הלכה א' (א. - ב:)
הלכה ב' (ה. - ח.)
המשך הלכה ב' (ח. - יא:)
הלכה ג' (יא: - יד.)
הלכה ד' (יד. - טז.)
הלכה ה' (טז. - יח.)
הלכה ו' (יח. - יט.)
הלכה ז' (יט. - כא:)
הלכה ח' - ט' (כא: - כג.)

הלכה א' (א. - ב:)

חזור לראש הדף

האשה נקנית בכסף [כי יקח; הוקש אם אחרת לאמה (כסף בלי ביאה)]

שטר [היקש ויצאה והיתה] אף פחות משוה פרוטה

ביאה [ובעלה] אף שלא כדרכה ובלי כסף [חנק לשוכב עם בעולת בעל]

ולא בחזקה [ובעלה]

בא על נערה המאורסה שנבעלה שלא כדרכה מארוסתה - בחנק [בעולת בעל]

בגוים נקנית בביאה - לר' אלעזר לשם אישות [והיא בעולת בעל], לשמואל אף לשם זנות

גוים מוזהרין על עריות [ודבק באשתו - ולא של חבירו/זכר/בהמה]

ונידונים [איש איש] בעד אחד, דיין אחד, בלי התראה, בסייף, לר"י בר פזי בחנק (ק"ע - ועל פי עצמו) [שופך דם האדם באדם - בתוכו)], ובנתגייר ונשתנה דינו פטור

ובערה המאורסה ספק אי דינו כדיני ישראל או כדיני עכו"ם (ובנתגייר פטור)

ר' חנינה - גוי שבא על אשתו שלא כדרכה נהרג [במקום שעושין לבשר אחד דוקא]

חייב על העראה בזכר ובהמה [ישראל - הוקש לנדה, גוי - ודבק באשתו כל שהוא]

אין גירושין לגוי (לק"ע - סגי באמירה) [אשר שנא שלח אמר ה' אלקי ישראל] ובנתגיירו מותר להחזיר גרושתו

גט על איסורי הנאה - לרבי מגורשת, לר"א לא

בקידושין - י"א מח' רבי ור"א, לרבנן קיסרין - באיסורי הנאה מדאו' אינה מקודשת [לא חזי לאצטרופי לפרוטה (פ"מ - גנאי)], מדבריהם מקודשת (משא"כ המקדש בחמץ דרבנן [אינו שוה])

לב"ש קידושין בדינר [כמכירת אמה עבריה [אין "כסף" = מעה בתחילת שנה השישית (x6 = דינר)]

לב"ה פרוטה [כסוף גירעון של אמה עבריה (לייעדה)]

שבועת מודה במקצת - לב"ה בטענת ב' מעה [היקש כסף (מעה) או כלים (שנים)] כסף או כלים

לב"ש מעה כסף או כלים שוה ב' פרוטות [לא מקיש]

ב"ש וב"ה נוהגין באמת ובשלום - עשו לחומרא או הודיעו או המקום משמרן ממכשול;

מח' רב ושמואל אם כולם עשו כהלכה או כ"א כשיטתו;

משיצאה הבת קול ביבנה שהלכה כב"ה, העובר על דבריהם חייב מיתה

8 פרוטות לאיסר, לרשב"ג 6

לר' חנינה נחושת יציב וכסף ביוקר ובזול, ולפעמים 8 או 6 מתקדשות באיסר

לר' מנא כסף יציב ופרוטות ביוקר ובזול ותמיד 8 לק"ע/ 6 לפ"מ באיסר

חילפיי (אילפא) - ברייתות דר' חייה אפשר להוציא ממשנה - 4 דינר לסלע, 6 מעה לדינר, וכו'

אשה יוצאת בגט או מיתת הבעל [או כי ימות האיש האחרון וכ"ש ראשון שגיטו מתירה לכל; ומת אחד מהן ובן אין לו - הא יש בן מותרת]

לת"ק מאמר ליבמה (הרי את מקודשת וכו') קונה במקצת [ולקחה לו לאשה (מאמר אוסר על האחין) ויבמה (ביאה גומרת בה)]

ר"ש מסתפק אי קונה [יבא עליה ולקחה - מאמר גומר כביאה] או לא [יבא עליה והיא לקוחה]

לר' אלער בן ערך קונה לגמרי [ולקחה - כקידושין]

יבמה נקנית בביאה ויוצאת בחליצה, בביאת או חליצת צרתה, ובמיתת היבם

שפחה חרופה (לר"ע חצי בת חורין לבן חורין, לר' ישמעאל - שפחה כנענית לעבד עברי) יוצאת ממלקות ואשם במיתת בעלה (אין גט כמו דאין קידושין)

וספק אם אף בשש של עבד עברי, ובמיתת האדון למ"ד עבד עברי יוצא

(לר"ע - לרידב"ז יוצאת, לפ"מ לא, לק"ע ספק)

הלכה ב' (ה. - ח.)

חזור לראש הדף

אמה עבריה נקנה בכסף [אין כסף] ולא בשוה כסף [כסף, מכסף] (אלא בגרעון או קייצי דמיה],
בשטר [כבת חורין] מכירה (ולא שטר מתנה [שמא יחזור רבו בשנת רעבון])

וכן עבד עברי [היקש לעבריה, חפשי חופשה מכנענית, לר' ישמעאל (דאין למד מן הלמד) שטר נלמד מג"ש מכירה מכירה (ק"ע - מעבד כנעני, פ"מ - משדה אחוזה)]

ר' יוסי - בין המוכר בין הקונה כותב שטר מכירת/קידושי בתו

עבד עברי יוצא:

בתחלת שנת שבע למכירתו [שש שנים תעבוד ובשביעית יצא] (ולא בשמיטה [ובשביעית]), ואפי' חלה [ובשביעית יצא] אבל בורח (שיצא מרשותו) משלים [שש שנים תעבוד],

ביובל, בגרעון

ברח ואח"כ חלה או להיפך - משלים [מזלך גרם שתחלה/שלא תתרפא מהר],

לק"ע לר' הושעיה חלה ואח"כ ברח לא משלים

לק"ע מח' ברייתות אם נמכר פחות משש [כמו ג' שנים לפני יובל] או לא [שש שנים יעבוד]

לפ"מ לכו"ע לא

גרעון עבד שהשביח - כפי כסף מקנתו, הוזל - כפי שניו הנותרים בזול,
ואף בנמכר לישראל [שכיר שכיר, יגאלנו יתירה]

גאולת הנמכר (ק"ע - או נשבה) לגוי -

ריה"ג - קרובים לשחרור (רידב"ז - וקרוב קרוב קודם), אחרים לשעבוד [ואם לא יגאל באלה אלא אחרים - ויצא בשנת היובל] (ר' יוחנן - לק"ע לשש, לפ"מ ורידב"ז עד יובל)

ר"ע - קרובים לשעבוד, אחרים לשחרור [ואם לא יגאל אלא באלה - משלים]

חכמים - הכל לשחרור [היקש והשיגה ידו (עצמו) ומצא כדי גאולתו (אחרים)]

לפ"מ - לריה"ג אין קרובים גואלים מיד אחרים שגאלו

גאולת שדה אחוזה לפי שנים [על פי השנים], ועבד לפי חדשים [היקש לשכיר]

המשך הלכה ב' (ח. - יא:)

חזור לראש הדף

עבד עברי יוצא בשש, יובל, גרעון שוה פרוטה, ואמה אף בסימנים [אין כסף (במקום שיש כסף לאב)], ולר"ל בנישואין [ק"ו מסימנין] (ור' יוחנן חולק), ולבר פדייה במיתת האדון [הוקש לנרצע]

לר' יוסי בר"י מייעדה עם שוה פרוטה שנשאר לגרעון או מעשי ידיה [כר"ש בן אלעזר בשם ר"מ שהמקדש במלוה (הנאת מחילתה) צריך שישאר שוה פרוטה]

לחכמים במעות הקנייה ויאמר הרי את מיועדת לי

לכו"ע מעשי ידיה (לק"ע מיום קנייה, לפ"מ אחר שש) לבעלה [כאומר ע"מ שמעשה ידיך שלי]

ואם היה נשוי לאחותה ומתה צריך כסף אחר [כסף ששילם לא ליעוד]

יעוד לבן ולא לאח או בן בנו [לבנו ייעדה]

לר' יוחנן מצינו אישות לקטן דיכול האב לייעד שלא לדעת בנו, אבל בעי דעתה (ק"ע - להודיעה) לר' יוסי בר"י [מעות ראשונים לאו לקידושין]

לר"ל בעי דעת בנו (לפי' א' דעתה) והוא גדול, ואישות לקטן רק לר' יוסי בר"י דסימנים שלא נשרו מהני לבן ט' למפרע (ור' מנא מסתפק (לפי' א' לר' יוחנן) אולי רק מבן י"ב)

אישות לקטן - גיטו בגדלות וחליצת אחיו פסלתה לכהן

אחז הוליד בן ט', הרן בן ו', כלב בן י' (בן בנו בצלאל)

מכרה וקידשה לשני - לר' יוסי בר"י מקודשת לשני [כלאחר ל'],
לחכמים לשניהן [כמעכשיו ולאחר ל'] אא"כ השיאה

מוכר ע"מ שלא לייעד - לר"מ תנאו קיים [לאמה - בלבד, ואפשר שלא ייעד],
לחכמים תנאו בטל [מתנה עמש"כ בתורה בדבר שבגוף]

נושא ע"מ שאין לה עונה מהני בקטנה

מוכר אלמנה מן האירוסין לכה"ג (למ"ד יש שפחות אחר אישות) ולבעל אחותה [לאמה - בלבד]

מח' תנאים אם מוכרה לשפחות אחר אישות או לא,

ולרשב"י אף לא שפחות אחר שפחות [לא ימכור משבגד בה]

מח' תנאים אם עבד עברי לישראל עובד את הבן (משא"כ אמה [הוקש לנרצע]) וי"ג ועבריה עובדת את הבת, או לא

הענקה לעבד ועבריה [ואף לאמתך תעשה כן] חוץ מיוצא בגרעון או מיתת האדון

נרצע שנמכר בב"ד ילך לב"ד [והגישו אל האלהים], ומוכר עצמו א"צ [והגישו אל הדלת]

המוכר עצמו - ספק אי המקנה או הקונה כותבין השטר

אף עבד כהן נושא שפחה כנענית [משנה שכר שכיר - אף בלילה, והותר לכל]

נרצע: באליה ולא בסחוס [שמא ירצע כהן ככרשינה ויעשה בעל מום [ושב לאחוזתו/אל משפחתו בעינו כמקודם]], וי"ג לר"מ בסחוס ואין הכהן נרצע

באוזן ימין [אזנו אזנו ממצורע]

מח' אי בכל דבר [ורצע מ"מ, לר' ישמעאל הללמ"ס] או במתכת דוקא [במרצע]

דלת מעומד [הוקש למזוזה]

שע"י הדלת יצאו לחירות;

אוזן ששמעה לא יהיה לך ופירקיה מעליה עול מלכות שמים, כי לי בנ"י עבדים וקנה אדון אחר

ואם אמר יאמר - בסוף שש [העבד] ובתחלת שבע [לא אצא חפשי]

אהבתי את אדוני וכו' - שיהא לו ולרבו אשה ובנים ואהבה זל"ז, ויתברכו נכסיו [טוב לו עמך]

קונה עצמו ביובל ומיתת האדון [והיה לך עבד עולם - עולמו של אדון]

ר' ישמעאל - הללמ"ס שגט נכתב על כל דבר תלוש, כיסוי הדם בכל דבר הצומח, מרצע בכל דבר, תגלחת מצורע כדלעת

הלכה ג' (יא: - יד.)

חזור לראש הדף

עבד כנעני נקנה בכסף שטר וחזקה (משמשו או הגביהו) [היקש לרשת אחוזה], לר"ש הגבהת העבד

מח' אי עבדים כקרקעות, כמטלטלין (לא משועבדים לחוב), לא זה ולא זה (אינן נקנין אגב קרקע)

תפיסת שפחה לכתובתה - לר' יצחק מהני, לר' אימי לא [סברה בטעות שהיא שלה]

עבד כנעני יוצא לר"מ בכסף ע"י אחר ולר' זעירא אף כשרבו מזכה לאחר [דומיא דשטר כרשב"א] (ור' ירמיה חולק),

ושטר בעצמו [חובה] ולר"ש בן אלעזר ע"י אחרים (לר"ע במשחרר חצי עבדו)

לחכמים אף כסף מעצמו (ניתן ע"מ שאין לרבו רשות) ושטר ע"י אחרים [זכות]

בראשי אברים - ומח' אם צריך אף גט שחרור

ר' זעירא - יכול לזכות עבור עבד לק"ע/לוה לפ"מ אפי' חרש וקטן [מין/ראוי כבן דעת]
משא"כ להוציא שדה להפקר

להיות חצי עבד חצי בן חורין לרבי במזכה חצי ע"י אחר

לרבן רק בעבד דשותפין [אינו ראוי לזכות ע"י עצמו אינו ראוי ע"י אחר]

עבד שזוכה במתנה או במציאה ע"מ לעצמו ולא לרבו -
לר"מ זכה רבו, לחכמים זכה העבד חוץ ממתנת רבו

וזוכה לאחר חוץ: ממתנת רבו לר"מ וספק לחכמים, וגט [אינו בתורת]

לר"ש בן אלעזר לר"מ אע"פ שיד עבד כיד רבו אבל יד אשה לאו כיד בעלה, ות"ק חולק

שפחה מעוברת מקבלת גט שחרור לעוברה [כאחד מאבריה (כמו שחרר חציה)]

לק"ע מח' אליבא דר' יוחנן אם עבד זוכה בגט שחרור חבירו, לפ"מ מרב אחר זוכה, מרבו לא

אמר בשעת מיתתו עושה אני לשפחתי כתב שלא תשתעבד -
מעשה ידיה שלה ובניה עבדים [לק"ע - כמשחרר חציה לרבי]

כל נכסי לשני עבדי - ישחררו זה את זה [נכסיו ושחרורן באין כאחת]

את בת חורין וולדך עבד - לריה"ג מהני [כרבי - משחרר חציה],
לחכמים שניהן שוין - לר' אלעזר בני חורין, לר' יוחנן עבדים

הלכה ד' (יד. - טז.)

חזור לראש הדף

קנין בהמה גסה במסירה (חוץ מנכסי הגר) ובקשורים זב"ז ספק אי קנה כולן

בהמה דקה - לר"מ ור' אלעזר הגבהה, לחכמים משיכה [משכו וקחו]

משוך וקני וולדותיה - אם מעוברת קנה

משך נוד יין לחנות כדי שלא יזכה בה אחר - לק"ע חייב באחריותה, לפ"מ ורידב"ז רק בפסק דמיו

לא פסק דמיו ומשך אינו קונה אפי' כשער הפחות שבשוק

לוקח שלקח כלי לבקרו משפסק דמיו ונשבר בעיירות קטנות אינו חייב באחריותו [ק"ע - הנאה גם למוכר שאין הרבה קופצין, רידב"ז - הפסיקה תלויה גם במשקלו]

קונה צאן במסירת משכוכית (מקל/שרקוקית/עז), בור במסירת דליו, בית במסירת מפתח לר"ש או צבר מטלטלין לתוכו

ר"ל - יכול למכור שדה ולשייר מעשרותיה, בהמה ולשייר וולדותיה, חורבה ולשייר אוירו [ק"ע - כמשייר מגופו]

לק"ע תלוש מחורבה ואגבה קני אוירו/פירותיה מהני [כחורבה לאוירו]

תני ר' חייה - משיכה קונה ברה"ר ובחצר שאינה של שניהן, ורב חולק

ברשות מוכר או נפקד צריך הגבהה או שימשוך לחוץ או שכירת מקומו

ר' אלעזר - בכור שנטרף תוך ל' פטור מפדיון;
שליה שיצאה בלי ולד מקצתה היום ומקצתה למחר - לחומרא לדם טומאה וטוהר

שומר שמסר לשומר - לר' אלעזר ור' יוחנן ותני ר' חייה ור' ינאי הראשון חייב [שינה מדעת בעה"ב] וגם ישלם שכירות, לר"ל השני חייב

שוכר שמסר לשואל ברשות - לת"ק השוכר נשבע שנאנס ויכול הבעלים לבקש שבועה מהשואל,
לר' יוסה השואל ישלם לבעלים

השאילה לבעלים ואכלוה - פטורין

יכול המגרש להשביע אשתו או יורשיה האופטרופין (אף בהסכמתו) שלא עיכבו משלו

מת אב ואח וחלקו נכסיהם בשוה - אין ליבם חלק אחיו אפי' ייבם קודם חלוקה [ויתר]

האחים חולקין מה שעליהן מתפוסת הבית ולא מה שעל בניהן ובנותיהן [מוחלין] חוץ מבגדים ותכשיטים חשובים ובגדי רגל ושבת (ור' מנא מסתפק בבגדי שבת)

ר' לעזר - עבדים משתעבדי לבעל חוב

בגנב וגזלן אין הבעלים מטפלים בנבילה [חיים שנים ישלם, אשר גזל - בעין]

הלכה ה' (טז. - יח.)

חזור לראש הדף

קרקע נקנה בכסף שוה פרוטה לר' יוחנן/ליטרא (כ"ה סלעים) לר' חנינה [שדות בכסף יתנו],
שטר [וכתוב בספר וחתום], חזקה [והעד עדים], חליפין, קצצה (קרובין שוברין חביות קליות ואגוזין לפני התינוקות), לר"א (ושביל לכו"ע) בהילוך [קום התהלך בארץ]

חליפין לת"ק בכליו של קונה, לר"י של מקנה (מח' רב ולוי)

כשהתנה (או נהגו) ליתן כסף עם השטר ולהיפך -
לר' ירמיה ור' בא צריך שניהן, לר' יונה ור' יוסי קונה באחד מהן

כתב מתנה בלשון מכר - לרב הונא לייפות כחו - בעין יפה ובאחריות, ר' בא - שמואל חולק (לק"ע לא קנה)

ר' יוחנן - אמר לפני מותו ינתנו נכסי לפלוני בלשון זכייה וחזר ואמר כתבו ותנו - קנה והשטר לייפות כחו

בלי לשון זכייה - אין שטר לאחר מיתה

ספק - ר' יוסי - בחזקת יורשי הנותן

מטלטלין/קרקע נקנין אגב קרקע כל שהוא [מתנות רבות וכו' עם ערי בצורות] אף בב' מקומות
חוץ מנכסי הגר שקונה עד המיצר בלבד, וספק במתכוון לקנות אף המיצר

רב חסדא - לא נתכוין לזכות בשדה האמצעי של נכסי הגר - רק קונה שדה שהחזיק

וברייתא חולק - מחזיק בקמה (הגם שאויר מפסיק) ולא בקרקע חייב בלקט וכו' ופטור ממעשרות

תלש כל שהוא מפשתן קנה (לק"ע השדה, לפ"מ כל הפשתן), לשמואל רק אותו הקלח (לק"ע משא"כ בנכסי הגר, לפ"מ רק בנכסי הגר [אויר מפסיק]]

מטלטלין נקנין במשיכה - ר' בא בר ממל - באין דרכן בהגבהה, וספק בעורות קשים

גלגול שבועה אף לדברים שאין ראוי להשביע [כסוטה - אמן אף לארוסה ושומרת יבם]

מח' אם כל הנשבעין באלה ובשבועה וב' פעמים אמן [כסוטה] או לא

הלכה ו' (יח. - יט.)

חזור לראש הדף

מטלטלין נקנין כשמוכר משך חליפיו - ר' לעזר - לפ"מ רק בידוע שומן, ורב חולק
לק"ע ורידב"ז חוץ מידוע שומן [ק"ע - כהלואה, רידב"ז - אינו דרך מו"מ], ורב חולק

ספק מתי המקח נפגם - לשמואל על המוכר להביא ראיה [ק"ע - חזקת מרא קמא] (אא"כ כבר משך הלוקח), ור' זעירא חולק

אחין שחלקו גדיים כנגד גדיים וחזרו ונשתתפו - לר' לעזר חזר תפוסת הבית וחייבין במעשר בהמה, לר' יוחנן כלקוחות [אין ברירה] ופטורין

מכר פרה במעות ולא משכה ושילם במשיכת חמור - לא קנה הפרה,
לר' בא קנה החמור ור' יוסי חולק [טעה שחשב שהוא חליפין]

ואם כבר שילם במקצת - הפרה והחמור הם ב' מכירות בפנ"ע

הקדש קונה מטלטלין בכסף ובאמירה [לה' הארץ ומלואה]

קנה מהקדש ומשך והתיקר - יוסיף [ויסף וכו' וקם לו]

הלכה ז' (יט. - כא:)

חזור לראש הדף

אב (ולא אם) חייב למול, לפדות, ללמדו תורה [ולמדתם] ואומנות [ובחרת בחיים] ולר"ע לשוט [למען תחיה אתה וזרעך], להשיאו [והודעתם (לזכות) לבניך ולבני בניך] (ואין כופין)

ואם לא, הוא עצמו חייב [ונמלתם, אדם תפדה, ולמדתם אתם, והודעתם אתם, למען תחיה אתה]

האב זכה (ורשע מפסיד) לבן בנוי כח עושר חכמה שנים, וכך חייב לאב מאכל משקה מלביש מנעיל מנהיג; שלמה קיבל על עצמו קללות יואב; השומע פרשה מבן בנו כאילו שמעה מהר סיני; יאמר דבר בשם אומרו עד משה ואם לא - יאמר ראשון ו/או אחרון; כאילו בעל השמועה לפניו

בן ובת שאינה נשואה חייבין במורא: לא יושב או ידבר במקומו ולא יסתור דבריו, כיבוד: מאכיל ומשקה עם מילים טובים (לחונה ב"ר חייה משל אב, י"א משל בן, רשב"י - אף יחזור על הפתחים, ר' ינאי ור' יוחנן - כופין), מלביש ומכסה, מנעיל, מכניס ומוציא

דמה בן נתינה - עשה אבן אביו ע"ז במותו, לא רצה ליהנות מכיבוד אב ומיד הקב"ה פרע לו פרה אדומה; אמו של ר"ט מהלכת על ידיו, אמו של ר' ישמעאל רחץ רגליו ושתה; יש מאכילו פטומות ויורש גיהנם וכו'; הוקש למורא וקללת המקום שהן שותפין בו; לא ידוע שכר מצות;
גדול כיבוד או"א שהוא כפריעת חוב; שכר ועונש של כיבוד או"א ושילוח הקן שוין

לרבנן נשים חייבות בציצית [כסות ליום ולילה חייבת], לר"ש פטורות [כסות לילה פטור]

לר"מ פסח לנשים חובה בפסח ראשון [שה לבית] (ושני רשות), לר' יוסי אף פסח שני [איש - וכ"ש לבית, לבית - לפסח שני]

לר"ש ור' לעזר בנו (וי"ג ר"ש בן אלעזר) ור' יעקב בר אחא רשות [איש] ופטור מפסח שני

לר' לעזר - לק"ע חובה, לפ"מ רשות ומ"מ דוחה שבת (ור' יעקב בר אחא חולק)

מצה לר' זעירא כמח' בפסח, לר' הילא לכו"ע חובה [הוקש לחמץ]

נשים חייבות במ"ע שאין הזמן גרמא, בכל לא תעשה חוץ: מבל תשחית, בל תקיף, בל תטמא [אמור אל הכהנים], לאיסי - קרחה [היקש לפאת זקן; בנים אתם] ור' לעזר ורב חולקין [עם קדוש] (מח' אי בכ"ש או כגריס [ג"ש לצרעת])

אין לנשים סמיכה, תנופה (חוץ ממנחת סוטה ונזירות - יד כהן תחתיה במפה/בזקן),הגשה, ועבודת הכהנים

בסוטה גידמת ב' כהנים מניפין

הלכה ח' - ט' (כא: - כג.)

חזור לראש הדף

מצוה התלויה בארץ אינה נוהגת בחו"ל [אלה החוקים וכו' לעשות בארץ, אבל כעין תפילין ות"ת אף בגלות [ואבדתם מהרה וכו' ושמתם וכו']] חוץ: מערלה [הלכה], כלאי כרם [דרבנן], חדש לר"א [בכל מושבותיכם], חלה של ישראל [עריסותיכם]

ונוהגת בביאה שניה [הוקש לביאת יהושע] - לר' יוסי ב"ר חנינה מדאו' [אשר ירשו אבותיך וירשתה - הוקש לירושת אבות] וראשון ראשון קונה מיד [והטיבך והרבך מאבותיך],
לר' אלעזר מעשרות מדרבנן [אחנו כורתים אמנה וחותמים]

משקיבלו דברים שלא היו חייבין, אפי' דברים שחייבים כאילו מאיליהם קיבלו;

לעת"ל ירשו אף קיני קניזי וקדמוני (מח'), משנגאלין עוד אין אתם משתעבדים

מחצה ומחצה ועושה מצוה אחת או פורש מספק עבירה מטיבין לו , ואם חטא איבד כל זכיותיו

לר' יוסי ב"ר בון מי שייחד לו מצוה ככיבוד או"א ולא עבר עליה מימיו מטיבין לו

תמימי דרך בלי עבירה הם כהולכים בתורת ה' וכו'; בעוה"ז אפי' צד 1/1000 ממלאך מליץ אחד מיני אלף מכריעו לזכות; לעוה"ב מחצה על מחצה נושא עון/מטה כלפי חסד;

המחזיק במקרא במשנה ודרך ארץ לא במהרה ינתק אא"כ מטריחין עליו הרבה; השומר עצמו מעבירה ג"פ הקב"ה משמרו

עוד חומר לימוד
למסכת קדושין