1)

TOSFOS DH SH'KOL ARBA ZUZI VE'ACHIL ALAYHU VE'SHADINHU BE'NAHARA VE'LISHT'RI LACH

תוס' ד"ה שקול ד' זוזי ואחיל עלייהו ושדינהו בנהרא ולישתרי לך

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Avodah Zarah.)

ואם תאמר, והא אמר בפרק קמא דע"ז (דף יג. ושם) 'אין מקדישין ואין מחרימין ואין מעריכין בזמן הזה, ואם הקדיש והחרים והעריך- בהמה תעקר, פירות וכלים ירקבו... '

(a)

Question: The Gemara in the first Perek of Avodah Zarah (Daf 13a & 13b) forbids being Makdish, Machrim and Ma'arich nowadays (See Tosfos Bechoros, 53b), then adds that 'If one did, the animal must be castrated, and the fruit and vessels, left to rot (See Tosfos there 13b DH 'Yerakeivu')' ...

והכא בזמן הזה איירי כדמסיק הכא; ואמאי לא אמרי' ירקבו?

1.

Question (cont.): And the current Sugya is speaking about nowadays, as the Gemara concludes here; so why do we not say 'Let them rot'?

וצ"ל דדוקא במטלטלין קאמר ד'ירקבו' -דלא אתי בהו לידי תקלה אם ממתינים עד שירקבו, והכא במקרקעי איירי, דאם ימתין, (לאו) אתי לידי תקלה ...

(b)

Answer: We must therefore establish 'Let them rot' by Metalt'lin - which will otherwise be abused, should one leave them to rot where they are, whereas here it is speaking about Karka'os, which will be abused if one just leaves them ...

והכי נמי איתא בסמוך דאמר 'והא מעשה דפומבדיתא מקרקעי היה.'

(c)

Proof: And the Gemara will indicate them shortly, when it asks 'But the episode in Pumbedisa involved Karka'os?'

2)

TOSFOS DH HEKDESH ILUY

תוס' ד"ה הקדש עלוי

(Summary: Tosfos defines the statement.)

פי' להעלותו בדמים ליתן טובת הנאה לכהן.

(a)

Clarification: To assess it monetarily, in order to give the Tovas Hana'h to the Kohen.

HADRAN ALACH 'HA'MAKDISH SADEIHU'

29b----------------------------------------29b

PEREK 'HA'MOCHER ES SADEIHU
3)

TOSFOS DH HA'MOCHER HAYSAH SH'NAS SHIDAFON VI'YERAKON O SHEVI'IS EINAAH OLEH LO MIN HA'MINYAN

תוס' ד"ה המוכר היתה שנת שדפון וירקון או שביעית אינה עולה לו מן המנין

(Summary: Tosfos proves that the draught is throughout the country.)

בפ' המקבל (ב"מ דף קו.) מפרש שהשדפון וירקון הוה נמי כמו כן בכל העולם...

(a)

Clarification: In Perek ha'Mekabel (Bava Metzi'a, Daf 106a) the Gemara explains that the blast and mildew also occurred everywhere else ...

דאי אשתדוף רובא באגא, בהכי לא תנן דאינה עולה לו מן המנין ...

(b)

Reason: Because if it was confined to the majority of that group of fields, the Mishnah would not have stated that it does not count in the number of years ...

דיקא נמי דקתני דומיא דשביעית, שאסור לזרוע בו (בכל העולם).

(c)

Proof: This is also implied by the Mishnah, which puts it together with Shevi'is, when it is forbidden to plant (See Avodah Berurah).

4)

TOSFOS DH NADAH O HOVIRAH OLEH LO MIN HA'MINYAN

תוס' ד"ה נרה או הובירה עולה לו מן המנין

(Summary: Tosfos offers an alternative explanation as to why the why the Tana adds 'Hovirah' after having said 'Neirah'.)

בגמרא מפרש אמאי תנא 'נרה' -כיון דתנא 'הובירה' דעולה, כ"ש נרה ...

(a)

Question: The Gemara explains why the Tana mentions Neirah (fallow) - because since it rules that 'Hovirah' (where the owner did not even plow the field) is counted, how much more so 'Neirah' (where he lowed it but did not plant) ...

והוה מצי למימר 'לא זו אף זו קתני '.

(b)

Alternative Answer: It could have answered with the principle 'Lo Zu Af Zu Katani' (to state the smaller Chidush first and then the larger one).

5)

TOSFOS DH HASAM LO HADRA U'MEZAVNA

תוס' ד"ה התם לא הדרא ומזבנא

(Summary: Tosfos discusses two explanations of this statement.)

פי' רש"י -בתו שמכרה בקטנותה ויצאה בת חורין בסימני נערות, לא הדרא ומזבנא ...

(a)

Explanation #1: Rashi explains regarding a man who sold his daughter when she was a Ketanah, that he cannot sell her again once she has gone free with Simanim of Na'arus ...

כדאמר בקדושין (דף יח. ושם) ד'אין אדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות' ...

1.

Explanation #1 (cont.): As the Gemara says in Kidushin (Daf 18a & 18b) 'A man cannot sell his daughter for Shifchus after Chifchus' ...

כדנפקא לן מ"בבגדו בה" ' ,כיון שבגד בה שמכרה לשפחות, שוב אינו יכול למוכרה' ...

2.

Source: And the Gemara leans this from "be'Vigdo vah" - 'Having dealt with her faithlessly by selling her as a maidservant, he is not permitted to sell her again'.

הלכך יציאה גמורה היא, ואיכא למימר ק"ו עכ"ל.

(b)

Explanation #1 (concl.): Consequently it a cplete departure and a Kal va'Chomer is justified (Until here is the wording of Rashi).

ול"נ- דהא פלוגתא דתנאי היא התם?

(c)

Refutation: This is not correct however - since that is subject to a Machlokes Tana'im there?

לכך פירש ר"י דאפי' למ"ד בעלמא ד'אדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות' ,היכא דהביאה סימנים מיהא [מודה דלא מזדבנא]...

(d)

Explanation #2: The Ri therefore explains that even the opinion that otherwise holds that 'A man may sell his daughter for Shifchus after Shifchus, concedes that, where she brings Simanim, he may not sell her ...

דאיכא ק"ו (דלא מזדבנא).

1.

Explanation #2 (cont.): Based on the Kal va'Chomer.

מיהו ק"ק, גבי מוכר שדהו נמי אתיא מהאי ק"ו דלא תימכר עוד?

(e)

Question: When someone sells his field too, based on the same Kal va'Chomer, it cannot be sold again (See Avodah Berurah)?

מיהו יש לחלק דלא דמיא לק"ו דבתו ...

(f)

Answer: One can differentiate however, inasmuch as it is not quite the same as the Kal va'Chomer by 'his daughter'

כיון לה סימני נערות. שוב לא יפרקו עוד מעליה ...

1.

Reason: Because since the Simanim of Na'arus that she now possesses will never leave her again ...

אבל מוכר שדהו בשנת היובל, אין הק"ו טוב כל כך כמו גבי מוכר בתו, שהרי היובל יעבור ויהיה כבתחלה.

2.

Reason (cont.): Whereas when a person sells his field in the Yovel, the Kal va'Chomer is not as strong, since, once the Yovel passes it will revert to its former status.

ועוד יש לפרש כמו שפרש"י -לפי ש'אין אדם מוכר בתו לשפחות אחר שפחות... '

(g)

Reinstating Explanation #1: One can also explain like Rashi - 'Because a person cannot sell his daughter for Shifchus after Shifchus ...

ואע"ג דפליגי בה תנאי, מיהו קיימא לן כר"ש דסבירא ליה התם דאסור למכור.

1.

Reason: And even though the Tana'aim argue over this, we Pasken there like Rebbi Shimon, who rules that it is forbidden to sell her.

6)

(TOSFOS DH VE'LO YADA'NA HEI MINAYHU HA'MEKACH BATEIL

תוס' ד"ה ולא ידענא הי מינייהו המקח בטל

(Summary: Tosfos clarifies the Rav Anan's quandary and explains a Sugya in Bava Metzi'a.)

ואי קשיא פשיטא דא'הך דהמוכר שדהו בשנת היובל קאמר שמואל דהמקח בטל ומעות חוזרים דאי מעות ...

(a)

Question: And if you ask 'It is obvious that when Shmuel rules the sale is Bateil and the money is returned, he is referring to 'ha'Mocher Sadeihu bi'Shenas ha'Yovel' ...

(Continued on next Daf)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF