הלכה א (א. - ה:)
הלכה ב' (ה: - ז.)
הלכה ג' - ה' (ז. - ז:)
הלכה ו' (ז. - ט.)

הלכה א (א. - ה:)

חזור לראש הדף

שירי מנחה אינה חוזרת להיתירה הראשון (לר' יוסי מצוה לכהן המקריב לאכול ממנה, לרב הונא אוכל מצה ולא חמץ) [מצות תאכל - מצוה]

יבמה אינה חוזרת להיתירה הראשון (לר' יוסי מצוה לכנוס (עדיף מחליצה), לרב הונא לשֵם מצוה (כאבא שאול דבלא"ה בכרת) [יבמה יבא עליה - מצוה]

ר' יוסי בן חלפתא הוליד חמש מיבמות דרך סדין

לא הותרה אשת אח:

1) מן האם [ג"ש אחים מבני יעקב; ג"ש ישיבה מירושת א"י; כי ישבו - ישיבתן בבית אחד],

2) שלא היה בעולמו [יחדיו], 3) שגירשה [ומת אחד מהן],

4) אחות אשתו [עליה עליה דאפ"ה לא תקח] וצרתה וצרת צרתה [לצרור]
ושאר עריות [לר"ע כל שכן שאין להם היתר - וכן חייבי לאוין; לר' ישמעאל בנין אב לכל כריתות, וסברא דאיסור ערוה לא בטל],

5) חייבי לאוין [לא תהיה וכו' לאיש זר - זרה לו; מאן יבמי - ולא מיאנו שמים] -
וחולצת [ועלתה יבמתו (יתירה)]

6) איילונית [אשר תלד] - וצרתה מותרת [לאו ערוה, אלא דאינה אשתו], ולר"מ ורב אסי אסורה

לר"י אנוסת אביו בלאו, ולכו"ע בנפלה לפני בנה פוטרת צרתה

לר' יסא - לר' יוחנן חלוצתו בלאו [לא יבנה - שוב לא יבנה] וחלוצת אחיו בכרת [אשת אח המת]
וצרת חלוצה בכרת [דפטורה [בית חלוץ - אחד]]

לר"ל חלוצה וצרתה בלאו [שליחות דאח/דצרה], (לר' ירמיה ור' בא צרה בכרת, וחלוצת אחיו לר' יודן ספק ולר' יוסי אין כרת [לק"ע רק איסור אשת אח של החולץ דאינו קנין גמור; לפ"מ רק אשת אח של המת ונפטרת מזיקה])

לר' אמי איפוך

לר' יודן ספק אם יבמה לשוק תפסי קידושין למפרע אחרי יבום או חליצת חברתה,

לר' שמי לא [ר' ינאי - לא תהיה אשת המת החוצה - אין הויה] - לר"ל אולי הגזה"כ ביבמה א'

אפי' אם חלוצת אחיו בכרת [פקעה זיקה], אבל יבמת אחיו זקוקה כשמת השני [אשתו היא - ויש זיקת השני]

מותר לישא אשת בן אחיו

הלכה ב' (ה: - ז.)

חזור לראש הדף

צרת ערוה שמתה/נתגרשה/מיאנה לפני נפילה ליבום מותרת

לר' יוחנן יבמה הממאנת סתם (אי אפשי בנישואין) עוקרת נישואי הבעל הראשון,
לרב ור"ל רק באומרת בפירוש

ערוה קטנה שקידשה אחיה - צרתה חולצת אם אחר נפילה מתה הערוה או כשאין עוד אחים ומיאנה [בשעת נפילה נראה כצרת ערוה]

לר' יונה איילונית שנשאת (הכיר בה) פוטרת צרתה

לר' זעורא והו"א דר' יוסי צרתה מותרת [איילונית כמי שאינה (ק"ע - כאלו לא נשאת,
פ"מ - אין עליה זיקה)
]

השיא בתו קטנה ונתגרשה ונשאת לאחר - ממאנת [כיתומה בחיי האב]

ממאנת - לר"מ (להל') עד ב' שערות, לר"י עד שירבה השחור (או בוחל הדד),
לר"ש גדולה ממאנת [נבעלת על דעת קידושין ראשונים]
עד שתתפשט הכף [משום זימה] - ר"ל - והשחור רבה על הלבן

מודה ר"י שביאה (לחברייא)/קידושין (לר' זעורה) אחרי ב' שערות הוי קידושין גמורים,

ר' יוסי להל' החמיר להצריך גם גט עד שירבה השחור

קטנה שעיברה וילדה - שניהם מתים, ילדה אחרי ב' שערות - בנה מת

הלכה ג' - ה' (ז. - ז:)

חזור לראש הדף

ערוה שממאנת בנישואי ראשון אחרי שייבם אח שני את צרתה, אינה מתרת הצרה
אבל לפני יבום מתרת

פוטרת צרתה בשעת נפילה

צרת ערוה מאדם נכרי מותרת
ואילו היתה בלאו, היה ספק אם אף מאשת אח היתה בלאו ולא בכרת

הלכה ו' (ז. - ט.)

חזור לראש הדף

לב"ש צרת ערוה מתייבמת [לא תהיה וכו' החוצה (החיצונה) לאיש זר; ג' מאות תשובות של יונתן בן הרכינס]

לכותים יבום רק בארוסות [החוצה - מבעלה]

לר' יוחנן בן נורי יבמה לשוק וולדה ממזר, לר' לעזר רק מחייבי כרת

לחגי העיד שצרת הבת מותרת, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית,
גירי תדמור כשרים [עכו"ם הבא על ישראלית כשר; אינם ספק ישראל]

מח' אם בני מישא (בבבל) ספק חללים או ממזרים

ב"ש וב"ה נוהגין באמת ובשלום - עשו לחומרא או הודיעו או המקום משמרן ממכשול

מח' רב ושמואל אם כולם עשו כהלכה או כ"א כשיטתו

משיצא הבת קול ביבנה שהלכה כב"ה, העובר על דבריהם חייב מיתה

עוד חומר לימוד
למסכת יבמות