עירובין דף ט. א

מה דין קורה התלויה בין כותלי המבוי (-נתונה על קנה)?

יש בינה לכתלים פחות משלשה טפחים יש בינה לכתלים פחות מארבעה טפחים
לרבנן מועילה להכשיר אינה מועילה
לרשב"ג מועילה להכשיר

מה דין מקום המבוי שבין הלחיים ותחת הקורה לאמוראים דלהלן?

תחת הקורה בין לחיים
לתני רב זכאי אסור אסור
לר' יוחנן מותר מותר (מחלוקת ראשונים [1])
לאביי מותר אסור [2]
לרבא מותר בפתוח לרה"ר: מותר [3]
בפתוח לכרמלית: אסור

מבוי שרצפו בלחיין לר' יוחנן באופנים דלהלן, מה דינו?

לרבי בפחות מג' לרשב"ג בפחות מד' ביותר מהשיעור הנ"ל
לאוסר להשתמש
כנגד לחיין
משתמש עד כנגד חוד הפנימי של הלחי הפנימי ביותר משתמש עד כנגד חוד הלחי הראשון
אליבא
דרבא
שמתיר
פחות מד' אמות משתמש כנגד הלחיים
יותר מד' אמות ב' לשונות ברש"י [4] משתמש עד כנגד חוד הלחי הראשון

עירובין דף ט: א

מבוי שנראה בו הלחי רק במקום אחד, מה דינו?

נראה מבפנים ושוה מבחוץ נראה מבחוץ ושוה מבפנים
לר' חייא, ולרב הונא, ולרבה נידון משום לחי
לר' שמעון בר רבי, ולר' יוחנן נידון משום לחי אינו נידון משום לחי

-------------------------------------------------

[1] כן נראה לכאורה מלשון הסוגיא שר' יוחנן מתיר בכל ענין, ואביי ורבא חולקים בסברת עצמם האם לפסוק לגמרי כר' יוחנן או שלפסוק כמותו רק בדין קורה ולא בדין לחיים, כן ביאר המאירי בחידושיו (עמוד נ"ג). אולם הריטב"א למד שאביי מפרש שר' יוחנן רק מיירי תחת הקורה, אבל בין לחיים מודה הוא שאסור, וכן מדוייק לשון רש"י (בד"ה אבל), שר' יוחנן מודה שאסור.

[2] מלבד אם היה מקום זה גבוה ג' טפחים שאז יש לו דין מקום פטור.

[3] ובאופן שאין הרוחב בין הלחיים ד' טפחים, דהרי רבא עצמו מודה שבמקום שיש בו ד' על ד' חשיב רשות בפני עצמו ואינו בטל למבוי, וגם בין הלחיים אם רחבים ד' אסורים - בלא שיתן עוד לחי אחר להתיר.

[4] פירש"י בשם רבותיו שעכ"פ יכול להשתמש עד חוד הפנימי של הלחי הפנימי ביותר. אולם כתב רש"י, דלי נראה שאפי' מפנימי ולפנים אינו ניתר, דהלחי הפנימי אינו מתיר כלל.

עוד חומר לימוד על הדף