הלכה א' - ב' (כד: - כו:)
הלכה ג' (כו: - כז:)
הלכה ד' - ה' (כז: - כח:)
הלכה ו' - ח' (כח: - כט.)
הלכה ט' (כט. - ל:)

הלכה א' - ב' (כד: - כו:)

חזור לראש הדף

חומרי מנהגים שיצא משם ולשם [לא תתגודדו רק בדינא כשאינו מבורר הלכה כמי]

זביחת פסח ע"י שליח [לא כ' וזבחת אלא ובשלת ואכלת]

איסור מלאכה בי"ד אחר חצות [שם תזבח וכו' - כשקרבנך קרב לא תעסוק במלאכתך]
ולפני חצות תלוי במנהג

כ"ד משמרות - כ"ד אלף בירושלים וי"ב אלף ביריחו [כבוד לירושלים] -
כהנים לעבודה, לויים לדוכן, ישראלים שלוחי הציבור לעמוד על הקרבן

ר"ש בן אלעזר - ומעכבים הקרבן וכן כלי שיר [כל הקהל משתחוים וכו' הכל עד לכלות העולה; ואתנה את הלוים וכו' ולכפר על בנ"י (שיר) בגשת בנ"י אל הקדש]

הרי עלי עולה אחר חצות - אסור במלאכה כל היום [גם בשחרית עולה הוא (משא"כ פסח)]

אינו מנהג: איסור מלאכה לנשים מוצ"ש, בה"ב (ג' ראשונות), הוש"ר לפני מנחה
לר' חיננא כולם מנהג

מנהג: איסור מלאכה י"ד ניסן, מוצ"ש ובה"ב עד שיסיימו התפלה, הוש"ר מן המנחה, ר"ח,
טויה מר"ח אב [כי השתות (אבן שתיה) יהרסון], שימוש בעצי שיטין דמגדל צבעייה,
מלאכה בחוה"מ (כשלא ממעט בשמחת הרגל),
מכירת בהמה דקה וחיה גסה לגוי, צלי ליל פסח, נר ליל יו"כ, מלאכה בט' באב

נהג איסור מדינא בטעות - מתירין לו, אבל מקום שנהגו איסור אין מתירין בפניהן

מנהג המקום וגלו למקום אחר - ספק אם הותר

נהגו מנהג אבותיהם - נשאלין על נדרן

לר"י אסור לפרש בים הגדול [סכנה]

אין לא תתגודדו במנהג, באומר מלכיות בקדושת ה' [בדיעבד יוצא],
במגילה י"ד וט"ו [עיר ועיר - זמנים הרבה]

הביא פירות ממקום שלא כלו לחיה למקום שכלו -

לת"ק יבער, לר"י ור' יוסי אומר צא הבא אף אתה משם

הלכה ג' (כו: - כז:)

חזור לראש הדף

אין מוכרין לגוי בהמה גסה [אטו מוכרו לנסיון ובהמתו עושה מלאכה בשבת]
ובמקום שנהגו אף בהמה דקה [מוציאה ממתנות כהונה] וה"ה חיה גסה [רביעה, אטו בהמה גסה], ויש מ"ד דאסור מדינא [משום רביעה]

בדיעבד קונסו לפדותו ביוקר

ר"י מתיר זכר שבור שלא יכול להתרפאות, ורבנן חולקין [ממציא להן זרע]

ר"י בן בתרה מתיר סוס זכר [רכיבה רק שבות דחי נושא את עצמו כר' נתן; הורג בעליו במלחמה - ע"י שרָץ אחר נקבה (משא"כ סריס)/עומד ומשתין]

ורבנן חולקין [טוחן ריחיים בשבת כשיזקין; רכיבה מלאכה היא; כלי זיין]

אסור לייחד בהמת ישראל עם גוי אפי' למ"ד מותר למכור לו [שלו - וחושש שמעקרה/מכחיש]

לר"י בהמה בשותפות עם גוי - משלם חצי דמי הבכור לכהן,
קבלן גוי בחמורה של ישראל - קונה מגוי חלקו בבכור אף ביוקר ויתן כל שויו לכהן

לחכמים שותפות גוי פוטרת מבכורה ואין קונסין

הלכה ד' - ה' (כז: - כח:)

חזור לראש הדף

נהגו איסור צלי אף בעגל ועוף

מנהג ליל יו"כ להדליק [אינו משמש לאור הנר] או לא להדליק [שלא יראנה]

לכו"ע ידליק יו"כ שבת [לכבדו], בבית הכנסת וביהמ"ד, מבואות, לחולים, בית הכסא ומרחץ

מותר להדיח כבשין ושלקות מן המנחה ולמעלה ביו"כ [סכנה במוצאי יו"כ]
לר' אבהו בנאכל צונן, לר' מנא אף במבושל

חל בשבת - לרב אסור [תרתי שבתון], לר' לעזר מותר

לא מחלקין לחם הפנים ביו"כ שבת [שמא ישכח ויאכל]

מותר לומר לגוי ביו"כ לאפות [אוכל נפש] ולא לעשות פתילה לנר

לרשב"ג לא גזרו ביטול מלאכה בט' באב, לחכמים ת"ח בטלין בכל מקום

הלכה ו' - ח' (כח: - כט.)

חזור לראש הדף

למשנתנו לבני גליל מלאכה ביום י"ד אסורה מדינא [יום פסח הוא לה'] ולב"ש אף בלילה,
לבני יהודה מותרת

לתנא (ה"א) תלוי במנהג - ר"מ - לרח"ק אם לגמור מלאכה לצורך המועד, ולכו"ע לא יתחיל בי"ד, לק"ע ופ"מ - לכו"ע גומרין לצורך המועד, ולכתחלה בלי צורך תלוי במנהג

חכמים דר"מ - חייטים ספרים וכובסין ולר' יוסי בר"י רצענים עושין מלאכתן בי"ד [שכן בחוה"מ התירו להדיוט/נזיר ומצורע/נטהרין/עולי רגלים]

מושיבין תרנגולין בשובך בי"ד, ובחוה"מ רק מחזירין תוך ג' ימים הבורח/מחליפה אם מתה
אחר שישבה כבר ג' ימים

גורפין זבל מרפת וחצר קטנה (ולא ממבוי) לאשפה בחוה"מ [ריחו קשה],
ומחצר גדולה רק מסלקין לצדדין, ובי"ד אף לאשפה

מוליך ומביא כלי מאומן בי"ד, ובחוה"מ אסור

בחוה"מ אין מרביעין אלא חמורה התובעת [שלא תצטנן], ומוליכין בהמות לרעות, ועושין רפואה

הלכה ט' (כט. - ל:)

חזור לראש הדף

לר"י לא מיחו על הרכבת אילן בי"ד [הפסד (ר'"ן - באיסור מדרבנן); חוץ לירושלים; אינו טורח],

לר"מ מותר לכתחלה

לא מיחו (לרח"ק לר"מ לכתחלה) על שכורכין את שמע -
לר"מ לא הפסיקו בין התיבות/בין אחד לברוך, לר"י לא אמרו בשכמל"ו

קוצרין ולכתחלה לא גודשין תבואה לפני העומר [רק גזירה]

גידולי הקדש אסורין אפי' כיוונו להקדיש רק הקורות

אין לתת פאה מירק [פטור דאינו מתקיים - ויאכלו בטיבלה]

המקדיש כרם עם עוללות - העוללות לעניים ולת"ק דר"י א"צ לשלם שכר גידולן להקדש [אינו שלו]

עוללות דלאח"כ להקדש

קדושת שביעית אף בשל הקדש [שבת (בדבר שהוא) לה']

ומחליפין דמי פדיון בדמי ישראל ויקח בהם מאכל בקדושת שביעית

שכחה: לר' יוחנן משעבר עליו חוץ מכרם המודלה דדרכו ליבחן בכדי לפשוט ידו

לר' אושיעה משאינו יכול לפשוט ידו וליטול
חוץ מענפיו ע"ג קרקע [כל אחד כשורה בפנ"ע] משיעבור ממנו

מכר ביתו בימי שכירות - לר' אימי השוכר יצא, לר' זעירא השוכר דר שם,
וכשהקדישו ועדיין לא שילם - שכירותו להקדש

אין אוכלין פירות שיש בהן ספק אם נשרו בשבת או יו"ט

"בן מביא יין" ואשתו מקמצין לעצמן ולא לצדקה

עוד חומר לימוד
למסכת פסחים