1.
אברהם יוסף שווארץ שואל:
נא. גזלנא. תוד"ה לוה. תימה דמאי רבותא נקט ושחררו וגרשה. צ"ע דאולי הויא נכסי מלוג, וא"כ הוא אוכל מהם פירות והקרן שלה לאחר מיתה וגירושין, וא"כ אינו חייב להחזירה לה עד לאחר גירושיה, וא"כ מהא דקאמר הכא אין לו עליו כלום אפי' לאחר גירושין מוכח דנקטינן דהויא שלו לגמרי.
2.
הכולל משיב:
אם עיקר החידוש בגירשה, לא היה לתנא לנקוט בעבד 'ושחררו'. ולומר דתנא משום סיפא זה דוחק, שבדרך כלל אמרינן אפכא, תנא סיפא משום רישא. ואף אם היינו יכולים לדחוק כן, התוס' תירצו באופן מרווח יותר.
יוסי בן ארזה