גמ' ב. - ט. (מסקנות)
יבמה שהיא ערוה דכרת [כאחות אשה] פטורה [ג"ש עליה לאחות אשה - לא תקח אף במקום מצוה, רבי - ולקחה, רבא - דאין עדל"ת שיש בו כרת]
ופוטרת צרתה [לצרור, רבי - ולקחה ויבמה - רק אם שניהם מותרים יקח א' מהן] בשעת נפילה מחליצה ויבום אם אין אח אחר
וצרה שמתייבמת לאח אחר ומת פוטרת צרתה לאח זה [לצרור - צרות הרבה, סברא - במקום ערוה קיימא]
וצרה שמתייבמת לאח אחר ומת פוטרת צרתה לאח זה [לצרור - צרות הרבה, סברא - במקום ערוה קיימא]
במקום איסור יבום אסור לחלוץ [אטו מתייבמת]
למשנתינו צרת סוטה (דלא כרב), אילונית (דלא כרב אסי), ממאנת ביבם, החזיר גרושתו אינן פטורות
מיבם ערוה או צרתה בכרת [כי כל אשר יעשה מכל התועבות וכו' (איסור אשת אח שיש לה בנים)]
עשה דוחה ל"ת [לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך - סמוכין (ואף לר"י במשנה תורה - דמוכח דהו"ל למכתב בפ' ציצית, דאפנויי - "צמר ופשתים", "שעטנז" מיותר)]
אבל לא ל"ת שיש בו כרת (הו"א שעדל"ת דחמור מיני' (רש"י - דלוקין) ומה לי חומרא רבה)
לרבא ציצית בעי מין כנף חוץ מצמר ופשתים
לתדב"ר ישמעאל ציצית רק בבגד צמר ופשתים [בגדיהם]
לרש"י עשה דהכשר מצוה (דא"א לקיימו בלי דחיית הלאו) דוחה ל"ת שיש בו כרת [מדאצטריך פסוק דמורא או"א אינו דוחה את שבתותי תשמורו] (רש"י - משא"כ יבום דאפשר בחליצה)
עולא - הואיל ואישתרי כניסת מצורע בשמיני שלו, אישתרי נמי טבול יום לקריו - ודוקא בדחזיא לי' דביני ביני ולא בראה קרי לפני שהותר מצרעתו
הו"א יבום דוחה אחות אשה: בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי - הואיל ואישתרי אישתרי, היקש דר' יונה (מכל התועבות) לאשת אח
צרת ערוה שלא במקום יבום מותר [רבי - ולקחה ויבמה - במקום יבום צרה אסורה, רבא - לצרור עליה - דוקא במקום "עליה"]
שגגתו חטאת כשזדונו כרת: יחיד - כשבה או שעירה, נשיא - שעיר, משיח וב"ד - פר;
בע"ז: יחיד - שעירה, ציבור - פר לעולה ושעיר לחטאת
בע"ז: יחיד - שעירה, ציבור - פר לעולה ושעיר לחטאת
רש"י ג. - ז:
אין שריפה לבתו מאנוסתו - לרש"י - אשה ובתה - לשון אישות
נוז - לרש"י - ארוג ביחד
לרש"י - טמא שרץ ומת נכנסים במחנה לויה, ר"י - אסור להכנס לחיל מדרבנן אבל אם כבר שם א"צ לצאת
גמ' ט. - יג.
מח' אי משנתנו בפלוגתא קמיירי וס"ל כר"י דאסר אנוסת אביו;
מח' אי קתני ציור דאי עבר ונסיב
חלוצתו בלאו ולא בכרת [אשר לא בנה - שוב לא יבנה]
אחי החולץ וצרת חלוצה - ר"ל ורב אשי - בכרת [כדקיימי קיימי באיסור אשת אח]
ר' יוחנן ורבינא - בלאו [החולץ והחלוצה עבדי שליחותא דאחים וצרות] ואם נפלה שוב מחייבי לאו חולצת ולא מתייבמת
ר' יוחנן ורבינא - בלאו [החולץ והחלוצה עבדי שליחותא דאחים וצרות] ואם נפלה שוב מחייבי לאו חולצת ולא מתייבמת
צרת מתייבמת - לר"ל בכרת (לרש"י דוקא לאחין אבל איהו בעשה),
לר' יוחנן לרש"י - בעשה (אינו בונה ב' בתים = לאו הבא מכלל עשה)
לר' יוחנן לרש"י - בעשה (אינו בונה ב' בתים = לאו הבא מכלל עשה)
רב - צרת סוטה אסורה ["טומאה" כעריות] אבל צרת סוטה מדרבנן (ע"א שמת בעלה) מותרת
ובספק סוטה (נסתרה) חולצת ולא מתייבמת
מחזיר גרושתו חולצת ולא מתייבמת [במותר לה אסורה כ"ש באסור],
וספק בצרתה ולל"ב דר' יוחנן מתייבמת [לא אלים ק"ו למידחי צרה]
וספק בצרתה ולל"ב דר' יוחנן מתייבמת [לא אלים ק"ו למידחי צרה]
לר' יוסי בן כיפר פטורה אף מחליצה [הוטמאה - כעריות]
וספק בצרתה [אם נתמעט מתועבה היא] (ולל"ק דגמ' ולר' יוחנן מתייבמת)
וספק בצרתה [אם נתמעט מתועבה היא] (ולל"ק דגמ' ולר' יוחנן מתייבמת)
שמואל - ממאנת ליבם זה מותרת לאחיו [עקר נישואין קמאי] ולא ליבם זה [גזרה דרבנן]
ולא צרתה ליבם זה [אטו צרת בתו קטנה שמיאנה בו דנראית בשעת נפילה כצרת בתו]
אבל ממאנת לבעל תמיד צרתה מותרת
רב אסי - צרת אילונית שהכיר בה כשנשאה אסורה [אשר תלד, והו"ל צרת ערוה]
לרבא ור' יוחנן מותרת (אפי' צרת בתו אילונית) [רש"י בשם בה"ג - צרת ערוה שלא במקום מצוה]
לל"ב דרב ספרא בנים עדיפי מסימנים, וגם לר"י דבעי ירבה השחור מהני,
רב זביד - חוששין שהיו סימנים ונשרו מצער לידה
לר' ירמי' - תנא דפ"ג ס"ל דנשואין ראשונים מפילים ולא מיתה, ואסורה משנעשית צרת ערוה שעה אחת (ורבא חולק)
רב אושעיא - ערוה קטנה שלא מיאנה לא ימאן אחר מיתתו, וצרתה חולצת ולא מתייבמת [נראית כצרת ערוה]
רש"י ט: - יג.
אנוסת אחיו מותרת
אין לאו של חלוצה על הילודים אחר שהחזיר חלוצתו דזיקה קמייתא לא רמיא קמייהו
לרש"י - ג' נשים מותרות לשמש אבל השאר מוזהרים על השחתת זרע,
לרב זביד - לרש"י - סימנים תוך י"ב כלאחר זמן (דלא כהל')
גמ' יג. - יז.
צרת ערוה מאיש זר (רש"י - לא נפלו ביחד ליבום) מותרת לו
לב"ש צרת ערוה מותרת להתייבם [(רש"י - לא דרשי לצרור), לא תהיה "החוצה" (הנכרית) לאיש זר, רבא - אין איסור אשת אח חל על איסור בתו, ובערוה ע"י קידושין דוקא כשנשא מת תחילה - אין איסור אחות אשה חל על איסור אשת אח]
ב"ה - עשאה זונה (לרש"י לכהונה) ובניה ממזרים
רב ור"ל - ב"ש לא עשו כדבריהם [ב"ה רוב, בת קול שהל' כב"ה]
ר' יוחנן ושמואל - עשו [ל"ק - קודם בת קול וב"ש מחדדי טפי, כר' יהושע דאין משגיחין בבת קול] ואין לא תתגודדו דהוי כב' בתי דינין (אביי - בב' עיירות, רבא - אפי' בעיר א') והיו מודיעים לב"ה
לר' יוחנן בן נורי - תקנה שצרות ערוה חולצות, וב"ה חולק
מח' ת"ק ואחרים בברייתא - אם הכיר המת שאשתו איילונית אם צרתה אסורה או מותרת \ אם כנס הצרה ואח"כ גירש הערוה אם מותרת או אסורה \ אם בועל על תנאי מהני או לא
לר' יהושע אין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד, מחייבי כריתות בנה פגום - חלל [ק"ו מאלמנה], מחייבי לאוין בנה כשר [מה לאלמנה שהיא עצמה מתחללת]
ר' יהושע וראב"ע ור"ע בבית ר' דוסא בן הרכינס, יונתן בן הרכינס (מב"ש) הפריך ר"ע
אמוראי אליבא דר' יוחנן אם מקבלים גרים מתרמוד או לא [ספק ממזרים - מעבדי שלמה, מבנות ירושלים בחורבנה]
נער הייתי גם זקנתי - שר העולם אמרו; עמון ומואב נפנו לשרוף ס"ת; פסולין במישן והרפניא
רב אסי - גוי שקידש במקום דקביעי י' שבטים (לרש"י - קבוע כמחצה) חוששין לקידושין [לרש"י - ס"ל דישראל אגויה הולד ממזר]
שמואל - אין חוששין [אינו "בנך" [לרש"י - כי יסיר את בנך ולא כי תסיר דהנכד אינו בנך], בנות ירושלים נתעקרו, עשאום גוים גמורים [בנים זרים ילדו]]
רש"י יד: - טז.
יבמה לשוק הולד פגום - לרש"י - כמ"ד חללים הם לכהונה
מעשר עני בשביעית בעמון ומואב - לרש"י - ארץ סיחון שנתקדשו בבית ראשון ולא בבית שני