גמ' ב. - ד:
גמ' ד: - ו:
גמ' ו: - יא.
גמ' יא. - יז.

גמ' ב. - ד:

חזור לראש הדף

בנין הכותל בחצר (לל"ק - דרצו והקנו זל"ז לבנות, לל"ב - היזק ראיה) כמנהג המדינה לאמצע -

וא"א ליהדר - בביררו רוחות בקנין, בהחזיק כ"א בשלו

לל"ק אין היזק ראיה חוץ: מגינה [רש"י - עין רעה], נפל הכותל [לרש"י - כבר נתרצו הראשונים], הזיקא דרבים, דבַּית, גג סמוך לחצר [עושה דברי הצנע]

ביני אורבי טפח - לל"ק בטינא אבל בריכסא (אבנים דקות וטיט באמצע) טפי,
לל"ב בריכסא אבל בטינא פחות

סתירת בית הכנסת - רק כשבנה אחרת [פשיעותא, צלויי], בי קייטא בסיתווא, תיוהא,
מלכותא [לא הדר]

הורדוס הרג חשמונאים ורבנן; בנין הורדוס

נפל הכותל אין המע"ה

סתם גינה כמקום שנהגו לגדור, סתם בקעה כלא נהגו

מקום שנהגו שלא לגדור בונה בשלו וחזית מבחוץ [גיזוזא ידיע], לל"ב דרב הונא מבפנים [ליפופא ידיע], לר' יוחנן טח אמה בראש הכותל בטיט [קילופא ידיע],
בהוצא: סינופי יריכי ומשריק בטינא, אביי - רק שטרא

במדעת שניהם - כותל באמצע, וחזית מכאן ומכאן - אם א' עשה חזית, בהוצי

רש"י ב. - ג:

נפל הכותל לחלקו - לרש"י - אין המע"ה הואיל וחייבום חכמים לבנות בין שניהם

ביהכ"נ דבבל על תנאי - לרש"י - לאכול וכו'

אגריפס אחינו אתה - לרש"י - אמו מישראל

גמ' ד: - ו:

חזור לראש הדף

מקיף מג' רוחות - גדר ג' א"צ לשלם [לרש"י - מקום שלא נהגו, לל"ב - לא ניחא לי']

גדר הרביעית - בין מקיף בין ניקף -

1) לרב הונא - לת"ק ישלם לפי דמי קנים בזול [סגי לי], לר' יוסי (להל') לפי מה שגדר

לחייא בר רב:

2) ת"ק - ישלם אגר נטירא, ר' יוסי - קנים בזול;

3) ת"ק - ישלם רק רביעית [לרש"י - יצא מב"ד זכאי על שאר], ר' יוסי - הכל בזול;

4) ת"ק - עמד ניקף - הכל, מקיף - רק רביעית, ר' יוסי - הכל;

5) ת"ק - עמד מקיף או ניקף - ישלם,
ר' יוסי - רק עמד ניקף [גלי דעתיה] אבל עמד מקיף פטור

עד גובה ד"א בחזקת ששניהם שילמו,

למעלה מד"א וסמך לו כותל אחר - בחזקת שלא נתן

בזמנו (גי' תוס') אמר פרעתיך תוך זמנו -

ר"ל, להל' - אינו נאמן וגובה אפי' מיתמי [חזקה],

אביי ורבא - נאמן [איתרמי זוזי]

אחר זמנו אמר פרעתיך תוך זמנו - בעיא דלא איפשיטא [מיגו במקום חזקה]

בנה יותר מד"א, ושכנו סמך לפלגא - רב הונא - ישלם כל חלקו בכותל ראשון [סופו לגמור] - חוץ מבנין קטן בקרן זוית ביתו (רש"י)

ר"נ - למאי דסמך - חוץ מהכין מקום לקורות להוסיף עלייה

חזקת תשמיש - מחלוקת עד היכן (כובד, גשם, גינה, ורחבה)

כשורא דמטללתא חזקה (חזקת תשמיש לרש"י) אחר ל' יום,
סוכה - אחר ז' חוץ מחבריה בטינא, תי' א' נ: - מזיק ושתק - לאלתר

רש"י ה. - ו.

אין לתבוע דינא דבר מצרא - לרש"י - על עני; קנה שדה שני שיכול לשמור בזול (ושלך מפסיק ביניהם) [ועשית הישר והטוב]

חזקת תשמיש - לרש"י ורשב"ם - לאלתר עם טענה, וחזקת אורה (ז.) ג' שנים (נז. - ג' שנים בחסרון קרקע)

גמ' ו: - יא.

חזור לראש הדף

ב' גגות מב' צידי רה"ר - כ"א גודר 1/2 ומעדיף, גג בצד חצר - יבנה בעל הגג ד"א,

גג לצד גג או חצר למעלה מגג - שמואל - א"צ, ר"נ - מחיצת י' [שהנכנס נתפס כגנב],

חצר למעלה מחצר - רב הונא - תחתון מכנגדו, ועליון מכנגדו מסייע
רב חסדא - עליון מסייע מלמטה

הושפל עלייה - העליון יכול לעכב מלסתור ולבנות (אפי' משתמש רק לעצים) עד עשרה [שוף אכריסך], (ואם אתנו - מעכב עד רומו כחצי אורך ורוחב, כדדיירי אינשי)

וכן בחבירו מאפיל

ב' אחים שחלקו - יכול להאפיל לנהרדעי (רב חמא ושמואל) דאין טענת "כדדרו אבהתן"
(לרש"י - דאין לו חזקת ג' שנים לאור) [אין זכות בחלק חברו] ורב חולק

מכר "בית כור", "פרדס", "כרם" - מכר המתקרי כך

יצא שובר אשטרא דיתמי - רב חמא, מר זוטרא - לא קרעינן השטר [חשש זיוף], ורבינא חולק

לרשב"ג כופין לבנות בית שער רק בחצר הסמוכה לרה"ר, חומה רק בעיר הסמוכה לספר

גבייה לחומת העיר - לפי שבח ממון ולא לפי נפשות [אין סכנה], לפי קירוב בתים

ר"י נשיאה - אפי' מרבנן, ר"ל ור' יוחנן - לא [רבנן לא צריכי נטירותא] חוץ משכירת פועלים לכריא פתיא (רש"י - בור מים) ומחזירין ליתמי אי לא מידויל [לאו בני מחילה]

רבי נתן לכל בבצורת משום יונתן בן עמרם שאמר פרנסני ככלב ועורב, פורענות בשביל ע"ה

"יושב העיר" (עיר הנדחת) = ל' יום. "אנשי עיר" = י"ב חודש לפסי העיר, או קנה בית דירה, לרשב"ג - קנה קרקע כל שהוא וי"א הראויה לבית דירה.

גובין מיתמי - להנאתן, ולא צדקה אלא לאחשובינהו

בני העיר יכולין לשנות קופה ותמחוי, מידות, שערים, שכר פועלים, לקנוס (בפני אדם חשוב)

גבאי צדקה: נגבית בב' [שררה] (ולא יפרשו זמ"ז) מתחלקת בג' [ממונות], ממשכן עשיר, מציאה או פרעו בשוק - יתן לארנקי של צדקה, פורט/מוכר לאחרים, מונה א' א',
אין מחשבין עמו, לרב הונא בודקין עני למזונות ולא לכסות [קא מבזי, פרוש לרעב] ולרב יהודה הפוך [מצערא, פרוס לרעב], יתן ככר 1/4 קב (ב' סעודות) לעני עובר [אין מחלקין בלילה], מטה וכר, ג' סעודות לשבת, מתנה מועטת למחזיר על פתחים

צדקה שליש שקל לשנה

מצורע בימי ספורו מטמא אדם [ג"ש כיבוס מחלוט]

והמשכילים יזהירו; גדול המְעַשֶה; פרוטה מצטרפת; מתן בסתר; מעלת צדקה; ע"י עניים

אנו ניצולין מגיהנם; חסרונותיו קצובין מר"ה; וצדקה תציל ממות; בשכר הקיצה אשבעה

מזיו השכינה; עולם הפוך ראיתי; וחסד לאומים חטאת; בנימין הצדיק; מונבז עדיף מאבותיו

גמ' יא. - יז.

חזור לראש הדף

כדי חלוקה לחצר (רש"י - בחולק נכסיו (בתים) על פיו) - ד"א לכל פתח ועוד ד"א לכ"א;

שדה בא"י ט' קבין, במקום ר"י 1/24; גינה 1/2, לר"ע 1/4; כרם בא"י לסומכוס ג' ור' יוסי חולק

חלוקת חצר (רש"י - בחולק בתים על פיו, רש"י סוכה ג: - ב' אחין) לרב הונא - לפי פתחיה,
לרב חסדא ד"א לכל פתח כפי רוחב הפתח והשאר בשוה

יש ד"א סביב חפירה למאכל בהמה כשלא מייחד לו פתח

אין ד"א לפתח באכסדרה (לרש"י - בלי דפנות) ולבית חציו אינו מקורה [יפרק משאו בפנים], לול תרנגולין, סתמו ופרץ פצימיו. מרפסת - ד"א לסולם בלבד.

זבל מתחלקת לפי פתחים, אכסניא (לרש"י - לחיילים) לפי בני אדם

רבי - החיצוניים במבוי לא משתמשים אצל הפנימיים

ר"ש ב"א, רב הונא - משתמשים בכל ומעכבים לסתום (לרש"י - מחיצה ד"א סביב פתחו)

מעכבין: לפתוח פתחו למבוי אחר, לפתוח פתח שנסתם ופרץ פצימיו, לסתום מבוי שהוחזק לקצר דרך, להעמיד דלתות במבוי המפולש לרה"ר

ד"א הסמוכות לרה"ר - ספק טומאה לקולא

חולקין רק כששמו עליו ובשדה וכרם בבבל כשיש כדי מלאכת יום שלם - אא"כ שניהם רוצים - ולא כתבי קודש בכרך א' [בזיון]

לרש"י חולקין בור כשיש כדי להשקות פעולת יום לכ"א

חכם עדיף מנביא; נבואה לחכמים לשוטים ותינוקות; לאחר שאכל יש לב א'; יין מפקחו

יתן חד מצרא: לפִּי שנים דבכור [רש"י - כחלק א']

דיבם - לאביי כן ["בכור"] לרבא לא [והיה הבכור - ואין חלוקתו כבכור]

יורש שקנה בצד אביו או ב' שדות על ב' נגרי - לרבה כן [מדת סדום],

לרב יוסף (להל') לא [מעלינן לנכסי בר מריון (לרש"י - זה עדיף מזה)]

ב' שדות על חד נגרא - לרב יוסף (להל') כן [מדת סדום] לאביי לא [תרבה לך אריסין - שמירה בשבילי]

חד גיסא נהר וחד גידא נגר - חולקין בקרנא זול שיהיו לשניהם

רב יהודה (להל') - אין כדי חלוקה - "גוד או אגוד" חוץ: מרק גוד (עני), רק אגוד (חצי עבד),
ב' דברים שונים [כ"א מיבעי תרוייהו]; ר"נ - לית דינא דגא"א

טול ד"א ואני פחות - לרשב"ג אין שומעין לו [אין לי כסף ולא ניחא במתנה]

ר"מ, רבי - מדביק תנ"ך כאחד, ר"י - תנ"ך כ"א בפנ"ע, חכמים - כל ספר של נ"ך בפנ"ע

ד' שיטין בין חומשים, ד' (וי"ג ג') בין נביאים, ג' בין תרי עשר

גליון בראשו כדי לגול עמוד נ"ך וס"ת שבעזרה - בסופו כדי היקף

ס"ת - ארכו כהקיפו (בגויל ו' טפחים)

בארון - שברי לוחות, השם וכינויו, לר"מ ס"ת [אין בארון רק - לרבות] (ועמודין מבחוץ),
לר"י (אמה = ה"ט) עמודי כסף (וס"ת על דף/ארגז פלשתים)

מי כתב תנ"ך

יחיד קורא מוימת משה (לרש"י - בלי הפסקה) [לר"י - יהושע כתבן, לר"ש אישתנו לכתוב בדמע]

איוב; הוא שטן יצה"ר ומלאך המות; שטן ופנינה לש"ש; ברך את אברהם בכל;

בכל מכל כל; ז' לא שלט בהן רימה ותולעה; ד' מתו בעטיו של נחש

רש"י יא: - יד.

לרש"י - יש ד"א לפתח במבוי

פרץ פצימי בית המת - לרש"י - מטמא ד"א סביביו כקבר [לרש"י - שלא יאהיל]

שדות אנגרי - לרש"י היה לאחד שדה סמוכה

סיים נ"ך למטה - לרש"י - א"צ ריוח [גנאי שיהא דף משונה אם יחתוך]

ס"ת בקדש הקדשים - לרש"י קורין בו הקהל וביוה"כ

עוד חומר לימוד
למסכת בבא בתרא