1.
אברהם יוסף שווארץ שואל:
מנחות כג. נתערב קומצה בשיריה לא יקטיר, ואם הקטיר עולה לבעלים, לא נתבאר למה לא אמרינן בכי האי גונא דמכיון דאמרי רבנן לא תקריבו הוי דחוי, כדאמר רבא בזבחים עג:, או אמאי לא מייתי תיובתא לרבא מהכא
2.
הכולל משיב:
שלום וברכה הר״ר אברהם יוסף,
יישר כח על השאלה המצויינת וכ״ה טורי אבן ר״ה כח!
ואפשר, שבבהמות שנתערבו הפסול הוא מחמת שכל בהמה שנקריב יש לחשוש שהיא הפסולה כשמקריבה לבדה, וממילא כולן נדחו. ואילו במנחה שרוצה להקריב את כל התערובת יחד, אין הפסול בכל התערובת, אלא שלכתחילה יש להקריב את הקומץ לבדו ללא תוספות, ולכן הקומץ מעולם לא חשיב נדחה. וכעי״ז כתב חזו״א זבחים יז, סקט״ז (וראה או״ש פט״ז מהל׳ מעשה הקרבנות הל״ב שכתב באופן אחר לגבי דמים שנתערבו).
כל טוב,
אהרן שטיינר