הבעל שאומר שיודע שנטמאה נאמן לאוסרה עליו ואינה שותה, אבל לענין הפסד כתובתה אחר קינוי וסתירה צ"ע אם נאמן (מצד אחד י"ל שכיוון שב"ד אוסרים אותה עליו בהחלט ושוב אינה בת שתייה אין לה כתובה, וכדין ארוסה ושומרת יבם, אך אפשר שכיוון שבעצם היתה שותה לולא דבריו אלא שהוא אסרה על עצמו הרי זה כאינו רוצה להשקותה, וכדין מי שיצא עליה קול לאחר סתירה, שיש לה כתובה להרמב"ם (סוטה א,ח ובפירוש המשנה בדף לא). וצ"ע.

יוסי בן ארזה