12th CYCLE DEDICATION
GITIN 42 - Dedicated by HaGaon HaRav Yosef and Ruthie Pearlman, Ohavei Torah from London, England. May Hashem bless them with good health and provide them with all their needs that they may enjoy many years of Nachas and joy from their wonderful family.

גיטין דף מב. א

המשחרר חצי עבדו בשטר באופנים דלהלן, מה הדין?

שיחרר האדון חציו והניח לעצמו חציו שיחרר חציו ומכר [1] או נתן במתנה לאחר חציו
לרבה מחלוקת, לרבי קנה ולרבנן לא קנה לכו"ע קנה - כיון שיצא מיד האדון כל העבד
לאביי מחלוקת, לרבי קנה ולרבנן לא קנה

כיצד יש ליישב ב' הברייתות דלהלן הסותרות לכאורה זו לזו?

תני חדא: "הכותב נכסיו לשני
עבדיו קנו ומשחררין זה את זה"
תניא אידך: "האומר כל נכסי נתונין
לפלוני ופלוני עבדיי אף עצמם לא קנו"
לאביי [2] אליבא דרבי אליבא דרבנן


לרבה
לתי' א' שכתב בכל א' מהב' שטרות "כל" [3] שכתב בכל א' מהב' שטרות "כל" [4]
לתי' ב' שכתב ב' שטרות שכתב רק שטר אחד [5]
לתי' ג' שהקנה להם ב' השטרות בבת אחת [6] שהקנה להם השטרות בזה אחר זה [7]
לרב אשי מועיל כי לא קרא להם עבדַי לא מועיל כי קרא להם עבדַי [8]

עבד שחציו עבד וחציו בן חורין מה דינו בדלהלן?

נגחו שור לישא שפחה נגחו שור מועד והמיתו
מה
דינו?
ביום של רבו לרבו [9] ביום של עצמו לעצמו אינו יכול כלל -
דהוא מלתא דאיסורא
נותן חצי קנס לרבו
וחצי קנס ליורשיו

גיטין דף מב: א

שור או אדם שחבלו באדם, וסוף חבלה זו לחזור ולהבריא, כגון הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור, מה הדין?

באדם שחבל בשור שחבל
לאביי נותן שבת גדולה (נזק) ושבת קטנה [10] נותן שבת גדולה (נזק) [11]
לרבא נותן רק שבת קטנה [12] פטור לגמרי מלשלם

עבד שהכהו רבו כדלהלן, האם צריך גט שחרור?

ביוצא בא' מכ"ד אברים ביוצא בשן ועין
לר' ישמעאל, לר' אלעזר, לר' עקיבא צריך גט שחרור [13]
לר' מאיר, לר' טרפון אינו צריך
למכריעים לפני חכמים צריך גט שחרור אינו צריך

-------------------------------------------------

[1] פירש"י בין שמכר ונתן לאחר קודם את חצי העבד ואח"כ שחרר חציו בשטר, או שעשה את שתי הפעולות הללו בבת אחת.

[2] אביי ס"ל שנחלקו רבי ורבנן גם באופן שיוצא כל העבד מיד האדון, ולכך גם במקרה של הברייתות הללו פליגי רבנן לומר שלא קנה, אף שנתן כל נכסיו לשניהם, ומשום שלמעשה כל אחד זכה באותה שעה רק בחצי. והברייתא הראשונה שס"ל שכן קנה היא אליבא דרבי.

[3] ובאופן זה אפי' רבנן דס"ל שבעלמא לא קנה חציו - כאן כיון שזיכה לכל אחד את כל העבד בבת אחת ויצאו שני העבדים מרשותו לגמרי בזה לכו"ע קנה - וכסברת רבה לעיל.

[4] וכיון שהקנה לכל אחד רק חצי, הרי שבכל שטר לא שיחרר אלא חצי והניח האדון לעצמו חצי - ורק אח"כ שחרר גם החצי השני, ולרבנן בכה"ג לא קנה גם אליבא דרבה.

[5] והדין הוא דאין ב' עבדים משתחררים בשטר אחד. ומקשה הגמ', דא"כ באופן זה מדוע מיירי דוקא באופן שכתב "חצי חצי" וכמו שהעמידה הגמ' לעיל, הא אפי' אם כתב "כולו" לכל אחד, ג"כ לא מהני כי הדין הוא דאי אפשר לשחרר ב' עבדים בשטר אחד.

[6] וכגון שעשה זה ע"י שליחו, שאז יכול להקנות בבת אחת השטרות לשני עבדיו.

[7] אכן מקשה הגמ' על תירוץ זה דהניחא דבתרא לא קני - שהרי כבר קנה את הכל הראשון, אולם הראשון מדוע לא יקנה, ואילו בברייתא מבואר ש"אף עצמם לא קנו" - כלומר שאף אחד מהם לא קנה כלום.

[8] והוא טועה וחשב שיכול לתת נכסיו לעבדיו. והקשה רפרם על תירוץ זה שהרי אפשר לפרש עבדַי שהיו כבר, ואין הכוונה שהם עדיין עבדים, והביא ראיה לזה ממשנה.

[9] ביארו התוס' (בד"ה יום), שמיירי לפי משנה ראשונה, דאילו למשנה אחרונה הרי הוא מעוכב גט שחרור - כי רבו חייב לשחררו, והדין הוא שבכה"ג מעשה ידיו של העבד. אכן כתבו התוס' דיש נפ"מ גם למשנה אחרונה, כגון אם הוא של יתומים קטנים שלא יכולים לכפות אותם לשחררו - והדין הוא שמעשה ידיו חציו שלהם, וכן נפ"מ בשפחה כנענית שאינה מצווה על פריה ורביה ולא עבדא איסורא - שאין כופין את רבה לשחררה.

[10] פי', אף שהיא מכה שסופה לחזור, מ"מ ודאי נפחת מדמיו מעט אם היה נמכר עתה בשוק לעבד, דהרי סוף סוף אינו ראוי למלאכה לאותו זמן עד שיבריא, והפחת דמיו הזה הוא שבת גדולה - דהיינו נזק. וגם משלם שבת קטנה, דהיינו מה שאינו ראוי עתה כל זמן שהוא חולה אפי' למלאכה פשוטה של שומר קישואים.

[11] דשור אינו משלם - רק תשלומי נזק אבל לא שאר ארבעה דברים ופטור משבת (וצער וריפוי ובושת).

[12] דהיינו מה שבטל ממלאכתו, אבל לא משלם נזק כלל - כיון שסופו לחזור ולהביא.

[13] והגם שהברייתא מדברת על כ"ד אברים, מ"מ מהמשך דברי הברייתא מבואר שרק המכריעים לפני חכמים חילקו בין שן ועין שלא צריך לבין כ"ד אברים שצריך.

עוד חומר לימוד על הדף