ERUVIN 67 (5 Sivan) - Dedicated l'Zecher Nishmas Reb Chaim Aryeh ben Aharon Stern Z'L by Shmuel Gut of Brooklyn, N.Y.

עירובין דף סז. א

שני בתים משני צדדי רה"ר ובאו נכרים והקיפום מחיצה בשבת, האם יוכלים לבטל [1]?

לשמואל דאין ביטול רשות מחצר לחצר לר' יוחנן דיש ביטול רשות מחצר לחצר
מה הדין? אי אפשר לבטל [2] אי אפשר לבטל [3]

ב' ישראלים ונכרי הדרים בחצר ולא שכרו ולא עירבו, ומת נכרי בשבת, האם יכולים לבטל?

לר' חנינא ור' יוחנן
דשוכרין מנכרי הבא בשבת
לר' אסי ושמואל
דאין שוכרין מנכרי הבא בשבת
לרב ששת אפשר לבטל אפשר לבטל [4]
לרב המנונא אפשר לבטל אי אפשר לבטל [5]

עירובין דף סז: א

מי שיש לו פתח ד' על ד' לקרקף או לבקעה כדלהלן וגם יש לו פתח למבוי, האם אוסר במבוי?

בפחות מבית סאתים או בית סאתים ביותר מבית סאתים
בנכרי אוסר [6] אינו אוסר
בישראל אינו אוסר [7] אוסר [8]

עירובין דף סז: א

ישראל שיש לו פתח למבוי ולקרפף ולא עירב, באופנים דלהלן האם אוסר? [תוד"ה וישראל].

בלא הוקף לדירה בהוקף לדירה
לרש"י בבית סאתים: אינו אוסר
ביותר מב' סאתים: אוסר
אינו אוסר
לתוס' אוסר [9]

סלע שבים שגודלו כדלהלן, האם מטלטלין מתוכו לים ומן הים לתוכו?

רחב ארבעה עד בית סאתים רחב יותר מבית סאתים
גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין [10] לרבא: אין מטלטלין [11]
לרב אשי: מטלטלין [12]
גבוה פחות מי' טפחים מטלטלין [13]

-------------------------------------------------

[1] הנה מצד מה שנעשתה המחיצה בשבת, אין נידון כאן, דקי"ל (לעיל דף כ.) דכל מחיצה הנעשית בשבת אפי' ע"י ישראל במזיד - שמה מחיצה, וכ"ש כאן שנכרים עשאוה, והנידון כאן הוא כיון שלא עשו (משום שלא יכלו) שני הבתים ביניהם עירוב, האם יכול אחד לבטל רשות לשני.

[2] והגם שעתה שני הבתים הם תוך חצר אחת, מ"מ לא מהני מכ"ש מדין שני חצרות, דמה ב' חצרות שאם רצו לערב מאתמול היו יכולים לערב - לא מהני להו לעשות עתה ביטול אליבא דשמואל, ומשום שהם אינן אוסרות אחת על השניה, כאן בשני בתים מב' צידי רה"ר שלא רק שלא היו אוסרים אחד על השני, אלא גם לא היו יכולים לערב מאתמול, לא כ"ש שלא יכולים עתה לעשות ביטול.

[3] דהגם שלשיטת ר' יוחנן לא בעינן שיהיו גם אוסרים וגם יכולים לערב מאתמול אלא סגי בחד מניהו, מ"מ כאן בב' בתים דליכא לתרוייהו - דלא היו אוסרים ולא היו מערבים, מודה דלא מועיל להו ביטול.

[4] דאף דס"ל שבבא נכרי בשבת אי אפשר לבטל, התם משום דבעינן תרתי דגם בעינן לשכור מהנכרי, ואחר ששוכרים בעינן שיבטלו אחד לשני, וכיון שלא היו יכולים לעשות עירוב מע"ש (דהיינו עירוב שיועיל שגם אם העכו"ם יבוא שלא יתבטל), לכן לא מהני. משא"כ כאן דמת הנכרי שלא צריך לשכור אלא רק לבטל, לכו"ע מהני, היות שהיו יכולים לעשות עירוב בע"ש ע"י שישכרו מעכו"ם. [כן הוא לפירש"י. ותוס' (בד"ה אני), פירשו בענין אחר, שמיירי בנכרי שבא בשבת ומת באותו יום].

[5] דכיון שלא היו יכולים לערב מאתמול בלא שכירות, אין ביטול אלא במקום עירוב.

[6] כיון שאין אויר הקרפף מספיק בשבילו (דשימושו בשבת כשימושו בחול להוציא גמלים וקרנות), אינו מסלק עצמו מפתח המבוי.

[7] דאף שאינו מוקף לדירה, מ"מ יכול לטלטל לשם, ובשבת אין לישראל שימושים רבים, ולכן בית סאתים או אפי' פחות מבית סאתים מספיק לו.

[8] פירש"י דכיון שהוא לא מוקף לדירה, אסור לו להשתמש במקום זה, ואינו מסלק עצמו מן המבוי, ומבואר שאם הוקף לדירה אינו אוסר. ובשיטת תוס', ע' טבלא הבאה.

[9] ס"ל לתוס' דבהוקף לדירה בכל ענין אוסר (היפך רש"י), דכיון שהוקף לדריה הוא כבית - ואינו עומד לאויר, וא"כ אי אפשר לומר שניחא ליה בפתח זה יותר מהפתח למבוי.

[10] דכיון שהוא רה"י גמור, אסור לטלטל ממנו לים שהוא כרמלית.

[11] וכדאמר ר' יוחנן קרפף שהוא יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה הזורק לתוכו (מרה"ר) חייב, דהוא רה"י גמורה רק שמחוסר דיורין (שלכן אסור לטלטל בו). וה"ה שאסור לזרוק מדרבנן מכרמלית לתוכו. ומה שאמרה הברייתא "פחות מכאן מטלטלין", הכוונה שאם הוא פחות מבית סאתים מותר לטלטל בתוכו - כדין רה"י, אבל לטלטל ממנו לבחוץ אסור בכל ענין.

[12] והגם שדינו כרה"י לענין הזורק לתוכו מרה"ר שחייב, וכדאמר ר' יוחנן, מ"מ מותר לטלטל מכרמלית לתוכו. וביאור הדברים, דהנה רבנן אסרו ב' איסורים, א) שקרפף יותר מב' סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בד' אמות, ב) שאין מטלטלין מרה"י לכרמלית. ולכך בקרפף שפחות מב' סאתים שמותר לטלטל בכולו, דנו בו את האיסור השני שלא לטלטל מרה"י לכרמלית, אולם בקרפף יותר מב' סאתים שאסור לטלטל בו יותר מד' אמות (הדין הראשון), שם לא רצו להחיל את הדין השני, היות שאם נאסור לטלטל מכרמלית לתוכו יחשבו האנשים שהוא רה"י גמורה ויבואו לטלטל בכולו יותר מד' אמות. ומה שעדיף לחכמים לחשוש לאיסורם הראשון ולא לאיסורם השני, הוא משום שטלטול תוך הסלע שבים הוא שכיח וגזרו בו (כדי שלא יחליפו אותו עם רה"ר ויבואו לטלטל גם ברה"ר), ואילו מהים לסלע הוא אינו שכיח כל כך, ולכן לא גזרו בו.

[13] דאין כאן ב' רשויות, דהרי מטלטל מכרמלית לכרמלית, אכן דוקא כשמטלטל בתוך ד' אמות, דיותר מד' אמות אסור - כדין טלטול בכרמלית.

עוד חומר לימוד על הדף