1)

TOSFOS DH Amar Rabah Zos Omeres

תוספות ד"ה אמר רבה זאת אומרת

(SUMMARY: Tosfos proves that here the text says Rabah.)

נראה דהכא גרסינן רבה דהא רבא קאמר לעיל דמקח טעות לגמרי משמע

(a)

The text: It seems that here the text says Rabah, for above Rava said that "Mekach Ta'os" connotes totally;

ואי גרסינן הכא רבא א"כ תיקשי מתניתין רישא לסיפא דהא זאת אומרת איכא למידק נמי ממתניתין כדאמרינן בסמוך

1.

If the text said Rava, the Reisha of the Mishnah would contradict the Seifa, for we can infer "Zos Omeres" also from our Mishnah, like we say below!

אלא ודאי נראה דהכא גרס רבה

(b)

Conclusion: Rather, surely here the text says Rabah;

דרבא דאמר לעיל מקח טעות לגמרי משמע יפרש כמו רב אשי.

1.

Rava, who said above that "Mekach Ta'os" connotes totally, will explain like Rav Ashi.

2)

TOSFOS DH Kansah b'Chezkas Besulah v'Nimtzeis Be'ulah Yesh Lah Maneh

תוספות ד"ה כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה מנה

(SUMMARY: Tosfos explains why he has no Ta'anas Besulim)

והא דקתני שהרי כנסה ראשון פירש ריב"ם דהכי משמע ליה אין לשני טענת בתולין לחסרה מכתובתה כלום

(a)

Explanation (Rivam): It says "for the first one entered her [to Chupah]." This means that the second has no Ta'anas Besulim to reduce her Kesuvah;

שהרי כנסה ראשון וגרם להיות כתובתה מנה ואינו יכול לחסרה כלום מאותה מנה דלא מהניא טענת בתולין אלא ממנה דבתולין.

1.

This is because the first entered her, and caused that her Kesuvah is 100. He (the second) cannot reduce her Kesuvah from 100. Ta'anas Besulim helps only [to be Mevatel] the [extra] 100 for Besulim.

3)

TOSFOS DH She'ani Hachi she'Harei Kansah Rishon

תוספות ד"ה שאני הכא שהרי כנסה ראשון

(SUMMARY: Tosfos explains why he does not rely on the witnesses.)

ואדעתא דבעולה נישאת

(a)

Explanation: He married her understanding that she is a Be'ulah.

ואף על גב דעדים מעידים שלא נבעלה

(b)

Implied question: Witnesses testify that she did not have Bi'ah!

אינו סומך על זה מאחר שהיו נישואין וסבר דלשבחה אומרים כן.

(c)

Answer: He does not rely on this, since there was Nisu'in. He assumes that they say so merely to praise her.

4)

TOSFOS DH v'Neichush Shema Tachtav Zinsah

תוספות ד"ה וניחוש שמא תחתיו זינתה

(SUMMARY: Tosfos explains that we ask why he cannot make her lose her Kesuvah.)

אין לומר דפריך אמאי אינו יכול לטעון טענת בתולים לאוסרה עליו ניחוש באשת כהן שמא תחתיו זינתה

(a)

Suggestion: We ask why he can't claim Ta'anas Besulim to forbid her to him. Regarding a Kohen's wife, we should be concerned lest she was Mezanah after Eirusin;

דליכא אלא חדא ספיקא ספק תחתיו ספק אין תחתיו

1.

There is only one Safek, i.e. if the Bi'ah was after Eirusin or before Eirusin.

דהא מצי לשנויי דהא דאינו יכול לטעון היינו להפסידה מכתובתה דאיכא ספק ספיקא דאפי' תחתיו אימור באונס הוה

(b)

Rejection: We could answer that [he can claim Ta'anas Besulim to forbid her to him, just] he can't claim Ta'anas Besulim to make her lose her Kesuvah, for it is a Sefek-Sefeka. Even if it was after Eirusin, perhaps it was Ones!

ואין זה דוחק דלעיל נמי מפרש אינו יכול לטעון טענת בתולים הכי

(c)

Support: This would not be a poor answer, for also above (9b), we explain "he cannot claim Ta'anas Besulim" like this;

דקאמר למאי אי לאוסרה עליו ביהודה אמאי לא כו'

1.

Citation (9b): For what [does he have Ta'anas Besulim in Galil, but not in Yehudah]? If it is to forbid her to him, why doesn't he have this in Yehudah?!... (Rather, it is to make her lose her Kesuvah.)

אלא אכתובה פריך אמאי אינו מפסיד לה

(d)

Conclusion: Rather, we ask [here] about the Kesuvah, why he can't make her lose her Kesuvah.

ונראה לר"י דלרב אשי פריך כיון דבעלמא אית ליה דאין לה כלום והכא יש לה לפי שכנסה ראשון א"כ יבא לידי איסור

(e)

Assertion (Ri): We ask according to Rav Ashi. Since he holds that normally, she has nothing (if she entered Chupah b'Chezkas Besulah, and was found to be Be'ulah), and here she has (100), because the first husband did Nisu'in, if so, he (her new husband) will come to Isur!

שזה האיש סבור כיון שזו יש לה אף על גב דבעלמא לית לה אם כן מחזקינן אותה ודאי בעולה מבעל ראשון ואדעת כן רוצים לומר שנשאתי

1.

This man thinks "since she has (100), even though normally she does not, if so, they (Chachamim) establish her to be Vadai Be'ulah from her first husband, and they want to say that I married her with this understanding;

ובחנם אטרח לבית דין שודאי לא יאסרוה עלי

2.

It is pointless to toil to go to Beis Din. Surely they will not forbid her to me!"

ולכך היה לנו להפסיד כתובתה שיבא לב"ד ולא יטעה לומר שמותרת לו

3.

Therefore, we should make her lose her Kesuvah, so he will come to Beis Din, and not err to say that she is permitted to him.

ואפי' באשת ישראל יש לנו להפסידה גזירה שיראה כהן שזו לא תאבד כתובתה ויסבור אף בשלו כן ולא יבא לב"ד

i.

We should make her lose her Kesuvah even for a Yisrael's wife. This is a decree, lest a Kohen see that she does not lose her Kesuvah, and he will think that the same applies to his wife, and he will not go to Beis Din.

אבל לרבה לא פריך מידי כיון דבעלמא נמי יש לה ליכא למיטעי.

(f)

Distinction: According to Rabah, there is no question at all. Since also normally she has [100], there is no reason why he would err.

5)

TOSFOS DH Kegon she'Kidesh v'Ba'al Le'alter

תוספות ד"ה כגון שקידש ובעל לאלתר

(SUMMARY: Tosfos explains that this refers also to her first marriage.)

וכן צריך נמי להעמיד שהראשון אחר שקידש כנסה לאלתר ומת מיד או (הגהת הרש"ש) עדים מעידים שלא זינתה תחתיו

(a)

Explanation: We must say that also the first husband made Chupah immediately after Kidushin and died immediately, or witnesses testify that she was not Mezanah while married to him;

דאם נבעלה תחת הראשון הרי נבעלה לפסול לה ואסורה לכהונה.

1.

If she had Bi'ah (Zenus) while married to the first, this was Bi'ah with someone forbidden to her, and she is forbidden to Kehunah!

i.

Note: The previous Tosfos proved that if there is concern lest a Kohen think that there is no reason to go to Beis Din, and really his wife is forbidden to him, we should enact that even a Yisrael has Ta'anas Besulim. This answer (Nisu'in was right after Kidushin) must show why there is no concern.

6)

TOSFOS DH Shtei Takanos Havu

תוספות ד"ה שתי תקנות הוו

(SUMMARY: Tosfos explains why we needed to say so.)

וליכא למימר דחדא תקנה הואי ומתני' קודם תקנה וברייתא לאחר תקנה שתיקנו לאלמנה מאתים

(a)

Suggestion: Perhaps it was one enactment. Our Mishnah was before the enactment, and the Beraisa was after the enactment, that they enacted 200 for a widow!

דהא חזינן השתא דלית להו מאתים

(b)

Rejection: We see that nowadays they do not have 200.

וליכא למימר נמי דמעיקרא כי תקינו לבתולה ארבע מאות תקינו גם כן לאלמנה מאתים

(c)

Suggestion: Perhaps initially, when they enacted 400 for a Besulah [Kohenes], they also enacted 200 for a widow.

דאין סברא לתקן לאלמנה מאתים אם לא אחר שראו צורך דמזלזלי בהו

(d)

Rejection: There is no reason to enact 200 for a widow, unless they saw a need, that people were belittling them;

[הילכך מעיקרא לא רצו לשנותה משאר אלמנה וכיון דחזו דקא מזלזלי בהו ראו שהיה צורך תקון להם מאתן

1.

Therefore, initially they did not want to distinguish her (a Kohenes) from other widows. When they saw that people were belittling them, they saw that there is a need, and enacted 200 for them;

וכיון דחזו דפרשי מינייהו אהדרינהו למילתייהו]

i.

When they saw that people were refraining from them, they returned them to their [normal] law.

ולכך הוצרך לומר שתי תקנות הוו.

(e)

Conclusion: This is why we needed to say that there were two enactments.

12b----------------------------------------12b

7)

TOSFOS DH Kivan d'Chazu di'Mezalzelei Behu

תוספות ד"ה כיון דחזו דמזלזלי בהו

(SUMMARY: Tosfos explains how they belittled them, unlike Rashi.)

פירש בקונטרס שהיו קלות בעיניהן להוציאן לפי שהיתה כתובתן מועטת

(a)

Explanation #1 (Rashi): It was light in their eyes to divorce them, for their Kesuvah was small.

וקשה דמעיקרא נמי הוו ידעי שקלות בעיניהן להוציאן כיון דמנה חשיב דבר מועט

(b)

Objection: Also initially they knew that it was light in their eyes to divorce them, since 100 is considered a small amount!

ונראה לר"י לפרש דמזלזלי בהו שמקצת בני אדם היו נמנעים מלנושאם לפי שהיו קלות בעיניהן שאין לה כתובה אלא רביע ממה שיש לה לבתולה ותקינו לה מאתן

(c)

Explanation #2 (Ri): They belittled them, i.e. some men refrained from marrying them because they were light in their eyes, for their Kesuvah was only a quarter of what a Besulah [Kohenes] gets. Therefore, they enacted 200;

כיון דחזו דפרשי מינייהו לגמרי והיו קופצים קודם על בתולות ישראל ולא היה שום אדם קופץ עליהם אהדרינהו למילתייהו

1.

When they saw that men totally refrained from them, and they were eager to marry Besulos Yisrael, and no one was eager to marry them, they returned the matter like initially.

היינו דנקט מעיקרא מזלזלי שהיו נמנעים ולא לגמרי פורשים ובתר הכי נקט ופרשי.

(d)

Support: This is why at first it says "they belittled", for they refrained, but not totally, and afterwards it says that they [totally] separated.

8)

TOSFOS DH Beis Din Shel Kohanim Hayu Govin v'Chulei v'Lo Michu b'Yadam Chachamim (pertains to Amud A)

תוספות ד"ה בית דין של כהנים היו גובין כו' ולא מיחו בידם חכמים (שייך לעמוד א)

(SUMMARY: Tosfos explains why one might have thought to protest.)

אף על פי שלא כתב בלשון תוספת אלא ארבע מאות דחזו ליכי וקא ס"ד דלא תגבה דלא חזו ובלשון תוספת לא כתב

(a)

Explanation: They did not write an expression of Tosefes (more than is obligatory), rather, they wrote "400 that are proper for you." One might have thought that she should not collect [400], for it is not proper for her, and he did not write an expression of Tosefes;

קא משמע לן דמנהג טוב מאד הוא וראוי להיות בכהונה ובמשפחות המיוחסות ושייך בהו למימר דחזו ליכי

1.

The Mishnah teaches unlike this. It is a very good custom, and proper for Kehunah and families of good lineage. It is appropriate to say "that are proper for you";

ואפי' לא כתב לה כתובה גובה ארבע מאות בתנאי ב"ד כמו בבנות ישראל מאתים דתקנה גמורה היא.

2.

Even if he did not write a Kesuvah for her, she collects 400 due to the Tenai (stipulation of) Beis Din, just like Bnos Yisrael collect 200. It is an absolute enactment.

9)

TOSFOS DH v'Hu Omer Lo Ki v'Chulei

תוספות ד"ה והוא אומר לא כי כו'

(SUMMARY: Tosfos points out that elsewhere, this connotes a definite claim.)

אף על גב דבסוף המניח (ב"ק דף לה: ושם) דייק מדקתני לא כי דמיירי בברי

(a)

Implied question: In Bava Kama (35b) we infer from that it taught "Lo Ki (rather)" that we discuss when he (the one who said this) is Bari (has a Vadai claim)!

הכא דליכא למיטעי קתני לא כי אף על גב דאיירי בשמא.

(b)

Answer: Here, we cannot err (surely, her husband does not know for sure), so it taught "Lo Ki" even though he is unsure.

10)

TOSFOS DH Maneh Li b'Yadcha v'Halah Omer Eini Yode'a

תוספות ד"ה מנה לי בידך והלה אומר איני יודע

(SUMMARY: Tosfos explains that he is unsure whether he ever borrowed.)

פי' איני יודע אם הלויתני מעולם

(a)

Explanation: He says "I do not know whether or not you ever lent to me."

אבל הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך תנן בהדיא בהגוזל בתרא (שם קיח.) דחייב.

(b)

Distinction: If he says "you lent to me, and I do not know whether I paid you", a Mishnah (Bava Kama 118a) explicitly teaches that he must pay.

11)

TOSFOS DH Rav Huna v'Rav Yehudah Amrei Chayav

תוספות ד"ה רב הונא ורב יהודה אמרי חייב

(SUMMARY: Tosfos resolves this opinion with R. Aba, and with Rabanan who argue with Sumchus.)

לכאורה נראה דלית להו דרבי אבא דאמר מתוך שאינו יכול לישבע משלם

(a)

Suggestion: It seems that they hold unlike R. Aba, who says "since he cannot swear, he must pay";

דטעמיה דר' אבא משום דדריש (שבועות ד' מז.) שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין שני היורשין

1.

R. Aba expounds (Shevuos 47a) "Shevu'as Hash-m Tihyeh Bein Sheneihem", and not between the two heirs;

כגון אמר מנה לאבא ביד אביך ואמר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא ואבוה כה"ג מתוך שאין יכול לישבע משלם

i.

E.g. [Reuven] said [to Ploni] "your father owed 100 to my father", and [Ploni] said "I know about 50. I don't know about the other 50 [that you claim]. In such a case, since [Ploni] cannot swear, he must pay.

ואי מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב אין כאן שבועה דאפי' הוא אומר אין יודע בכל חייב

2.

If when he says "you owe 100 to me", and he says "I don't know", he is liable, no Shevu'ah applies [to the heir], for even if he says that he does not know about any debt, he must pay!

ותימה דבפרק יש נוחלין (ב"ב דף קלה. ושם) גבי האומר זה אחי משמע דאביי אית ליה מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב

(b)

Question: In Bava Basra (135a), regarding one who says "this is my brother", it connotes that Abaye holds that if one says "you owe 100 to me", and he says "I don't know", he is liable. (Rava derived that he is exempt, from the Mishnah, which says that if the other brothers are unsure, they need not give to him a share of their inheritance. Abaye rejected Rava's proof);

ובפ' חזקת הבתים (שם לד. ושם) משמע דאית ליה לדר' אבא

1.

In Bava Basra (34a), it connotes that Abaye holds like R. Aba!

וי"ל דאפי' למ"ד חייב איכא למידרש שבועת ה' תהיה בין שניהם ולא בין היורשין דשניהם לא ידעי אלא שעד אחד מעיד שאחד חייב לחבירו מנה

(c)

Answer: Even according to the opinion that he is liable, we can expound "Shevu'as Hash-m Tihyeh Bein Sheneihem", and not between the heirs, in a case when both of them do not know, but one witness testifies that he owes 100;

דבאבוה מתוך שאינו יכול לישבע משלם

1.

[In such a case] regarding his father, since he cannot swear, he pays.

תימה דרב יהודה גופיה אית ליה בריש הפרה (ב"ק מו. ושם) אפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא המע"ה

(d)

Question: Rav Yehudah himself holds in Bava Kama (46a) that even if the victim of damage is Bari, and the damager is unsure, ha'Motzi mi'Chavero Alav ha'Re'ayah (to take money from another, one must bring proof)!

ואין לומר דרב יהודה כסומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין ולא אזיל בתר חזקת ממון ולהכי כי איכא ברי ושמא נוטל הכל

1.

Suggestion: Rav Yehudah holds like Sumchus, who says that when there is a Safek about money, they divide it. He does not follow the Chazakah of money. Therefore, when there is Bari and Shema (one who is unsure), he receives everything.

והתם דקאמר אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין כו'

i.

Implied question: There, Rav Yehudah said in the name of Shmuel "this is Sumchus' opinion, but Chachamim say, this (ha'Motzi mi'Chavero Alav ha'Re'ayah) is a great general rule in monetary laws!

אליבא דרבנן קאמר וליה לא סבירא ליה

ii.

Answer: He said so according to Chachamim, but he disagrees.

דהתם (בב"ב דף צב:) משמע דסבר כרבנן גבי מוכר שור לחבירו ונמצא נגחן

2.

Rejection #1: There (Bava Basra 92b), it connotes that he holds like Rabanan, regarding one who sold an ox to his friend, and it was found to be a gorer. (He is exempt. He can say that he sold it for Shechitah, even though most are bought for plowing.)

ועוד דתנן בפרק השואל (ב"מ צז. ושם) המשאיל אומר שאולה מתה והלה אומר איני יודע חייב

3.

Rejection #2: A Mishnah (Bava Metzi'a 97a) teaches that if the lender says "the borrowed animal died [so you are liable]", and the borrower says "I don't know" (perhaps the rented animal died, and I am exempt), he is liable;

וקאמר בגמרא לימא תיהוי תיובתא דרב נחמן ור' יוחנן

i.

The Gemara suggested that this refutes Rav Nachman and R. Yochanan (who say that if one says "you owe 100 to me", and he says "I don't know", he is exempt).

ומאי קושיא הא ע"כ מתני' כסומכוס אפי' לרב יהודה דלרבנן מודה רב יהודה דפטור

ii.

Question: What is difficult? You are forced to say that the Mishnah is like Sumchus, even according to Rav Yehudah, for Rav Yehudah agrees that Rabanan exempt!

ורב נחמן ורבי יוחנן ע"כ כרבנן דלסומכוס לכל הפחות חולקין

iii.

You are forced to say that Rav Nachman and R. Yochanan hold like Rabanan, for according to Sumchus, at least they divide!

אבל אי פליגי אליבא דרבנן ולסומכוס לעולם חולקין אפי' בברי ושמא פריך שפיר ממתני' דכרבנן אתיא דלסומכוס חולקין

iv.

Answer: If they argue (Rav Nachman and R. Yochanan against Rav Yehudah and Rav Huna) according to Rabanan, but according to Sumchus, they always divide, even a case of Bari and Shema, it is a proper question from the Mishnah, which is like Rabanan, for according to Sumchus, they divide.

וי"ל דהתם ברי גרוע ושמא טוב דלפי שהמזיק לא היה שם טוען זה ברי ושמא דמזיק טוב דלא הוה ליה למידע

(e)

Answer: There, it is a poor Bari and a good Shema. Because the damager was not there, this (victim) claims Bari. The damager's Shema is good, for there was no reason why he should know.

אבל מנה לי בידך הברי טוב והשמא גרוע דהוה ליה לידע אם חייב אם לאו

1.

However, regarding "you owe 100 to me", the Bari is good and the Shema is poor, for he should have known whether or not he is liable.

אבל קשה דבעי למימר הכא הא דרב יהודה דשמואל היא דפסק כרבן גמליאל

(f)

Question: Here, we want to say that Rav Yehudah holds like Shmuel, who rules like R. Gamliel;

והתם ברי גרוע ושמא טוב שהבעל אינו יודע מתי נבעלה ואם כן תיקשי דשמואל אדשמואל דפ' הפרה (ב"ק מו. ושם)

1.

There, it is a poor Bari and a good Shema, for the husband does not know when she had Bi'ah. If so, Shmuel contradicts what he said in Bava Kama (46a)!

ויש לומר דה"מ למימר וליטעמיך

(g)

Answer #1: We could have said "[this is difficult also] according to you"!

ועוד יש לומר דסוגיא דהכא סברה דזה כלל גדול בדין לא לניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא אלא כדקאמר התם אי נמי לכי הא

(h)

Answer #2: The Sugya here holds that "this is a great general rule in monetary laws" does not refer to when the victim is Bari and the damager is Shema, rather, like it says there "alternatively, like the case [of one who sold an ox, and it was found to be a gorer]."

וקשה על זה דאפילו לפי אי נמי דהתם לא אתי שפיר דהא בסוף המניח (שם דף לה: ושם) אית להו לרבנן בהדיא דאפי' ניזק אומר ברי כו'

(i)

Question: Even according to the other answer there, this is problematic, for in Bava Kama (35b) Rabanan explicitly hold (ha'Motzi mi'Chavero...) even if the victim is Bari....

ושמואל סובר כרבנן כדמוכח בהמוכר שור לחברו.

1.

Shmuel holds like Rabanan, like it is clear from one who sold an ox [and it was found to be a gorer]!

12)

TOSFOS DH Ela d'Ika Migo

תוספות ד"ה אלא דאיכא מגו

(SUMMARY: Tosfos justifies that Shmuel could hold unlike Rav Yehudah.)

האי שנויא לא אתיא אלא לרב נחמן דלר' יוחנן בההיא דמוכת עץ ליכא מגו כדמוכח לקמן

(a)

Observation: This answer is only like Rav Nachman. According to R. Yochanan, in the case of Mukas Etz there is no Migo, like is clear below.

הקשה ה"ר יעקב מקורבי"ל אכתי ע"כ הא דרב יהודה דשמואל היא

(b)

Question (R. Yakov of Korvil): Still, you are forced to say that Rav Yehudah's teaching is like Shmuel!

דאי לשמואל פטור תקשי ליה ממתניתין דהשואל (ב"מ ד' צז. ושם:) המשאיל אומר שאולה מתה והלה אומר איני יודע חייב

1.

If Shmuel exempts, we could challenge him from the Mishnah (Bava Metzi'a 97a), in which the lender says "the borrowed animal died", and [the borrower] says "I don't know"; he is liable;

דלשמואל ליכא לשנויי כדמשני לרב נחמן ולרבי יוחנן כגון שיש עסק שבועה ביניהן ומתוך שאינו יכול לישבע משלם

i.

According to Shmuel, we cannot answer like Rav Nachman and R. Yochanan answer, e.g. that the borrower needed to swear, and since he cannot swear, he must pay;

דשמואל אית ליה בהדיא בפ' כל הנשבעין (שבועות ד' מז. ושם) דחזרה שבועה לסיני ולא משלם

ii.

Shmuel explicitly holds in Shevuos (47a) that the Shevu'ah returns to Sinai, and he does not pay! (Hash-m, who commanded at Sinai not to steal, will correct matters. Beis Din does not enforce a Shevu'ah or payment.)

וי"ל דאיכא למימר דלעולם מנה לי בידך והלה אומר איני יודע לשמואל פטור

(c)

Answer: Really, when one says "you owe 100 to me", and he says "I don't know", Shmuel exempts;

ומוקי שמואל מתני' דהשואל כשיש עסק שבועה וכההוא תנא דאית ליה מתוך שאינו יכול לישבע משלם

1.

Shmuel establishes the Mishnah of the borrower when the borrower needed to swear, and since he cannot swear, he must pay;

והוא סבר כאידך תנא דפלוגתא דתנאי היא בפרק כל הנשבעין (שם) [ועי' ביתר ביאור תוס' ב"מ צז: סד"ה רב הונא].

2.

He holds like the other Tana (that the Shevu'ah returns to Sinai). Tana'im argue about this in Shevuos there. (See more explanation in Tosfos Bava Metzi'a 97b.)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF