אברהם יוסף שווארץ שואל:
פט: תוד"ה כיון דלא ירתי. ומיהו בע"כ לאו בהא תליא דהא נישאת ע"פ בית דין ואח"כ בא בלעה אין טמא לה אע"ג דבעלה הראשון יורשה
יש לתמוה דממנ"פ מותר לטמא מן התורה, דאשתו גמורה היא, אלא במכל מקום חז"ל אסור, וא"כ מאי אולמה דיכול לטמא לה אף משום מת מצוה, הרי אף דמותר מ"מ גזרו
אברהם יוסף שווארץ
הכולל משיב:
שלום רב
כנראה ס"ל להתוס' שלא מסתבר שרבנן יגזרו שלא ליטמא למת מצוה. וכן משמע בתוס' לעיל מיניה, שכתבו להוכיח מדכהן הנשוי לגרושה לא מיטמא לה דודאי לא ירית לה שאילו היה יורש היה מיטמא לה. ומאי ראיה, הלא קנסא הוא שקנסו שלא יטמא לה - אלא משמע שאין סברא לגזור שלא יטמא במקום שהוא היורש, משום דהוי כמת מצוה שהוא ענין חמור הדוחה כל המצוות.
בברכה. יוסי בן ארזה
