שלום וברכה בוקר טוב
צט: תניא ר' יוסי אומר ..... מה אני מקיים תמיד, לא ילין לילה בלי לחם
יש לתמוה דבשבת קלג: מבואר דדעת ר' יוסי שההנחה נחשבת המשך ללקיחתם מהשלחן, - וממילא מותר לחזור על ציצין שאינם מעכבין כל היום - ואילו הכא שאינו נחשב המשך, אלא שלא איכפת כל שאינה לילה שלם בלי לחם?
שלום וברכה,
יישר כח על השאלה היפה!
אמנם נכון ששם נאמר שגם אם הלחם אינו על השולחן ללא הפסקה, עדיין חשיב ׳לפני תמיד׳ כי זה ממש המשך אחד כמו מצות מילה ודברים שאין מעכבין אותה, אבל גם שם נשאלת השאלה, ועד כמה אפשר לחכות? במילה, ודאי הלילה הוא לאו זמן מילה, וברגע שירד הערב, פסק זמן המצוה מצד עצם הזמן, אבל לחה״פ שמצוותה כל הזמן יום ולילה, מתי כבר אין לומר שהכל המשך אחד גם אם הלחם ירד? ועל זה אמרינן כאן, שברגע שעבר לילה, זה כבר לא חשיב המשך אחד. ונמצא ששתי הסוגיות צריכות זה לזה.
בברכה,
אהרן שטיינר