עירובין דף ע. א

אנשים שדרים בחצר באופנים דלהלן, האם אפשר לעשות ביטול רשות, (ז' המקרים בברייתא)?

לאחד
שעירב
לאחד
שלא עירב
לשנים
שעירבו
לשנים
שלא עירבו
א' שלא עירב האם נותן רשות (א) נותן [1]
ב' שעירבו האם נותנים רשות (ב) נותנים (ו) אינם נותנים
ב' שלא עירבו האם נותנים רשות (ד) נותנים (ג) נותנים [2] (ז) אינם נותנים
א' שעירב האם נותן רשות (ה) אינו נותן [3]

עירובין דף ע: א

מת אחד מבני חצר, ויש לו יורש, האם צריך לבטל ומועיל ביטולו או לא? [תוד"ה יורש].

כשהאב לא עירב ולא ביטל כשהאב עירב או ביטל
לרב נחמן מבטל - דהוא כרעיה דאבוה אין צריך לבטל
- דהחצר נשארת בהיתרה
לדבי שמואל אינו מבטל - דאתמול לא יכל לערב

מה באו ללמד הכללים דלהלן?

באיזה דין מיירי מה בא לרבות "זה הכלל"
כל שמותר למקצת שבת -הותר לכל השבת עירבו דרך הפתח ונסתם מבוי שינטלו קורותיו או לחייו
כל שנאסר למקצת שבת -נאסר לכל השבת [4] ב' בתים בב' צידי רה"ר שהקיפום נכרים מחיצה ב' ישראלים ונכרים הדרים בחצר ומת הנכרי בשבת
-------------------------------------------------

[1] לאביי אף שמיירי שיש כאן עוד אחד (שהרי אותו אחד עירב עם מישהו), סגי שיתן רשותו לאחד ולא צריך שיתן רשות לכל אחד ואחד, ולרבה מיירי הכא כגון שמת השני שעירב (ורש"י מעמיד בשיירה שחנתה שאין שם יורש, ותוס' פירשו שאין צריך לדוחק זה), ולכן סגי במה שנתן רשותו לאחד שעירב, אבל אם היה חי אותו שעירב אה"נ דלא מהני, דבעינן שיתן רשותו לכל אחד ואחד.

[2] וממקרה זה דייק רבה כשיטתו, שמשמע שדוקא כשהם נותנים לשניהם אז מועיל, אבל אם השנים שלא עירבו נותנים רק לאחד מאלה, לא מהני, - וש"מ שצריך לעשות ביטול לכל אחד ואחד. ואביי מתרץ, דמה שאמר "לשנים שעירבו" - לאחד משנים שעירבו, אבל לא צריך לתת לשניהם ממש.

[3] וכאן לכו"ע מיירי שנמצא עוד אחד (שאיתו עירב האחד), דאם מיירי שהוא מת (כמו שהעמיד רבה את המקרה הראשון), מדוע לא יתן אחד שעירב רשותו למי שלא עירב הרי הם רק שנים עכשיו ואין עוד אחד שיאסור.

[4] ויוצא מן הכלל הזה מבטל רשות.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף