חולין דף צח. א
ביצה טמאה או ביצה שיש בה אפרוח שבשילה עם ביצים טהורות ואין ששים בהיתר,
מה הדין? [תוד"ה בביצת].
| בביצה בלא קליפה | בביצה עם קליפה | |
| ביצה טמאה | אוסרת | אינה אוסרת |
| ביצה שיש בה אפרוח | אוסרת | אוסרת |
חולין דף צח: א
איל נזיר (שדינו כשלמים ונאכל לבעלים), כיצד מבשלים את הזרוע שלו (שדינה להעשות בה תנופה וניתנת לכהנים)?
| אליבא דתנא קמא | אליבא דר"ש בן יוחאי | |
| ללשון הא' | לרש"י: חותכה ומבשלה עם האיל בקדרה [1] לתוס': מבשלה עם האיל בקדרה אחת ואח"כ חותכה [2] |
לרש"י: מבשלה עם האיל בקדרה אחת ואח"כ חותכה לתוס': חותכה ומבשלה עם האיל בקדרה |
| לאיבע"א | חותכה ומבשלה בקדרה אחרת [3] | חותכה ומבשלה עם האיל בקדרה אחת |
בכל איסורין שבתורה ביטולן בכמה, ואיך ילפינן לה מזרוע דאיל נזיר?
| בכמה משערים | כיצד לומדים מזרוע וכו' [4]? | |
| לר' חייא בר אבא | בששים | דהזרוע כולה בשר ועצמות, א' מס' מכל מהאיל |
| לר' שמואל בר רב יצחק | במאה | דבשר הזרוע בלבד, א' מק' מבשר האיל |
האם טעם כעיקר מדאורייתא, והאם דוקא בטעם גמור או אפי' בטעם כל דהו? [תוד"ה רבא].
| האם הוא מדאורייתא? | מהו טעם כעיקר? | |
| לרש"י | בקדשים: מדאורייתא בחולין: מדרבנן |
טעם כל דהו |
| לתוס' | מדאורייתא | טעם גמור |
[1] ומה שאמר ת"ק "אין בשלה אלא שלימה" - הכוונה שאין חותכה לחתיכות. ור"ש סובר דכמו שהיא מחוברת לאיל מבשלה.
[2] ולתוס' פירוש שלימה - כפשוטו, שמבשלה בעוד שהיא מחוברת לאיל.
[3] ולשון זו סוברת שלכו"ע חותכה מן האיל קודם בישול. ובכל אופן חשיב לת"ק שלימה, והכוונה שאינו חותכה לחתיכות, (וכאן גם תוס' מודים בזה הפירוש).
[4] ומבואר בתוס' ד"ה ומאן, דכל הלימוד הוא אסמכתא בעלמא, דהא זרוע בשלה הוא מין במינו ובטיל ברובא, ועל כרחך ששים ומאה היתה קבלה בידם, ואסמכוה להאי קרא.