1)

TOSFOS DH KA'AN SHE'HORASO SHE'LO BI'KEDUSHAH V'LEIDASO BI'KEDUSHAH

תוס' ד"ה כאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה

(Summary: Tosfos cites two opinions as to whether by 'Horaso she'Lo bi'Kedushah ve'Leidaso bi'Kedushah' is 'Ru'ach Chachamim Nochah heimenu' or 'Ein Nochah heimenu'.)

פי' בקונטרס אז רוח חכמים נוחה הימנו.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that then the Chachamim are pleased with him.

ותימה, דבפרק מי שמת (ב"ב קמט.) גבי 'עובדא דאיסור גיורא ה"ל תליסר אלפי זוזי בי רבא, ' פי' בפקדון ,'כי קא שכיב, קאמר רבא 'היכי ליקנינהו רב מרי להנהו זוזי ? ...' ...

(b)

Introduction to Question: In Perek Mi she'Meis (Bava Basra, Daf149a) in the case where Isur Giyora, who had deposited thirteen thousand Zuz with Rava, died, Rava queried how to return them to Rav Mari (Isur Giyora's son) ...

משמע דרבא לא רצה לשלם לרב מרי בר רחל, אלא היה רוצה לזכות בהן...

1.

Introduction to Question (cont.): Implying that Rava did not want to pay Rav Mari bar Rachel, but to keep them for himself ...

והשתא וכי לא היה רוצה שתהא רוח חכמים נוחה הימנו, שהרי רב מרי בר רחל הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הוה?

(c)

Question: Did he not want the Chachamim to be pleased with him, seeing as Rav Mari bar Rachel was conceived before the conversion and born afterwards?

ואומר ר"ת, דלגבי הלואה שעושה לו טובה, רוח חכמים נוחה הימנו שלא לשלם רעה תחת טובה...

(d)

Answer: Rabeinu Tam answers that it is specifically by a loan, where he (the Ger) did him a favor, that the Chachamim are pleased with him, in order not to repay evil for good ...

אבל התם פקדון הוה, ואדרבה רבא טרח לשומרם.

1.

Answer (cont.): Whereas there it was a deposit, and to the contrary, it was Rava who did Rav Mari bar Rachel a favor by looking after the money.

ואין נראה לר"י לחלק כלל בין מלוה לפקדון.

(e)

Refutation: However, the Ri does not agree with the distinction between a loan and a deposit.

אלא נראה לר"י לפרש הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אין רוח חכמים נוחה הימנו ...

(f)

Explanation #2: He therefore explains that where he was conceived before the conversion and born afterwards the Chachamim are not pleased with him ...

לפי שהוא קרוב להיות כישראל, ואתי לאיחלופי ולשוויה ישראל גמור...

1.

Reason: Since he is close to being a proper Yisrael, and one will therefore consider him a Yisrael ...

ואם ייבם אשת אחיו, יאמרו שאינה זקוקה עוד לאחיו שהיתה הורתם ולידתם בקדושה.

2.

Reason (cont.): With the result that if he performs Yibum with his brother's wife, people will say that she is no longer obligated to perform it once again with a brother who was conceived and born after the conversion.

2)

TOSFOS DH KA'AN BI'GENEIVAH ACHAS KA'AN BI'SHENEI GENEIVOS

תוס' ד"ה כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation of the Sugya.)

פי' בקונטרס 'בהא אינו חוזר ונמכר' ...וה"ק- ונמכר פעם א' בגניבה אחת, ולא פעמיים בגניבה אחת...

(a)

Explanation #1: Rashi explains that in this case, he cannot be sold again, meaning that he can be sold once for one theft, but not twice ...

אבל נמכר הוא שתי פעמים בשתי גניבות, ואפילו לא עמד בדין עד שגנב שתיהן, ואינו שוה אלא דמי אחת, נמכר וחוזר ונמכר...

1.

Explanation #1 (cont.): But he can be sold twice for two thefts, even if he did not appear in court until after the second theft and he is only worth the value of one of them, he can be sold twice ...

דכל חדא וחדא קרינן ביה "בגניבתו" ...

2.

Reason: Since each theft falls under the heading of "Genevaso" ...

ופריך' "בגניבתו" 'טובא' משמע'? -אם עמד על שתיהן בדין אחד כולהו קרינן "בגניבתו" -כדכתיב "ובהמה רבה" " ,והדגה אשר ביאור" ,ואפ"ה חד 'ונמכר' הוא דאיכא? ...

(b)

Explanation #1 (cont.): The Gemara asks - "bi'Genevaso" implies 'many?' - So if he stood in Din on both of them simultaneously, they both fall under the heading of "bi'Genevaso" - like we find "u'Veheimah Rabah" and "ve'ha'Dagah asher ba'Ye'or", nevertheless there is only one "ve'Nimkar"?

'אלא כאן באדם אחד' -שעמד בדין בבת אחת, אפילו בגניבות הרבה אינו נמכר ונשנה, דחצי גניבה היא...

1.

Explanation #1 (cont.): 'We must therefore differentiate between one person' - where he stood in Din simultaneously, even for many thefts, in which case he cannot be sold twice, since that would be considered half a Geneivah ...

אבל בב' בני אדם שמעמידין אותו בדין שתי פעמים, נמכר בשביל כל אחת ואחת...

2.

Explanation #1 (cont.): But where two people took him to court on two occasions, he can be sold for each one independently ...

וה"ה אם גנב ועמד בדין ונמכר, וחזר וגנב, משיצא לחפשי, חוזר ונמכר עכ"ל.

3.

Explanation #1 (concl.): And the same will apply if he stole, and after standing in Din and being sold, he steals again after going free. Up to here is the Lashon of Rashi.

וקשה, מה שפירש 'בגניבה אחת אינו חוזר ונמכר' ,דהא לא אתיא לא כרבנן ולא כר"א...

(c)

Question: What Rashi wrote that he cannot be sold twice for one theft goes neither like the Rabanan nor like Rebbi Eliezer.

דהא בסמוך קאמר 'ת"ר, היה גניבו אלף ושוה ה' מאות, נמכר וחוזר ונמכר' ... ?

1.

Question (cont.): Since in the Beraisa that the Gemara will shortly cite, the Tana Kama specifically rules that 'in the event that what he stole is worth a thousand Zuz and he is worth five hundred, he is sold and sold again'? ...

וכר"א נמי לא אתי. דאיהו קאמר 'אם היה גניבו כנגד ממכרו, נמכר, ואם לאו, אינו נמכר כלל, משמע אפילו פעם אחת אינו נמכר?

2.

Question (concl.): Nor does it conform to Rebbi Eliezer, who says that 'If the theft is equivalent to his sale value, then he is sold, otherwise he is not, implying that he is not sold even once?

לכך פר"י 'כאן בגניבה אחת' -נמכר וחוזר ונמכר עד שישלם כל הגניבה, ד"נמכר בגניבתו" משמע שנמכר כמה פעמים עד שישלם כל גניבתו...

(d)

Explanation #2: Therefore the Ri explains 'One speaks by one theft' - that is where he is sold and sold again until he has paid for the theft, since "Nimkar bi'Genevaso" implies that he is sold a number of times until the theft is paid off ...

אבל בשתי גניבות לא ימכר אלא פעם אחת...

1.

Explanation #2 (cont.): But for two thefts he can only be sold once ...

ופריך' "בגניבתו" טובא משמע- ' היכא דגנב וחזר וגנב לאותו אדם עצמו מיקרי שפיר "בגניבתו" ,אימא דנמכר עד שישלם הכל?

2.

Explanation #2 (cont.): The Gemara then asks "bi'Genevaso" implies many thefts - so where he steals twice from one person it falls under the heading of "bi'Genevaso", so why should he not be sold until he has paid for everything?

ומשני 'באדם אחד' -דגנב וחזר וגנב לאותו אדם עצמו נמכר עד שישלם לו כל הגניבות, דהיינו שפיר "בגניבתו" ;אבל 'בשני בני אדם' -אינו נמכר ונשנה.

3.

Explanation #2 (concl.): And it answers that 'By one owner' - where he stole and stole again, he is indeed sold until he has paid off all the thefts, since that is included in "bi'Genevaso", but 'by two owners' - he cannot be sold twice.

3)

TOSFOS DH AMAR ABAYE BA'AL KORCHEIH D'AV

תוס' ד"ה אמר אביי בעל כורחיה דאב

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara, which will shortly state that he will go and sell her.)

פירש בקונטרס, אם יש לו, כופין אותו ופודה אותה.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that if he has money, we force him to redeem her.

וק"ק להר"מ, א"כ, מאי קאמר בסמוך 'ה"נ דאזיל ומזבין לה' ?מה תועלת במכירתו, מאחר דנכוף אותו לפדותה?

(b)

Question: The Ram queries this however, in that, if so, why will the Gemara say shortly 'Indeed he goes and sells her'? What is the point of selling her, if we will then force him to redeem her?

ושמא יש לומר דנכוף בני המשפחה לפדותה בע"כ דאב, משום דלא ניחא ליה לאב שתחזור לביתו ויהא פרנסתו דאב עליה.

(c)

Explanation #2: Perhaps what it therefore means is that we force the members of his family to redeem her against the father's wishes, who does not want to take her back and be obligated to feed her.

והשתא ניחא שפיר דהדר אזיל ומזבין לה.

1.

Conclusion: Now it makes sense to say that he will sell her again.

18b----------------------------------------18b

4)

TOSFOS DH KEIVAN SHE'PEIRASH TALISO

תוס' ד"ה כיון שפירש טליתו

(Summary: Tosfos discusses four ways of explaining the Sugya.)

פי' בקונטרס בדר"ע גרס 'כיון שפירש טליתו ... '

(a)

Clarification: Rashi explains that in Rebbi Akiva, the text is 'Since he spread his Talis'.

דע"כ מיבעי ליה לאוקמי 'יש אם למקרא' ,כדאמרינן פ"ק דסנהדרין (דף ד.) ;ו'יש אם למסורת' כר"א...

1.

Reason: Since, based on the Gemara in the first Perek of Sanhedrin (Daf 4a), we are forced to establish 'Yesh Eim le'Mikra' like him, and consequently, 'Yesh Eim le'Masores' like Rebbi Eliezer ...

כדדרשינן בבכורות (דף לד.) דרמינן מהאי פלוגתא על מילתא אחריתי ...

(b)

Proof: As the Gemara Darshens in Bechoros (Daf 34a) where it queries a different Sugya from this Beraisa ...

דאמר התם לר"א 'יש אם למקרא' ,ורמינן עלה מהא ד'יש אם למסורת' ס"ל.

1.

Proof (cont.): When it establishes there that Rebbi Eliezer holds 'Yesh Eim le'Mikra', and queries it from here, where he holds 'Yesh Eim le'Masores'.

וה"פ -ר"ע סבר כיון שפירש טליתו עליה לשם יעוד, אם גירשה בגט וחזרה אצל אביה, אינו יכול למוכרה, ד'אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות' ...

(c)

Explanation #1; Rebbi Akiva: Rebbi Akiva holds that, since he spread his Talis over her for the sake of Yi'ud, should he then divorce her and she returns to her father, the latter may no longer sell her, since he holds that 'A man is not allowed to sell his daughter to Shifchus after Ishus' ...

דסבר 'יש אם למקרא' -כלומר "בבגדו" קרינן ביה, שהוא לשון 'בגד ... '

(d)

Reason: Because he holds 'Yesh Eim le'Mikra' - meaning that we read it 'be'Vigdo', which is an expression of 'Beged'.

דאי לשון 'בגידה' ,איבעי ליה למימר 'בבגדו' -כמו בשמעו (דברים כט).

(e)

Proof: Because if it was an expression of 'Begidah' (treachery), it should have said 'be'Vagdo' - like 'be'Sham'o' (Devarim, 29).

ואע"ג דבעלמא קרינן "בפגעו" (במדבר לה) ...

(f)

Implied Question: And even though elsewhere (in Bamidbar, 35) we read "be'Fig'o" ...

התם ליכא למיטעי, אבל הכא איכא למיטעי.

1.

Answer: There is no room there for error, unlike here, where it is possible to err.

ורבי אליעזר סבר' יש אם למסורת - 'ומדלא כתב "בביגדו" ביו"ד, משמע היינו לשון 'בגידה' ...

(g)

Explanation #1; Rebbi Eliezer: Whereas Rebbi Eliezer holds 'Yesh Eim le'Masores' - and since it does not write "be'Vigdo" with a 'Yud', it implies a Lashon of 'Begidah' ...

דאי לשון 'בגד' ,הוה ליה למיכתב ביו"ד ...

1.

Proof: Because had it been one of 'Beged', it should have written it with a 'Yud' ...

ואע"ג דכתיב (בראשית לט) "ותתפשהו בבגדו" בלא יו"ד...

(h)

Implied Question: And even though the Torah writes (in Bereishis, 39) "va'Tispeseihu be'Vigdo" (without a 'Yud') ...

היינו משום דליכא למיטעי.

1.

Answer: That is because there (too) is no room there to err.

וקשה, היכי דייק שהמסורת לשון בגידה מדלא כתיב "בביגדו" ביו"ד ?דאדרבה, נידוק שהוא לשון פריסת טלית, מדלא כתב בבוגדו בוי"ו?

(i)

Question #1: How can one extrapolate from the fact that it does not write "be'Vigdo" with a 'Yud' that the Masores is an expression of Begidah? On the contrary, we can extrapolate that it is an expression of spreading a Talis from the fact that it does not write 'be'Vogdo' with a 'Vav'?

ועוד, דאין רגילות למיכתב לא יו"ד ולא וי"ו בתוך אותיות הפעולה?

(j)

Question #2: Moreover, it is not customary to insert either a 'Yud' or a 'Vav' in a verb?

ונראה לפרש שהמקרא ודאי משמע לשון פריסת טלית, כמו "ותתפשהו בבגדו" ...

(k)

Explanation #2: One must therefore explain that the Mikra definitely implies spreading a Talis, like "va'Tispeseihu be'Vigdo" ...

דאי לשון בגידה, היה ראוי לקרות 'בבגדו... '

1.

Proof: Because had it been an expression of 'Begidah', it ought to have been read 'be'Vegdo' ...

אבל המסורת הוא לשון 'בגידה... '

2.

Explanation #2 (cont.): Whereas the Masores is one of 'Begidah' ...

דאי לשון פריסת טלית, היה לו לכתוב 'בבגדו עליה' ולא "בבגדו בה" .

3.

Proof: Because had it been one of spreading a Talis, it ought to have written 'be'Vigdo alehah', and not "be'Vigdo vah".

ומיהו קשה לר"ת, דאין דרך הגמרא להקדים דברי ר"ע לדברי ר"א שהיה רבו?

(l)

Question: Rabeinu Tam however, asks that it is not the way of the Gemara to state Rebbi Akiva's opinion before that of Rebbi Eliezer, who was his Rebbe?

לכך נראה לר"ת דגרסי' 'כיון שפירש טליתו עליה, דברי ר"א; ור"ע אומר כיון שבגד בה .'וניחא השתא שדברי ר"א קודמין לדברי ר"ע שהיה תלמידו.

(m)

Another Text: Rabeinu Tam therefore amends the text to read 'Since he spread his Talis over her; the words of Rebbi Eliezer; Rebbi Akiva says since he behaved treacherously towards her'. In this way, Rebbi Eliezer's words precede those of Rebbi Akiva his Talmid.

וה"פ -ר"א סבר 'יש אם למסורת' ,ומסורת הוי לשון 'בגד' דהיינו פריסת טלית ...

(n)

Explanation #3; Rebbi Eliezer: And the explanation is as follows: 'Rebbi Eliezer holds "Yesh Eim le'Masores", which is an expression of 'Beged' - spreading a Talis ...

מדלא כתיב 'בבוגדו' בוי"ו או ב'ביגדו' ביו"ד...

1.

Proof: Seeing as it does not write 'be'Vogdo' - with a 'Vav' or 'be'Vigdo' - with a 'Yud' (See Maharsha) ...

אע"ג ד"בשמעו" לא כתב בוי"ו ...

(o)

Implied Question: Even though it writes "be'Sham'o" without a 'Vav' ...

היינו משום דליכא למיטעי.

1.

Answer: There is no room there for error.

ור"ע סבר 'יש אם למקרא' היינו לשון בגידה ...

(p)

Explanation #3; Rebbi Akiva: Whereas Rebbi Akiva holds 'Yesh Eim le'Mikra' which is an expression of 'Begidah'

דאי לשון 'בגד' ,הל"ל "בבגדו" ,דמ'בגד' יאמר 'בגדו' כמו מ"נגד" ' -נגדו' ,ומ"חלב" ' -חלבו' ...

1.

Proof: Because if it was one of 'Beged', it ought to have said 'be'Vegdo', since the derivative of 'Beged' is 'Begdo', just as that of 'Neged' is 'Negdo', and that of 'Cheilev', 'Chelbo'.

ואע"ג דקרינן "ותתפשהו בבגדו" ולא 'בבגדו' ...

(q)

Implied Question: And although we read "va'Tispeseihu be'Vigdo" and not 'be'Vegdo' ...

התם ליכא למיטעי.

1.

Answer: There is no room there for error.

וי"מ דפליגי בהאי דכתיב "אשר לא יעדה" ,וקרינן 'לו' בוי"ו ...

(r)

Explanation #4: Others explain that they are arguing over the Pasuk "asher Lo Ye'adah" (written with an 'Alef'), which we read 'Lo' with a 'Vav' ...

ר"ע סבר 'יש אם למקרא' דהיינו 'לו' בוי"ו...

(s)

Rebbi Akiva: Rebbi Akiva holds 'Yesh Eim le'Mikra' - "Lo" with a 'Vav' ...

והשתא מגלה על ב"בגדו" שהוא לשון 'בגד' -פריסת טלית ...

1.

Rebbi Akiva (cont.): And this indicates that "Bigdo" is an expression of 'Beged' - spreading one's Talis ...

ר"א סבר 'יש אם למסורת' ,וכתיב "לא" באל"ף, והשתא מגלה על "בבגדו" שהוא לשון בגידה.

(t)

Rebbi Eliezer: And Rebbi Eliezer holds 'Yesh Eim le'Masores', and "Lo" is written with an 'Alef', an indication that "be'Vigdo" is an expression of 'Begidah'.

5)

TOSFOS DH ZEVUNI HU MAZBIN LAH HA YI'UDI MEYA'ED LAH

תוס' ד"ה זבוני הוא דלא מזבין לה הא יעודי מייעד לה

(Summary: Tosfos discusses the meaning of 'Ha Yi'udi Meya'ed lah'.)

לאו דוקא 'יעודי מייעד' אלא ר"ל קדושי מקדש לה...

(a)

Explanation #1: La'av Davka that he sells her for Yi'ud with her, but that he may betroth her ...

דאי לא היה יכול לקדשה, אמאי קאמר שוב 'אינו רשאי למוכרה?' פשיטא, אפי' לקדשה אינו יכול, כ"ש למוכרה?

1.

Proof: Because if he was not permitted to betroth her, why does the Tana need to then say that 'he cannot sell her'? Is it not obvious that if he is not even able to betroth her, how much more so to sell her?

ויש מיישבין הגירסא 'זבוני הוא דלא מזבין לה' ,הא לשאר מילי מצי עביד ...

(b)

Explanation #2: Some commentaries justify the text - 'He cannot sell her', but other things he can do with her ...

וקא מתמה גמרא 'הא יעודי מייעד לה? 'כלומר -היכי אמרינן דשאר מילי מצי עביד, והא כבר יעודי מייעד לה; ואי אמרת נישואין עושה, אין לאביה רשות בה?

1.

Explanation #2: And on that the Gemara wonders - 'But how can one say that he can do other things?' Bearing in mind that she is already betrothed via Yi'ud; And if Yi'ud makes marriage, her father has no more jurisdiction over her?

ודוחק.

(c)

Refutation: But this a Dochek.

6)

TOSFOS DH BISHLAMA ERUSIN ME'ERUSIN SHA'ANI

תוס' ד"ה בשלמא אירוסין מאירוסין שאני

(Summary: Tosfos discusses Rashi's explanation of the distinction between Erusin and Nisu'in.)

פי' שאני אירוסין דידה, דכיון דהוא לא קדשה, יכול למוכרה, אלא נישואין מנישואין מי שאני? ...

(a)

Clarification: Her betrothal is different, because, since he did not betroth her, he can sell her, but in what way is one marriage different than another? ...

פי' הקונטרס 'כיון דמדאורייתא נפקא מרשותיה לגמרי' .

(b)

Explanation: Rashi explains 'Since min ha'Torah she leaves his domain completely'.

וקשה, והא אירוסין נמי הוו דאורייתא, כדילפינן לעיל מ"כי יקח"

(c)

Question: But betrothal too, is min ha'Torah?

וכ"ת, דמ"מ יש לחלק בין אירוסין לנישואין, משום דבנישואין נפקא מרשותיה לגמרי, כדפי' הקונטרס ...

(d)

Refuted Answer: And to suggest that one can differentiate between betrothal and marriage, inasmuch as by marriage she leaves his domain completely, as Rashi actually explains ...

הא ליתא, דהא קטנה אי מסרה נפשה לחופה, ה"נ דנפקא מרשותיה דאב? פשיטא דלא!

1.

Refutation: .... is incorrect, because will you also then say that if a Ketanah hands herself over for Chupah, she will leave her father's domain? Obviously not!

לכך יש ליישב פי' הקונטרס הכי -בשלמא אירוסין מאירוסין שאני, דאכתי ברשותיה דאב היא לכל מילי -ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה עם בעלה, חוץ ממכירה שאינו רשאי למוכרה אחר שקבל כסף קדושיה ...

(e)

Answer: One can however, resolve Rashi in the following way - We can understand how one betrothal differs from the other, inasmuch as she is still under her father's jurisdiction regarding all issues - to inherit her, to bury her and to nullify her vows together with her husband, with the sole exception of selling her, which he cannot do once he has accepted the money of her Kidushin.

א"כ, הא מילתא הוי חדוש, ואיכא למימר 'אין לך בה אלא חדושו' , ואיכא לאוקמי האי חדוש באירוסין דידיה ,פירוש כשקיבל אביה קידושין ...

1.

Answer (cont.): That being the case, it is a Chidush, and one can apply the principle 'to limit it to that case only' - specifically by his Kidushin, where the father received the Kidushin ...

אבל נישואין גמורין דמפקי לה לגמרי מרשותיה דאב, א"כ, אין לחלק בין נישואין דידה לנישואין דידיה, ובנישואין דידה נמי לא מצי מזבין לה...

2.

Answer (cont.): Wherever by Nisu'in which takes her out of the father's jurisdiction completely, there is no justification in drawing a distinction between her Nisu'in and his Nisu'in, and following her Nisu'in he cannot sell her either ...

אבל קטנה דממסרה נפשה לחופה, לא אשכחן דנפקא מרשותיה דאב בהכי.

3.

Answer (concl.): Whereas by a Ketanah who hands herself over to Chupah, there is no case where it takes her out of her father's domain.