גמ' לו. - לז:
גמ' לז: - לח:
גמ' לט. - מא.
גמ' מא. - מד.
גמ' מד. - מו.

גמ' לו. - לז:

חזור לראש הדף

ר"מ - תם משלם תחלה כל ח"נ לניזק אחרון ואז לשלפניו והראשונים יפסידו [כר' ישמעאל

כשכל פעם תפסו הניזק דנעשה כש"ש במקום הבעלים דבלא"ה ניזק ראשון גובה תחלה]

ר"ש - ח"נ להאחרון, ושלפניו חצי מה שנשאר [כר"ע - כל ניזק שותף בנזקין]

אמר תן חובי לעניים בפני גבאי א"א לחזור [יד עניים הוא]

שייך מועד רק למין או גודל מסויים, לאדם, ר"י - לשבתות [לרש"י - דעתו זחה]

רב זביד - רק כשבדקו דאינו נגח לאינו מינו, ובלא"ה מועד לכל

ור"פ חולק - אפי' סתמא, לסומכוס - חוץ ממועד לאדם [כ"ש לבהמה]

לרב זביד - מועד לאדם ובהמה, חזרה מבהמה מהני לבהמות, וסומכוס חולק

לכו"ע נגח שור חמור וגמל הוי מועד לכל

שייך מועד לסירוגין, לדילוג - לרב בג' נגיחות ולשמואל בד', לשמיעת שופר

חמור וגמל שור שור ושור וכו' - ספק אי נגיחה שלישית מצורף לראשונים או לאחרונים

רש"י לו: - לז:

לרש"י - לר"ע ניזק שתפס נעשה שומר על כולו

לרש"י - אף סירוגין דשוורים מח' רב ושמואל

גמ' לז: - לח:

חזור לראש הדף

משנה - שור הקדש הוזק או הזיק פטור [שור רעהו]

ר"ש בן מנסיא - הוזק - נ"ש אף בתם [רעהו כ' בתם להוציא מכלל נ"ש משא"כ בהקדש (רש"י ל"ק - עדיין בכלל נ"ש, ל"ב - חמיר מדלא פירט רעהו במועד]
הזיק - פטור [רש"י ל"ק - אין והועד בבעליו ובתם כ' שור איש, ל"ב - רעהו דוקא וחיוב מועד על תם דלעיל כתיב]

שור גוי שהוזק פטור ושהזיק נ"ש אף תם [התיר ממונן [ראה ויתר גוים, הופיע (ממונם לישראל) מהר פארן]]

שור כותי שהוזק פטור, ושהזיק - לת"ק כישראל, לר"מ כגוי [גירי אמת - ומח' כמה קנסוהו שלא יטמעו]; אבל לא קנסו בנערה כותית [חוטא נשכר]

בשביל ב' פרידות טובות חס הקב"ה על עמון ומואב, יקדים לדבר מצוה

כתמים במקום הפקר טמאים ברקם לר"י [גרים טועין], בין הכותים לר"מ [נחשדו להפקיר]

גמ' לט. - מא.

חזור לראש הדף

שור חש"ו ושהלכו בעליו למדה"י שהוזק חייב, שהזיק - תם פטור [אין והועד בבעליו]
ובנגחן (הוחזק משתגע) מעמידין אפוטרופוס ומעידין בפניו לשוייה מועד -
ר' יוחנן - וישלם מעליית יתומים [שהאפוט' לא ימנע],

ר' יוסי בר"ח - מעליית אפוט' ולכשיגדלו נפרעין מיתומים

לחכמים דסומכוס אף מעמידין לתם לגבות מגופו

אפוטרופוס פטור מכופר [יתמי לאו בני כפרה]

נתפקח, הגדיל, חזרו - לר"מ וסומכוס חזר לתמותו [רשות משנה], ור' יוסי חולק

מועד של חש"ו - ר"י - חייב, ר' יעקב - ח"נ [רבא - לפרושי - בשמירה פחותה וחייב רק על צד תמות (דלא סגי) דמעמידין אפוט', אביי - פליגי - בלא שמר ומח' אי מעמידין לתם או לא ויגבה רק צד מועדות, רבינא - בנתפקח וכו' ומח' אי רשות משנה]

כופר - רבנן - דמי ניזק, ר' ישמעאל בריב"ב - דמי מזיק
[רב חסדא - מח' אי כופרא כפרה, ר"פ - כפרה ולרבנן ג"ש יושת ישית מדמי ולדות]

ספק איך משלמין שותפין כופר, אי ממשכנין חייבי כופר [אי חמור]

שואל מועד בחזקת תם והכיר שהוא נגחן - שואל משלם ח"נ אי תפסו ב"ד (דא"א להודות או להעריקו) ובעלים ח"נ

לרבה - אי רשות אינה משנה, אבל משואל לבעל כן [לאו כל כמינך דמייעדת לשורי]

לר"פ - אי רשות משנה, אבל מבעל לשואל לא [שם בעליו עליו]

לר' יוחנן אין לחלק

שור האצטדיון אינו נסקל [כי יגח ולא שיגיחוהו]
לרב, ברייתא - כשר לקרבן [אנוס], לשמואל פסול [נעבד בו עבירה]

הרג ע"י רביעה, רגל ברה"י - אביי - חייב כופר, לרבא פטור

רש"י לט.

אין אפוט' לתם - לרש"י - נפרעין רק מקרקעי דיתמי, לי"א - פ"נ קנסא ויתמי לאו בני קנסא

אין נזקקין לנכסי יתומין - לרש"י - לאו בני מצוה

גמ' מא. - מד.

חזור לראש הדף

העדאה לכופר: רבא - אמדוהו (שיהרג אילו לא ברחו) לג' (ורב אשי חולק)

רב אשי - סיכן לג' (ואח"כ מתו)

מועד לבהמה (לרב זביד), לגוים (לרב שימי), לטריפה (לר"ל), והגמ' חולקת

ר"פ - ברח מסקילה

רב אחא בדר"א - הוזמו המזימין בסוף

רבינא - לא הוכר איזה שור עד הסוף

שור הנסקל - איסור אכילה משנגמר דינו [לא יאכל (ולא "יהנה"), את בשרו]

איסור הנאה [הו"א - נקי (מנכסיו), לא יאכל] אפי' עורו [נקי, את - הטפל לבשרו]

תם פטור מחצי כופר [מגופו - בר סקילה אפי' לפני גמר דין; ר"א - נקי אפי' עפ"י ע"א, בעלים (למ"ד כופרא כפרה), נתכוין לבהמה]
לריה"ג חייב, לר"ט ברה"י כופר שלם

פטור מדמי עבד [ר"ע - נקי]

פטור מדמי ולדות [ר"ע - כי ינצו אנשים ולא שוורים, ריה"ג - נקי] מט. - חוץ משפחה [חמרתא]

ינצו אנשים ויש אסון באשה באינו מתכוין לה -

רב אדא ב"א - חייב בדמי ולדות [לרש"י - כר"ש דחולק אתד"ב חזקי'], ואביי ורבא חולקין

כופר אשה ליורשיה [הקיש אשה לאיש, אין הבעל נוטל בראוי - חיוב משמתה],

נזקי אשה ליורשיה: בגרושה (רש"י - אחר החבלה), ולרבנן דרבי דשבח דממילא = ראוי - לבני מערבא לרבה בגבו ב"ד מעות ולר"נ בגבו קרקע (או מעות לרש"י)

דמי ולדות תמיד לבעל [בעל האשה] חוץ משפחה (רש"י - בשעת חבלה) לאדון

מועד שלא בכוונה או בלי עדים - ר"ל - פטור מדמי עבד [יתן לאדוניו והשור יסקל - כל זמן שבסקילה], ור' יוחנן חולק [אם עבד]

רבה - פטור מכופר [יסקל וגם בעליו וכו' - שבסקילה],
ור"א חולק, ור' יוחנן ור"ל חולקין [אם כופר]
וחייב דמים [רש"י - לא גרע מנזקין] חוץ: ממודה בדמי עבד [פוטר אפי' במקום סקילה ("מועד היה")]

ספק לרבא באשו שלא בכוונה דפטור מכופר אי משלם דמים (בכוונה - רש"י - פטור משום קלב"מ)

או בן יגח או בת יגח - אפי' קטנים אפי' בתם אפי' לנזקין

רש"י מא. - מג.

הרג אדם ג"פ שלא בכוונה לרש"י מח: הוי מועד לכופר דשן ורגל אבל לא לבכוונה

נוגח ורובע עפ"י בעלים אינו נסקל - לרש"י - מודה בקנס, רש"י מג. - כמיתת הבעלים - כאדם שהודה

נ"מ בין כופר לדמים - רש"י - באין נכסי

גמ' מד. - מו.

חזור לראש הדף

אינו מתכוין ליהודי בר קיימא אינו נסקל [השור יסקל וגם בעליו יומת - כמיתת הבעלים]

מתחכך בכותל להנאתו עד שמפילו על אדם -

שמואל - חייב כופר במועד (לרש"י מח: - ע"י ג"פ בכוונה להפיל על אדם) [אם כופר]

רב - פטור [אין סקילה] (איתותב)

אין כופר ע"י צרורות

נזקין שלא בכוונה - ר"י - חייב [ככופר], ר"ש - פטור [כסקילה - חיוב דשור (רש"י - מחמתו)]

נתכוין לזה והרג זה - ר"ש - פטור [כבעלים - וארב לו], משנתנו - חייב [וארב לו לקבוע כמחצה]

אין בעלים לשור - ת"ק - יסקל, ר"י - פטור אפי' הפקיר אח"כ [והועד בבעליו והמית השור יסקל - ממיתה עד גמר דין]

משנגמר דינו - אסור בהנאה ואינו ברשותו

לרבנן א"א לשומר להחזירו [אתפסתי' לשורי ביד ב"ד (לרש"י - הביאו - הזיקא בידים) ועי"ז גמרו דינו בפניו [כמיתת בעלים]]

לר' יעקב מוחזר [ממ"נ גומרין שלא בפניו [אינו בר טענה] ואמרינן הרי שלך לפניך באיסוה"נ (לרש"י - בהיזק דממילא)]

שומר חייב בנזק כבעלים, ודמי שור לבעל חוץ מש"ח בשמירה פחותה, ושוכר וש"ש בשמירה מעולה

ש"ח שקיבל שמירת נזקיו של נגחן אין דעתו על שלא יוזק [רש"י - מפחדין ממנו]

שמירת שור - ר"מ - מעולה [אין דרך לשמור והתורה חייבה תם + ולא ישמרנו, וג"ש לתם] -
גמ' נה: - דוקא לקרן

ר"י - מועד בפחותה (רוח מצויה) [דרך לשמור - ותם + ולא ישמרנו הוי רבוי אחר רבוי למעט] ותם במעולה [ולא ישמרנו - למועד]

רב אדא ב"א - וצד תמות במקומוה עומדת, ורב חולק

ראב"י - אף תם בפחותה [ג"ש ממועד]

ר"א - מועד בסכין [ולא תשים דמים (לרש"י - ולא ישמרנו = יקיימנו)] אבל במעולה נמי חייב

רש"י מה.

מכירת שור לפני שנגמר דינו ליסקל - רש"י - מכור לרדיא (רש"י צח: - ולא יסקל לרבי יהודה)

עוד חומר לימוד
למסכת בבא קמא