כתובות דף יא. א

האם זכות הוא לגוי להתגייר ועבד להשתחרר, או דניחא להו בהפקירא? [תוד"ה מהו].

גדול קטן
בגוי חובה לו - דניחא לו בהפקירא זכות הוא לו - דלא טעם עדיין טעם הפקר [1]
בעבד לר' מאיר: חובה הוא לו
לרבנן: זכות הוא לו שאינו משתעבד
זכות הוא לו - דלא טעם עדיין טעם הפקר

גדול הבא על הקטנה ולהיפך ומוכת עץ, כמה היא כתובתם?

גדול הבא על פחותה מבת ג' קטן פחות מבן ט' הבא על הגדולה מוכת עץ [2]
לר' מאיר כתובתה מאתים כתובתה מאתים כתובתה מאתים
לרבנן כתובתה מאתים לרב: כתובתה מנה
לשמואל: כתובתה מאתים [3]
כתובתה מנה

כתובות דף יא: א

מוכת עץ מה דין כתובתה באופנים דלהלן?

בהכיר בה קודם שהיא מוכת עץ בלא הכיר בה קודם שהיא מוכת עץ
לרמי בר חמא

לר' מאיר: מאתים
לרבנן: מנה

לא כלום
לרבא קודם חזרה לר' מאיר: מאתים
לרבנן: לא כלום
לרבא אחר חזרה לר' מאיר: מאתים
לרבנן: מנה

כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה האם יש לה כתובה וכמה?

כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה
לרב חייא בר אבין, לרב ששת לרב עמרם וגדולי הדור יש לה כתובה מנה
לרב נחמן, לרבא מקח טעות ואין לה כלום
-------------------------------------------------

[1] וזה הוא דינו של רב הונא דב"ד יכולים לזכות לגר קטן שאין לו אב ואמו מביאה אותו להתגייר. וכ"ש היכא שאביו מתגייר ומביא את בנו עמו שדבר זה זכות הוא לו. ובתוס' (בד"ה מטבילין) כתבו, שדין זה האם הגירות היא רק מדרבנן (ויש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת, ולהתיר מגעו ביין) או היא גירות דאורייתא תלויה בשני גירסאות בסוגיא בב"מ, יעו"ש.

[2] ע' טבלא הבאה.

[3] נחלקו רב ושמואל האם יש מוכת עץ בבשר או לא, לרב יש ולשמואל אין, ולפ"ז נחלקו איך להסביר את משנתנו שמשמע ממנה לכאורה שלכו"ע גם בקטן הבא על הגדולה כתובתה מאתים, ושמואל למדה כפשוטה, אכן רב מפרש שגדול הבא על הקטנה כתובתה מאתים, אבל קטן הבא על הגדולה דינה כמוכת עץ שהיא מחלוקת ר"מ ורבנן.

-------------------------------------------------