כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים
האם איטר יד באישה נחשב מום לרש"י, ואם כן מדוע? אפשר להבין לגבי העבודה למה זה מום, אבל יותר קשה לגבי מקח טעות באישות.
הגמרא בבכורות מה ע"ב קובעת, שאיטר (=שמאלי) פסול לעבודה במקדש. הראשונים נחלקו בטעם הדבר:
לדעת הרמב"ם (הל' ביאת מקדש ח', יא), איטר נחשב לבעל מום. באופן כללי, הגמרא מחלקת את המומים לשתי קבוצות: מומים המאפיינים אדם ובהמה, ומומים המיוחדים לאדם בלבד. בעל מום מן הסוג הראשון אסור בעבודה במקדש, ואם עבד - לוקה ועבודתו מחוללת, ואילו בעל מום מן הסוג השני אסור בעבודה, ואם עבד - לוקה אך עבודתו כשרה. לדעת הרמב"ם, איטר נחשב לבעל מום מן הסוג השני: מומו מיוחד לאדם בלבד.
לעומתו, רש"י סבור שאיטר אינו נחשב בעל מום כלל, ולא רובץ עליו שום פסול מבחינת מעמדו האישי, אלא שכהן כזה פשוט לא יוכל לבצע את העבודה כהלכתה, ולכן אין מאפשרים לו לעבוד. טעם הדבר הוא, שישנה דרישה לעבוד במקדש דווקא ביד ימין, ואיטר נחשב לאדם שאין לו יד ימין, כך שעבודתו תמיד תהיה פסולה.
דניאל גריי
שלום
מסתבר שלפי מה שמשמע מרש"י בבכורות שפסול האיטר הוא רק משום חסרון ימין בעבודה, שאין זה מום בנשים. וכך מובא בשם יד דוד (מקרלין).
ולדעת הסוברים שאיטר-יד-ימין נחשב מום בכהנים, יש סוברים שכל שאינו פסול שאינו מחלל עבודה אלא רק משום שאינו שווה בזרעו של אהרן, אינו מום באשה, ויש חולקים (ע' אנציקלופדיה תלמודית כרך מ ערך מומי אשה טור תשכה). ומ"מ יתכן שהדבר משתנה מזמן לזמן וממקום למקום לפי איך שאנשים מחשיבים 'מום' ומקפידים עליו (ע' באנ"ת שם).
בברכה. יוסי בן ארזה
