני להפקיע את הנזירות, וכמו שס"ל לר"ש שלא הוי נזיר עד שיזור מכולם, כך בשאלה אינו מפקיע את הנזירות עד שישאל מהכל. עוד ביאור, דס"ל לר"ש שאפי' שנזר בטעות צריך להשאל, וכל שלא נשאל אסור.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף