GITIN 30 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.
 

12th CYCLE DEDICATION
GITIN 30 (9 Av) - Dedicated by Mrs. Gitti Kornfeld in memory of her father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi Turkel. Isi Turkel, as he was known, loved Torah and worked to support it literally with his last ounce of strength. He passed away on 10 Av 5740.

גיטין דף ל. א

מי שאמר "הרי זה גיטך" באופנים דלהלן, ונאנס מה הדין?

אמר אם לא אבוא תוך ל' יום
והיה נהר ולא היתה מעבורת
אמר אם לא אפייס תוך ל' יום ופייס ולא נתפייסה
למ"ד אין טענת אונס בגיטין הוי גט - דאין טענת אונס הוי גט - אפי' שנאנס [1]
למ"ד יש טענת אונס בגיטין הוי גט - דהוא אונס שכיח [2] אינו גט - דנאנס דהרי פייס [3]

כיצד יכול להלוות מעות לכהן וללוי ולעני ולהיות מפריש עליהם, הרי לא באו הפירות לידיהם [4]?

כיצד הביאור מדוע שאר אמוראים לא ביארו כן
לרב במכירי כהונה ולויה [5] התנא לא פירש להדיא שמדבר במכירי
לשמואל במזכה להם ע"י אחרים התנא לא פירש להדיא שמדבר במזכה
לעולא כר' יוסי דעשו את שאינו זוכה כזוכה [6] אין לנו להעמיד את המשנה כיחידאה [7]

גיטין דף ל: א

מת הכהן או הלוי שהלוה לו מעות להיות מפריש עליו, מה הדין? [תוד"ה תניא].

ביורשים שירשו קרקע ביורשין שירשו רק כספים
ברישא כשלא הלוה בב"ד צריך ליטול מהן רשות צריך ליטול מהן רשות
בסיפא כשהלוה בב"ד מפריש בלא רשות צריך ליטול מהן רשות

גיטין דף ל: א

באיזה אופן מיירי ב' חלקי הברייתא דלהלן?

מעשר יש לך בידי -
אין חוששין לתרומת מעשר שבו
כור מעשר יש לך בידי -
חוששין לתרומת מעשר שבו
לאביי אמר ישראל ללוי "יש לך מעשר בידי וקח את דמיו" [8]
לרב משרשיא אמר ישראל לבן לוי "מעשר לאביך בידי והודעתיו, והילך דמיו" [9]
לרב אשי
(מגיה
הברייתא)
אמר ישראל ללוי "מעשר לך
או לאביך בידי" -
חוששין לתרומת מעשר [10]
אמר ישראל ללוי "מעשר לך או לאביך בידי" -
אין חוששין לתרומת מעשר [11]

-------------------------------------------------

[1] אמר רב יוסף, ד"מי יהיב לה תרקבא דדינרי ולא איפייסא", כלומר אף שאין לו כזה דבר, בכל אופן הוא רק טענת אונס שלא הצליח לפייס, ואין אונס בגיטין והגט קיים. אכן כתבו התוס' (בד"ה מי) שאם כן נתן לה תרקבא דדינרי ולא נתפייסה לא הוי גט, הגם שאין אונס בגיטין, מ"מ כוונתו היתה לפייסה שיתן לה דבר גדול, ואם בכל אופן לא נתפייסה, לא הוי גט דהרי טרח לפייסה וקיים תנאו אע"פ שלא נתפייסה.

[2] וכיון שכן היה לו להתנות על אונס כזה דעולה על דעתו הוא, והיה צריך לומר שאם יהיה אונס כזה לא יהיה גט.

[3] ובודאי שאין אנו מצריכים אותו לתת לה בפיוסה תרקבא דדינרי, וכיון שפייסה ולא נתפייסה הוי אונס ואינו גט.

[4] פי', ואם אל זכו בהם ואינם שלהם, איך יכולים ליתן את הפירות חזרה לידי בעל הבית בעבור המעות שהלוה להם, וא"כ איך נאמר שיצא בעה"ב ידי נתינה.

[5] כיון שהכהן והלוי והעני הם מכירים של זה המלוה, ותמיד נותן להם את התרומות והמעשרות שלו, לכך שאר הכהנים והלוים ועניים מסיחים דעתם מתרומות ומעשרות אלו, ולכן נחשב כאילו נתן להם וכבר זכו. והיינו שבאמת התרומות והמעשרות קנויים לכל השבט של כהונה ולויה, וברגע שהסיחו אחרים את דעתם מתרומות ומעשרות אלו, נשאר הקנין לאלו.

[6] כלומר, עשו את מי שלא עשה קנין - במקומות מסוימים מחמת התקנה - כאילו עשה קנין.

[7] וכתבו התוס' (בד"ה כיחידאה) דאף ששמואל עצמו ס"ל כר' יוסי, מ"מ עדיף לו להעמיד את המשנה כרבנן.

[8] לא חוששים שמא עשה תרומת מעשר על מקום אחר, כיון שאינו קצוב ולא יודע כמה מעשר יש שם כדי שיעשה אותו תרומת מעשר על מקום אחר. אבל אם אמר "כור מעשר", הרי זה קצוב ויש לחוש שמא עשאו תרומת מעשר. והקשתה הגמ' על שיטה זו, וכי מדובר בלוי רשע, הרי קיבל דמים של המעשר הזה, ואיך יעשה אותו תרומת מעשר הרי כבר אינו ברשותו שכבר זוכה בו חזרה הישראל, וכמו שפירש"י. או כמו שפירשו התוס' (בד"ה הילך), שהכוונה וכי הוא רשע לעשות אותו מעשר קודם שקיבל עליו את הדמים, הרי הוא מכשיל את הישראל או מוכר לו דבר שאינו שוה לו.

[9] והנידון הוא האם האב עשה תרומת מעשר על מקום אחר, ותלוי אם הוא קצוב, שאם אינו קצוב ודאי לא עשה ואם אמר "כור" שהוא קצוב יש לחוש. והקשתה הגמ', איך יעשה תרומת מעשר הרי אינו מן המוקף

[10] דודאי לא תיקן אותו הישראל מתרומת מעשר שבו, כיון שאינו קצוץ ולא יודע כמה להפריש ממנו תרומת מעשר.

[11] דכיון שהוא קצוץ, חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן, ובודאי הפריש הישראל תרומת מעשר שבו.

עוד חומר לימוד על הדף