א) אולי י"ל (לא ביררתי זאת) שגם לרש"י בשבת אין איסור ליגע בטהרות בידיים שמורות שנגעו בלכלוך, ורק על סתם ידיים גזרו טומאה שמא נגעו בלכלוך וגנאי הוא לתרומה, אבל לא גזרו שהלכלוך מטמא ידיים או מטמא את הטהרות עצמם, דלכלוך לא שייך בעצם לטומאה. ואם כן בהכרח ששמירת הידיים שאמרו היינו רק מדבר המטמא את הידיים ולא מטינוף.

ב) אכן השפ"א (בחידושיו על הרמב"ם הל' ק"פ, נדפס בסוף השפ"א על פסחים) כתב שגם רש"י מודה שלכתחילה אסור לשחוט עבור מי שאינו יכול לאכול כזית, שאמנם לאכליו ושלא לאכליו כשר אבל אסור לכתחילה (ויש אומרים שאיסור תורה הוא), וכוונת רש"י בפסחים רק לענין פסול דיעבד.

ולדעת הכס"מ שהבין לכאו' ברש"י שמותר לכתחילה, אולי י"ל שדווקא לגבי חולה וזקן שמחויבים במצוה א"כ גם חצי שיעור בכלל מצוה הוא ולכן מותר לשחוט עבורם, אבל קטן שאינו מצווה, אין להאכילו אם אינו יודע לאכול כזית.

בברכה.

יוסי בן ארזה