גמ' כ: - כג:
פסולי פתילות - גמ' - אור מסכסכת (רש"י - קופץ, לא נכנס לתוכו), חוסן - אין השמן נמשך אחריו (רש"י), צמר - מכווץ, שער - איחרוכי. ומותרין למדורה.
פסולי שמנים - אין נמשכים אחר הפתילה (יטה)
תערובת דבר שמדליקין עם דבר שאין מדליקין פסול [אטו הפסול בעין]
חוץ: שהפסול רק כדי להציף, רב ברונא - חלב מהותך ודגים שנמוחו [גזרה לגזרה]
פסולי פתילות ושמנים אף במקדש [להעלות נר תמיד - מאליה] חוץ משמחת בית השואבה
ואף בחנוכה לרב הונא [כבתה זקוק לה, ובשבת יטה דאורה מותר]
ולרב חסדא רק בשבת חנוכה לא [אין זקוק לה, אורה מותר]
ולר' זירא אמר רב ור' יוחנן - תמיד כשרין [אין זקוק, אורה אסור [לרש"י - היכר]]
עד שתכלה רגל מן השוק - כבתה זקוק, אי לא אדליק מדליק, שיעור
מהדרין (רש"י - אחר המצות) נר לכ"א;
מהדרין מן המהדרין:
לב"ש פוחת והולך [כנגד ימים הנכנסין, כפָּרֵי החג]
לב"ה מוסיף והולך [כנגד ימים היוצאין, מעלין בקודש]
מניחה על פתח ביתו מבחוץ, בחלון עלייה, על שולחנו בסכנה
צריך נר אחרת - להשתמש לאורה (לרש"י להיכר) חוץ מאיכא מדורה אא"כ הוא אדם חשוב
מאי חנוכה; והבור ריק אין בו מים
נר חנוכה - רבינא - בתוך י', ר' תנחום - למעלה מכ' פסולה [רש"י - אין פרסום],
בטפח הסמוך לפתח, מח' אי מימין או משמאל (להל')
אסור להרצות מעות כנגד הנר [כדם - וכסה במה ששפך - שלא יהו מצות בזויות]
לרב אין מדליקין מנר לנר, לשמואל מדליקין [מח' אי חייש לביזוי מצוה, לנראה כאכחושי מצוה (נ"מ לרב בלי קיסם לשמואל עם קיסם)], וכן מח' אי מתירין ציצית מבגד לבגד
נר מערבי עדות לשכינה בישראל
להל' הדלקה עושה מצוה [ראיה - למוצ"ש מכבה ומדליק, "להדליק נר"]
(חוץ מתופס ועומד [נראה כלצורכו])
ולכן מדליקין מנר לנר (רש"י - כמנורה במשכן)
נשים חייבות [אף הן היו בנס]; אכסנאי חייב - בהשתתפות פרוטה אא"כ מדליקין בשבילו בביתו
ריב"ל - שמן זית מן המובחר לנר חנוכה [צליל אורו עדיף מאריכות זמן]
וכן לנר שבת [נמשך אחר הפתילה טפי] ולדיו
וצונו להדליק [רב אויא - לא תסור, ר' נחמי' - שאל אביך ויגדך]
אביי - ספק דדבריהם לא בעי ברכה חוץ מיו"ט שני [דלא לזלזל]
רבא - בעי ברכה חוץ מדמאי [דרוב מעשרין (רש"י - חומרא בעלמא)]
חצר עם ב' פתחים מב' רוחות צריך ב' נרות [חשדא דבני מתא - לא הדליק אף בשני]
נר א' עם ב' פיות עולה לב' בנ"א, וצריך כפיית כלי עליה שלא יהא כמדורה
נר שבת עדיף מחנוכה ומקידוש היום [שלום בית], חנוכה [פרסום] עדיף מקידוש (תדיר)
הרגיל בנר, הזהיר במזוזה, ציצית, קידוש היום, דרחים/מוקיר/דחיל רבנן
א"צ להזכיר חנוכה בברהמ"ז [דרבנן] ומח' בר"ח [דאו', היתר מלאכה]
לרב הונא ורב יהודה אין על הניסים במוסף, לר"נ ור' יוחנן מזכיר [יום מחייב]
רש"י כ: - כג:
נר שעוה - לרש"י כשר
על פתח ביתו מבחוץ - לרש"י - בחצר ליד ביתו
בנר מערבי מסיים - לרש"י - ההטבה, וראשון להדלקה
אי הנחה עושה מצוה: רש"י - הדלקה לאו מצוה כולי האי
גמ' - צריך להדליק בחוץ שלא יראה כלצורכו
על הניסים בתפלה - להלל ולהודאה נקבעו
לרש"י - להל' צריך להזכיר בברכת הפטרה ר"ח ויו"ט אף במנחה
גמ' כג: - כו.
פסול שמן שריפה (תרומה טמאה) בשבת - רבה - מתוך שמצוה לבערו שמא יטה, וגזרו יו"ט אטו שבת
רב חסדא - דוקא יו"ט ע"ש אסור דאין שורפין קדשים ביו"ט
אין שורפין קדשים ביו"ט [(רש"י - הו"א עדל"ת), עד בקר (שני), דוקא עולת שבת בשבתו, כמילה שלא בזמנו - לבדו, אין עדל"ת ועשה - שבתון]
שריפת תרומה [רש"י - דמי לקדש, תקלה]
מותר בהנאה [ונתתי לך משמרת תרומותי, ממנו בטמא - אבל תרומה טמאה אתה מבעיר,
לו ולא לאורו - בת אורו הוא]
שריפת קדשים אסור בהנאה [ק"ו ממעשר]
חומרי קדשים: פנקעכ"ס - פיגול (לרש"י - מחשבת חוץ לזמנו), נותר (לרש"י - אכילת חוץ לזמנו), קרבן, מעילה, כרת, אסור לאונן
תרומה: מחפ"ז - מיתה בידי שמים, חומש, אין פדיון, אסורה לזרים
מעשר: הד"ס ט"ב - הבאת מקום, וידוי, אסור לאונן, לוקה בטומאה, ביעור
אין מדליקין: לר' ישמעאל בעטרן [רבא - יֵצא ומבטל חובת הדלק"נ במקום סעודה [לרש"י - כבוד]]
ר"ש בן אלעזר - בצרי [שמא יסתפק ממנו, עף, לא נמשך אחר הפתילה]
בטבל טמא [אסור בהנאה [תרומותי - מהרמה ואילך]]
בטבל טהור [לרש"י - כ"ש מטמא]
ר' ישמעאל - בהיוצא מעץ [לא נמשך]
ר' ישמעאל בן ברוקה - רק מדליקין בהיוצא מפרי, ר"ט - רק משמן זית
סומכוס - ביוצא מבשר אלא שמן דגים (לרש"י - קרבי)
ותזנח משלום נפשי; הכנת ר"י לשבת; איזהו עשיר
סדין בציצית - לב"ש פטורין [לרש"י - לא דרשי סמוכין],
לב"ה חייבין [רש"י - סמוכין]
להל' לתלמידי ר"י א"צ [משום כלאים בכסות לילה, מנחות מ. - שמא יקרע סדינו ויהא מן העשוי]
רש"י כד: - כה:
איסור הדלקת שמן שריפה ביו"ט - לרש"י - לא יצא מן הכלל של שאר קדשים
כרת - לרש"י - ערירי, ומיתה = קיצור ימיו
גמ' כו: - כז:
רשב"א - אין קבלת טומאה ליוצא מן העץ חוץ מצמר ופשתן [ג' על ג' טפחים - ק"ו משתי וערב;
גע"ג אצבעות - והבגד בנגעים, לאביי בשרצים - או בגד]
אביי - כתדב"ר ישמעאל דאין טומאה בשאר בגדים [כנגעים דכתיב בגד צמר ופשתים -
ב' מיעוטי - לגע"ג אצבעות וגע"ג טפחים בשאר בגדים]
לאידך תדב"ר ישמעאל יש טומאה בשאר בגדים [או בגד]
רבא - הו"א - לרשב"א ג' על ג' טפחים בשאר בגדים טמאים [או בגד בשרצים]
למסקנא - אף לתדב"ר ישמעאל ג"ט בשאר בגדים טמאים [או בגד]
תדב"ר ישמעאל - אף כל בגד צמר ופשתים -
הו"א בכ"מ, רבא - דשרצים מטמאין גע"ג, ר"פ - לאתויי העלאת כלאים,
ר"נ בר יצחק - דשאר בגדים פטורים מציצית (מין כנף - ב' חוטי לבן)
סומכוס - פשתן טווי פסול לסכך מדאו' [מטמא בנגעים], לרש"י אף אונין שלא נטוה דאו'
רש"י כז.
אין שתי וערב בשרצים - לרש"י - דרק כתיב "בגד"
גמ' כז: - לג:
היוצא מעץ פסול לפתילה חוץ מפשתן
אהל מקבל טומאה - לא ביוצא מעץ אלא בפשתן שחיבר לאהל [אהל אהל ממשכן, אבל קרשים אינם "משכן")
עור טהורה [יריעות המשכן ומכסהו - עליון כתחתון]
עור טמאה [הו"א תחש טמאה, צד השוה מנגעים ושרצים, ק"ו מנוצה של עזים שלא מטמא בנגעים]
תפילין, עורן, שער, גיד, רצועות - מטהורה
בגד שקיפלה לפתילה - לר"א טמאה, לר"ע טהורה [מח' אי בטל מתורת בגד, מח' בקולי מטלניות (פחות מגע"ג טפחים) ותלאו במגוד או שהניחו אחורי הדלת אי דעתו עליו]
לר"א אין מדליקין בה אא"כ הבהבה [גע"ג אצבעות מצומצמות ביו"ט וסוף הדלקה הוי בשבר כלי (נולד), לא דולק יפה], לר"ע מדליקין [כבר לא כלי מערב יו"ט]
לר"י מסיקין בכלים שרופים רק כשמרבה עליהם עצים מוכנים [רש"י - בטל ברוב]
לא יהא כלי אחר שממנו מנטפת או שואבת שמן [שמא יסתפק (רש"י - חשוב מכבה דמקצה לכך)] (אא"כ חיברה, במקום זריזין) ור"י מתיר
לר' ירמי' רבה מודה ר"ש דלא יגרר ספסל קטן [אפשר בלא"ה] (איתותב)
לעולא מודה ר"י דיגרר ספסל גדול [לא אפשר]
כיבוי - לת"ק חס על נר חייב [כר"י דמשאצל"ג חייב]
לר' יוסי דוקא חס על הפתילה חייב [מודה ר"י בסותר ע"מ לבנות שלא במקומו, מודה ר"ש דהוי תיקון מנא לעשותה פחם]
יעסוק בתורה ומצות לפני מותו; ושבח אני את המתים - זכות אבות, גזירות משה קיימין, פרסום מחילת עון דוד; מיתת דוד; בקשו לגנוז קהלת ומשלי; כי זה כל האדם;
שכינה והלכה וחלום טוב מתוך שמחה של מצוה; לעתיד תלד אשה ופירות כל יום וא"י תוציא גלוסקאות וכלי מילת, לגלג אותו תלמיד - בא ואראך דוגמתן בעוה"ז;
יהא ענוותן כהִלֵל, מה דעלך סני; והיה אמונת עתיך, יראת שמים - קב חומטין, מפתחות חיצונות; רשעים לבם בריא להם כאולם; מקום סכנה, מנקין מזכויותיו;
מיתת נשים בלידתן - נדה, חלה, נר, (נדרים); ילדות - מכבסות צואה בשבת, קורין לארון ארנא;
בנים קטנים - נדרים, ביטול תורה, מזוזה, ציצית, שנאת חנם; בחורים - ניבול פה;
אם יחלה צריך זכות, נוטה למות יתודה, תשובה ומעש"ט פרקליטין אפי' א' מני אלף;
2800 עבדים להזהיר בציצית; בעון וכו'; צדיקים ותשב"ר נתפסים על הדור; ר"ש ובנו במערה
רש"י כח: - לא:
"ש" דתפילין מטהורה [חלק מש-ד-י וצריך מותר בפיך]
כיבוי הוי משאצל"ג - דעדיף שלא הובערה מעולם,
חס על הנר הוי סותר ע"מ לבנות שלא במקומו - דישתמש בפתילה אחרת,
רבותינו - איכא למימר ישתמש בנר למידי אחריני
גמ' לד. - לו.
לפני חשיכה - עשרתם, ערבתם (תחומין), הדליקו את הנר
בין השמשות מעשרין דמאי, ומערבין עירובי חצירות ולא תחומין [רש"י - סמך מפסוק]
נאכל עירובו ביה"ש או עירב ביה"ש (לרש"י - עירוב תחומין בדיעבד) הוי עירוב [ספק דרבנן לקולא]
איסור הטמנה - משחשיכה באינו מוסיף הבל [שמא ירתיח מתחלה] אבל ביה"ש סתם קדירות רותחות, מבעו"י במוסיף הבל [שמא יטמין ברמץ ויחתה] (רש"י - וגזרו אף במבושל כ"צ אא"כ יגרוף)
בין השמשות (ספק יום, לילה, שניהם) -
ר"י - לרבה 3/4 מיל משקיעה עד שהשוה עליון לתחתון;
לרב יוסף 2/3 מיל מהכסיף התחתון
ר' נחמיה - 1/2 מיל משקיעה
ר' יוסי - כהרף עין אחר ביה"ש דר"י
ר' יוחנן - הל' כר"י וכר' יוסי לחומרא - לשבת ולאכילת תרומה
שמואל - כוכב בינוני א' יום, ב' ביה"ש, ג' לילה
לרבה כוורת בת ג' כור אסור לטלטל [לאו תורת כלי], לרב יוסף דוקא בת ד' כור,
לרבה לאביי בת ב'
ו' תקיעות: 1. ביטל מלאכות שבשדות, 2. חנויות,
3. לר' נתן הדלקה, לרבי חליצת תפילין ושוהה כדי צליית דג קטן, ואח"כ 4. הדלק"נ לרבי,
5. (תרועה), 6. ושובת
רש"י לד: - לו.
לרש"י יתכן ביה"ש של היום כולו יום, ולמחר כולו לילה
לרש"י - שופר מלאכתו להיתר ואפ"ה אסור לר' נחמי'
חצוצרות מלאכתו לאיסור ואפ"ה מותר לר"ש
לרש"י - ר' נחמי' - מותר רק דבר שמלאכתו להיתר לתשמיש המיוחד לו
נקב במסס - לרש"י אפי' מצד א' טרפה