הלכה א' (ה: - ז:)
הלכה ב' - ג' (ז: - ט.)
הלכה ד' - ה' (ט. - י.)
הלכה ו' (י. - יא.)
הלכה ז' - ח' (יא. - יב:)
הלכה א' (ה: - ז:)

חזור לראש הדף
שיעור תערובת כלאי זרעים שלא בכוונה לזרוע:

בתבואה וקטנית, וזרעוני גינה הטעונין יותר מקב לבית סאה (לר"ש לברייתא א', לרא"ש וגר"א לכו"ע) - 1/24 (לר' מנא י"א 1/25) זרע אחר בזרע הדומה בשיעור זריעה
לר"ש ממין א', לת"ק אף ב' מינים - לחכמים בתראי כששניהם כלאים בהעיקר

בזרעוני גינה שאינן נאכלין, ותבואה וקטניות הטעונים יותר מח'\ט' (מח') קבים או פחות מג' קבים (לר"ש מח', לרא"ש וגר"א לכו"ע) לבית סאה - הנצרך לזרוע 1/24 בית סאה בתוך
סאה של העיקר [מראית עין כלאים בשדה, הלכה למשה מסיני],
לר"ש רובע הקב בתוך מה שנזרע לבית סאה ומח' אם אוסרת עד
1/36 (בנזרע ט' קב לבית סאה) או 1/32 (בנזרע ח' קב לבית סאה)
לר"ש אף בגסין להקל (1/8 פשתן)

לת"ק ימעט או ירבה העיקר [מבטלין מראית עין לכתחלה],
לר' יוסי יברור הכל [נראה כמשאיר בכוונה] וספק\ולא (לגי' ר"ש) ממין השני שהצטרף

לוקח מקבל עליו 1/24 טינופת לסאה - לר' מנא אפי' בירר ממנו יותר [ראוי למכור לאחר], ור' חיננא חולק

והבורר צרורות מכרי של המוכר חייב להשלים חטים יפות
(לגי' הגר"א לר' חיננא עד1/24, לר' מנא אף יותר)

לר' אבין ור' חנינה - כל ששיעורו מסאה ולמעלה\ולמטה לבית סאה מצטרפין זל"ז לאסור בזרע העיקרי לרח"ק, לאסור זה את זה בשיעור 1/24 לר"ש, ומה ששיעורו סאה מצטרף עם הכל

הלכה ב' - ג' (ז: - ט.)

חזור לראש הדף
לזרוע שעורין\גפן בשדה חטים - ימתין (ליום השלישי באדמה ליחה) עד שיתליע (ירקב\מוציא שרשים) או בהמתו אכלה ומהפכו במחרישה (לראב"ד או או), לרשב"ג כדי שהתלמים נוגעים זה בזה,

לאבא שאול מותר לשייר פחות מ1/24 לבית סאה, לר' יוסי ישלים הכל

בנטוע גפן - ימתין עד שישרש או גומם פחות מטפח - וזורע ואח"כ משרש,
וצמיחת הגפן בידיעת הבעלים אוסרת [מראית העין]

בקנבוס\קרבס (קימל) ולוף מתליעים עד לאחר ג' שנים

צמחים המזיקים א"צ לעקור (לרש"י ב"ק ור"ש - מיד) אא"כ התחיל לעקור

נטיעת גפן ליד תבואה יבשה אסורה, ליד עומרים מותרת

זריעת תבואה ליד גפן יבישה לר"מ אסורה, לחכמים מותרת

אסור ללקט עשבים משדה תלתן - לר' יעקב בר אחא בשם ר' יצחק בר נחמן ור' זריקן בשם דב"ר ינאי כשזרעה לגבעוליו, לר' יוסי אף לזרעים (ואינו רוצה בקיומן) [לאחר עקירתן יכול לאספם ביחד עם התלתן (לרא"פ - עם שכיניו)]

ב"ר ינאי - מותר ללקט ספיחין (לרא"פ ורידב"ז משום גזל, לר"ם גר"א ורח"ק בשביעית) משדה בור, ניר, כלאים, וי"א תלתן שנזרעה לזרעים

הלכה ד' - ה' (ט. - י.)

חזור לראש הדף
הרחקה בין שורות של מין אחר:

לר' חייה וחכמים 2x2 אמות (בקטנה 2 x רוב אורך) ומצמצם הריוח (לר"ם אחרי ב' אמות, לר"ש ורא"ש תוך ב' אמות) עד כל שהוא בקצה השורות,

לרבי 101/5 (x 101/5 לפ"מ) אמות ומצמצם עד ב' אמות,

לר"א בר"ש ואבא יוסי בן יוחנן ב' במשך נ' אמה בגדולה\רובה (לגר"א כולה) בקטנה

לפי' א' בר"ש ורא"ש - לר' חייה רוחב הערוגות 2x2, ומשהו ביניהן

ושדה הזרועה בשורות, או שדה שנחרבה - דינה כשורה ומרחיק ב' על ב'

בין ב' מרובעים או שורה ליד שדה צריך הרחקה בית רובע (101/5)

לרח"ק ספק אם יכול לסמוך שורות לשדות וירחיק ב' אמות ביניהן

ראש תור (או כל שהוא לחזקיה, ור' יוחנן חולק) נוגעת בשדה (לר"ש ראש שורה נכנסת בשדה) של מין אחר א"צ הרחקה [נראה כסוף שדהו]

רא"פ - אף לר' יוחנן די בהרחקה חצי רובע בין ב' חצאי רובע זרועים [נידון לכאן ולכאן להחשיבם כשדות נפרדות] ומותר לזרוע בהפסק רובע בין השדות תלם מזה ומזה [כראש תור היוצא מזה ומזה]

לר' יוחנן ראש תור מחרובה (רא"פ ורידב"ז - משדה שנחרבה, רש"ס ופ"מ - שאינה זרועה, רח"ק - מראש תור שנחרבה) אסור לסמוך (לרידב"ז וקהלות יעקב ורח"ק חוץ מירקות)

ור"ל בשם חזקיה חולק

מותר לסמוך לשדה חבירו, לפי' ב' בר"ש - וכן אם הוסיף לשדה חבירו ממינו

מותר לסמוך תלם של פשתן לבדוק הקרקע ולר"ש כל מין בקצה שדהו ולא באמצע [מראית העין], ולר' יוסי אף באמצע

ר' זעירא - לר"ש מותר לסמוך מין אחר בין שדה שלו לשל חבירו [מגו שאינו אוסר את שאינו שלו]

רב - הקפת שדה חבירו במין אחר מותר (לרח"ק בדיעבד) [כר"ש]

הלכה ו' (י. - יא.)

חזור לראש הדף
הפרדה: גדר וסלע וחריץ (בעובי ד"ט) ושרשי אילן שיבשו וענפי אילן לבוד לקרקע - י"ט על ד"ט,
דרך ד' אמות, גבוה זה מזה י"ט, ולרא"פ שדה בור וניר

מותר לסמוך חרדל וחריע (כרכום) לשדה כדי לבדוק הקרקע

להקיף: לר"מ רק חסיות (ירקות חריפים), לרשב"ג ערוגות קטנות של ירק

לר"ש הכל, לר"י ומשנתנו חוץ מתבואה

מותר לזרוע שורה של חרדל וחריע 101/5 אמות על רוחב מלואו (לרח"ק ו' טפחים, לרא"פ 101/5 אמות) בתוך שדה תבואה פחות מבית רובע

לרח"ק אורך ראש תור חצי בית רובע

זורע מין אחר בגריד (קרקע יבשה כולל ג"ט ליד גדר) הרחב ו"ט שג"ט ממנו זרוע (לקהלות יעקב ו"ט על ג"ט) ואז מותר להמשיך לזרוע עוד טפח בשדה

שורה קרקע לחה חבוש בין ב' שורות גריד בטלה לגריד (רח"ק)

ב' מינים מרוחקים 101/5 מוקפים בגדר אסור

לר' זעירא גדר שזרוע על גבו (רח"ק - ועל כותליו) (וי"ג וגריד זרוע) אינו מפריד, ור' יוסי חולק

ספק אם רוחב גריד מצטרף להפסק ו"ט על 101/5 בין תבואה לירק

סלע ארוכה י"ט ורחב ד"ט מפריד ב' רוחות, י"ט על י"ט מפריד ד' רוחות

הלכה ז' - ח' (יא. - יב:)

חזור לראש הדף
לר"מ מותר לזרוע 24 ערוגות של בית רובע (לר"ם 101/5 אמות, לר"ש 10 אמות ו21/2 טפחים) בסאה במינים שונים, אבל לא ג' ערוגות סמוכות (ר"ם) של חרדל בתוך התבואות [נראה כשדה חרדל]

לחכמים רק 9 לא מוקפות ולא סמוכות (ציור 1), לר"ם 9.7 אמות ביניהם, לר"ש זורע י' אמות וי' אמות ביניהם, לגי' הירושלמי - לריבמ"ץ ופ"מ ציור 2, לרח"ק ציור 3
1

2

3

שיעור הפרדה (לרש"ס וגר"א שיעור שדה שא"צ הפרדה) בין תבואה לתבואה בית רובע מרובע (מדאו' טפח) (בשורה ארוכה רחב ו"ט - ב' אמות, ומדאו' ו"ט) - כולל מקום שא"א לזרוע, ולא כולל תחת הגפן ולחכמים דר' ישמעאל כדי עבודת הגפן [ניכר שאינו זרוע מחמת איסורו]

בין ירק לירק ו"ט,

בין מרובע (לרא"פ)\שדה (לרח"ק) של ירק לשדה תבואה לת"ק בית רובע, לר"א ו"ט

בין שורה של ירק לשדה תבואה אורך 101/2 (ולר' ישמעאל (ג, ג) מפולש) ברוחב ו"ט

אין מקיפין מין אחד במין אחר (לרח"ק גדר סביב ב' מינים) מכל הצדדים אפי' מופרדים,
ור' זעירא חולק

שורת ירק בשדה תבואה צריכה להיות זרוע רחב ו"ט

לר' חייא בר בא ג"ט רצופות או רוב ו"ט (לרא"פ לרב חסדא ו"ט כולה)

לר' שמואל ב"ר יצחק טפח א' מכאן ומכאן וא' באמצע

ר' זעירא - ברחב ז"ט די בטפח מכאן ומכאן, וה"ט נידונין לכאן ולכאן

רק עלי דלעת היוונית (ולהו"א דרבי קישות ופול המצרי ודלעת המצרית) הנוטים ונוגעים בצמחים אסור [מסתבכים עמהם]

עלי דלעת היוונית נחשבים כאהל לטומאה; טפח עוקצה הוי יד לטומאה;

של כלאי כרם לא בטלי [חשיב]; כלאים עם דלעת הארמית (מצרית) ורמוצה