More Discussions for this daf
1. Filling the doorway 2. Tolesh from the ground 3. Not a Sheretz
4. Lice 5. Lice 6. Lice
7. הריגת כנים בשבת
דיונים על הדף - שבת קז

אבי שואל:

שלום,

ב"אינסייטס על הדף" שלכם בנוגע ל הריגת כנים בשבת, מובא בסוף המאמר שמי שמעונין בעוד מקורות יכול ליצור קשר עם הכולל. הייתי רוצה לעיין בעוד מקורות, ללכן אני פונה אליכם.

תודה,

אבי

בלטימור, ארה"ב

הכולל משיב:

שלום אבי,

אנו מצרפים חלק ממאמר שנכתב ע"י האדמו"ר ממאנאסטרישטש, הרב גדליה רבינוביץ שליט"א:

=============================================

... אך כל זה נאמר לגבי אגדות חז"ל, אבל עדיין אין בזה פתרון למקומות שחז"ל פסקו להלכה על סמך עובדות שהוכחו במשך הזמן כלא נכונות. והדוגמא המובהקת לזה הוא מה דקיי"ל להלכה בשו"ע או"ח (שטז, ט) שמותר להרוג כינים בשבת, ובגמ' שבת (קז, ב) קאמר דהטעם דמותר להרוג כינה בשבת הוא משום דאינה פרה ורבה, והרי זה סותר למה שידוע היום שגם כינים פרות ורבות.

אולם באמת גם זה לא קשה, שהרי דבר פשוט הוא שההלכה אינה מתייחסת אלא רק לדברים מוחשיים, אבל תופעות שאינן מושגות בחושים אין ההלכה מתחשבת בהן. וכך כתב בערוך השלחן (יו"ד פד, לו): יש מי שכתב בשם חכמי הטבע דהמסתכל בזכוכית המגדלת שקורין ספאקטיוו"א יראה בחומץ מלא תולעים, והנה בחומץ אין חשש כמו שנתבאר דהתולעים המתהוים בתלוש התירה התורה, אמנם שמעתי שבכל מיני מים וביחוד במי גשמים מלא ברואים דקים שאין העין יכולה לראותם, ובילדותי שמעתי מפי אחד שהיה במרחקים וראה דרך זכוכית המגדלת עד מאד כרבבות פעמים במים כל המיני ברואים, ולפ"ז איך אנו שותים מים שהרי אלו הברואים נתהוו במקורם, אמנם האמת הוא דלא אסרה תורה במה שאין העין שולטת בו דלא ניתנה תורה למלאכים דאל"כ הרי כמה מהחוקרים כתבו שגם כל האויר הוא מלא ברואים דקים מן הדקים וכשהאדם פותח פיו בולע כמה מהם, אלא ודאי דהבל יפצה פיהם, ואף אם כן הוא כיון שאין העין שולט בהם לאו כלום הוא עכ"ל. ובכן יש לומר כן גם לגבי פריה ורביה בבעלי חיים נמוכים, שאע"פ שתחת המיקרוסקופּ רואים שגם הם פרים ורבים מ"מ כל שלפי ראות העין נראה כאילו אינה פרה ורבה הרי אין לפריה ורביה זו חשיבות בהלכה.

ועוד זאת נראה לומר שבמה שאמרו חז"ל שבעלי חיים שאינם פרים ורבים אין איסור להורגם בשבת אין הכוונה שפריה ורביה היא ההגדרה של חשיבות חיים לגבי איסור הריגה בשבת, אלא שהם נתכוונו לומר שפריה ורביה היא סימן לחשיבות מין הבעל-חי. ואם כן יש לומר דכל בעל חי שנראה כאילו הוא פרה ורבה הרי חייו מספיק חשובים שחייבים על הריגתו בשבת, אבל בעל חי שנראה כאילו אינה פרה ורבה הרי אין חייו חשובים מספיק שיהא חייב על הריגתו בשבת. ומאחר דאמרינן שאינו אלא סימן ולא הגדרה עצמית אין ההלכה משתנה כשנתגלה ע"י מיקרוסקופּ שגם בעלי חיים אלו הם פרים ורבים, שהרי חז"ל קבעו הסימן לפי ראות העין, וקביעה זו נשארת לדורות. [ועי' לחם משנה (פי"א דהל' שבת ה"ב). והגם דבגמ' שבת (קז, ב) ילפי רבנן הא דבעי פרין ורבין מאילים, ופירש"י דיליף מאילים מאדמים שנשחטו למלאכת המשכן בשביל עורותיהן, וא"כ לכאורה יש לומר דכל שהוא פרה ורבה דמי למלאכת המשכן וחייבים עליו, נראה דזה אינו, דהא איתא בפ"ק דב"ק (ב, א): הך דהוי במשכן חשיבא קרי לה אב הך דלא הואי במשכן חשיבא קרי לה תולדה (ועיי"ש בתוס' ד"ה ה"ג), אלמא דתלוי בחשיבות, וא"כ שפיר יליף מאילים מאדמים לגבי חשיבות, וכל שאינו נראה פרה ורבה לא הוי חשיבא ואין חייבים על הריגתו].

וברור הדבר שלא נתכוונו חז"ל לומר שפריה ורביה היא הגדרה מוחלטת לחשיבות בעלי חיים, שהרי אם נאמר כן אזי נצטרך לפסוק שיהא מותר להרוג בשבת בעלי חיים שנוצרו ע"י שיבוט כיון שלא נוצרו ע"י פריה ורביה, ובודאי לא יעלה על הדעת לומר כן. אלא על כרחין לומר שחז"ל השתמשו בפריה ורביה רק כסימן בעלמא על חשיבות מין הבעל-חי, ומאחר דאינו אלא סימן בעלמא לכן שפיר יש לומר דנתכוונו בסימן זה לפריה ורביה המושגת ע"י החושים בלי עזרת מיכשור וכפי מה שהיה ידוע בימיהם, ומשום הכי בעלי חיים שפריה ורביה שלהם אינה נראית בחוש אינם מספיק חשובים שיהא אסור להרוג אותם בשבת.