כבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
רד"ה בגליל - היו רגילין להרבות שמחה יותר. קתני ערב יום טוב אלמא לא זבין איניש מקמי סעודה אלא "חד יומא" ואילו מכרה "אתמול" לא היה מזהיר לו "היום" דהא אין אדם קונה "ג' ימים" קודם לכן צרכי סעודת יום ג'.
לכאורה צ"ע בלשון רש"י שמתחילה משמע שיש ראיה שאין אדם קונה ב' ימים קודם ולבסוף כתב ג' ימים.
שמואל דוד בערקאוויטש
לייקווד
נראה כוונת רש"י לבאר את קושית הגמ' על הדין של המשנה ששלשה ימים לפני אידיהן אסור לשאת ולתת עמהם. והגמ' מקשה על זה שלסעודת יו"ט אדם קונה בהמה רק יום אחד לפני היו"ט, וברור מן המשנה בחולין שאדם אינו קונה בהמה שתי ימים לפני יו"ט כי רק בערב יו"ט צריך להודיע לענין אותו ואת בנו. ומ"ש רש"י דהא אין אדם קונה ג' ימים קודם פשוט שה"ה שני ימים קודם אין אדם קונה, אלא כוונת רש"י שוודאי שלשה ימים אין אדם קונה, וא"כ למה תנן במשנה ריש מכילתין שאפילו שלשה ימים יש לחוש.
כל טוב
דוד בלום
