גיטין דף עח. א

זרק גט לתוך מטה הנמצאת בבית שלו, האם מגורשת?

כשהמטה של הבעל כשהמטה של האשה
למ"ד כליו של לוקח ברשות מוכר
- קנה לוקח
אינה מגורשת מגורשת
למ"ד כליו וכו' - לא קנה לוקח אינה מגורשת בגבוהה י' טפחים: מגורשת
באינה גבוהה: אינה מגורשת

אמר לה כנסי שטר חוב זה או שלפתו מאחוריו (באופן שערק לה חרציה [1]),
או שנתנו לה והיא שישנה ונתעוררה, וקראתו והרי הוא גיטה מה הדין?

כשלא אמר לה "הֵא גיטך" אחר שהיה בידה
אמר לה "הֵא גיטך"
לרבי ולתנא דמתניתין אינה מגורשת מגורשת
לר"ש בן אלעזר אינה מגורשת אינה מגורשת [2]

כיצד מתבארים דיני המשנה דלהלן?

קרוב לה מגורשת קרוב לו -
אינה מגורשת
מחצה על מחצה -
מגורשת ואינה מגורשת
לרב תוך ד' אמות שלה תוך ד' אמות שלו ב' עדים אומרים קרוב לו
וב' עדים אומרים קרוב לה
לר' יוחנן רק היא יכולה לשומרו רק הוא יכול לשומרו שניהם יכולים לשמור
או שניהם לא יכולים לשמור [3]

-------------------------------------------------

[1] והגם שבברייתא לא מוזכר בפירוש באופן זה, מ"מ כבר הוכיחה הגמ' לעיל בשקלא וטריא על המשנה שרק באופן זה הוי גט, דאל"כ הוי טלי גיטך מע"ג קרקע דאמר רבא - וכן הלכה - דלא הוי גט.

[2] עד שיחזור ויקח את הגט מידה ויתן לה שוב ויאמר לה "הֵא גיטך" - דס"ל לרשב"א שאמירת "הֵא גיטך" צריכה להיות דוקא בשעת נתינת הגט ולא אח"כ, ולא כרבי שס"ל שיכול לומר כן אפי' אחר הנתינה.

[3] פירשו התוס' (בד"ה שניהם), שהכוונה ששניהם אינם יכולים לשמור אותו כל אחד בלחוד - אבל שניהם ביחד יכולים לשמור, דאם שניהם לא יכולים לשמור כלל, ודאי אינה מגורשת כלל ועיקר דאין כאן שום נתינה.

עוד חומר לימוד על הדף