הלכה א' (לג: - לה.)
הלכה ב' - ד' (לה: - לז.)
הלכה ה' - ז' (לז. - לח:)

הלכה א' (לג: - לה.)

חזור לראש הדף

בעל שאומר לשליח התקבל הוי שליח להולכה [חוב הוא לה - ואפי' צווחת להתגרש שמא חזרה בה, ובעל ת"ח יודע שאינו לקבלה ושוויה להולכה]

באומר אי אפשי שתהיה שליח לקבלה אלא להולכה - הגירושין משהגיע לידה

כשהתחייבה להיות שליח להולכה לעצמה לא חיישינן לחרטה

אמרה הבא גיטי ואמר לבעילה שאמרה התקבל - לר"נ בר יעקב אינו גט [טועה וסומך אשליח],
לברייתא הוי גט כשהגיע לידה, וכן באמרה התקבל וא"ל שאמרה הבא

קטנה שמינה שליח לקבלה - הבעל יודע ושוויה שליח להולכה

לרב הונא בשם רב אסור לשליח לקבלה לקבל משליח להולכה [בזיון דבעל]
חוץ מידע הבעל ושתיק לק"ע, לא ידע הבעל לפ"מ [לא קפיד]

לברייתא מותר [ונתן ונתן]

באומרת התקבל והוא אמר הוליכו או נתנו לה - לרבי מגורשת מיד [לרב הונא נעשה שלוחו ושלוחה], לר' נתן שליח להולכה [בטל שליחותו את שליחותה; הולך לא כזכה]

לאסי ספק אם הל' כרבי או ר' נתן

לר' יוסי עסוקין בגט וקידושין ונתן מהני, לר"י צריך לפרש [מח' אם דעתו אדמעיקרא; בהפסיק ועסקו בענינים אחרים]

אין שליח לקבלת מתנה [דבר שאינו שלו] ויכול לחזור לפני שהגיע לידו [בשעה שאמר ליתן היה הין צדק]

אין שליח לקבלת מתנה [דבר שאינו שלו]
ויכול לחזור לפני שהגיע לידו [בשעה שאמר ליתן היה הין צדק]

הילך גט אשתי (ולא לאשתי) הוי פקדון - לרבי אא"כ תבעו השליח ליתן גט (וחכמים חולקין)

רשב"ג (להל') כשהיא אומרת טול לי או יהא לי בידך הוי שליח לקבלה

הלכה ב' - ד' (לה: - לז.)

חזור לראש הדף

צריכה עדים שאמרה לשליח לקבלו ועל הנתינה וקריעת הגט בשעת השמד

שליח נעשה עד על הנתינה אא"כ הוא קרוב

נערה מאורסה - לת"ק היא ואביה מקבלין גיטה (לר' יוחנן היא אינה עושה שליח)
לר"י רק אביה אא"כ היא יתומה או ניסת

קידושי נערה - לר"ל מח' ת"ק ור"י, לר' יוחנן רק אביה [דעת המקנה]

נישואיה לכו"ע צריך דעת אביה [הפסד מעשה ידיה]

קטנה מאורסה - רק אביה, רק היא ביש לה דעת להבחין בין שמירת גיטה ודבר אחר,
ובאין לה דעת אינה מתגרשת

זרק גט לחצר של קטנה - לר' יוחנן מגורשת [חצר משום ידה], לר"ל לא [משום שליחות]

לד' אמותיה - לחברייא מח' ר' יוחנן ור"ל, לר' אלעזר לא וספק בכדי פישוט ידיה לר' יוחנן,

וספק לחצר של שליח

תן/התקבל הגט במקום פלוני - לרבנן קפידה, לר' אלעזר מראה מקום

הבא לי ממקום פלוני לכו"ע מראה מקום

עשתה שליח לקבלה - אסורה בתרומה מיד [שמא מצאו אחורי הדלת]
אא"כ אמרה במקום פלוני לת"ק, רק במקום פלוני לר' אלעזר

החשוד על מעשרות אינו נאמן שלקח מחבר אא"כ א"ל קח מפלוני לת"ק, קח מפלוני ואתן לו מעות לר' יוסי [שמא לקח מקרובו ומשקר]

הלכה ה' - ז' (לז. - לח:)

חזור לראש הדף

גירשוה או תרכוה הוי לשון גירושין משא"כ פטרוה או פרנסוה [למזונות]

כתבו ולא אמר תנו לא מהני [לשחק בה] אלא להיוצא בקולר (אף לממון), המפרש לים או לשיירא,

חולה מסוכן, רשב"ג - מיד הפיל עצמו מגג [הוכיח סופו על תחלתו] (ולא חיישינן שהרוח דחתו)

מתנת היוצא לקולר לר' יוסי בר חנינה הוי כשכיב מרע, וספק לר' אלעזר

לרב אין גובין מלוה ע"פ מיורשים [יורשים כמשועבדים],

לר' יוחנן גובה קרקע שירשו [שעבודא דאו'] כשאין חשש פרעון לפני מיתתו

ביקור חולים - קרובים (ות"ח לת"ח) מבקרים מיד, רחוקים לאחר ג' ימים אא"כ קפץ עליו החולי

סומכין על שמיעת קול מבור או בשדה כשרואים צל אדם, ובעיר בלא"ה

שחט בהמה ע"מ לזרוק/להקטיר לע"ז - לר' יוחנן פסולה,
לר"ל כשרה [אין למידין חולין מקדשים לחומרא]

שחט ואח"כ זרק/הקטיר לע"ז - בקיסרין לא אמרו איסור או היתר [מח' אם חשו לרשב"ג שהוכיח סופו על תחלתו]

אמר לב' תנו או לג' כתבו ותנו - הם כותבין וחותמין ונותנין

אמר לג' תנו - לר"מ וחנניה איש אונו עשאן ב"ד לומר לאחרים,
לר' יוסי בשם ר"ע (להל') הם עצמם

בין דור של רבי/ר' ישמעאל בר"י לדור של ר' יוסי כמו בין ק"ק לחולי חולין או בין זהב לעפר

אמר לעשרה תנו - ב' חותמין, כולכם כתובו - כולם חותמין

עוד חומר לימוד
למסכת גיטין