כתב הרשב"א בחולין דף ט ע"א דדעת ראב"א דאסור אבל טהור מטעם רוב וכמו התוס' אבל הוסיף שהרוב הוא מפני שהשוחט מומחה וקשה מהי"ת דמיירי רק במומחא ואדרבה בר"מ הל' שחיטה פ"א הלי"ג (וי"ד לס"ד של הלח"מ שם) פסק שהוא נבילה אפ' אם זריז ובכ"מ כ' דזהו פשטות הסוגיא דאר"י א"ש הטבח צריך לבדוק דמשמע אפ' כל טבח וא' זריז (ובאמת אפשר לפרש דדעת הר"מ לפסוק נגד ראב"א אפ' מקום רוב דהיינו זריז ואדרבה סובר כהרשב"א אבל עדיין אינו מתרץ קושייתי) ואפשר הטעם שכ' כן להוציא מטענת המרדכי בסי' תקע"ח דאי"ז רוב דיש כמה טועים בבדיקה אבל מ"מ מהי"ת בזה