בבא מציעא דף לז. א

באיזה אופנים נחלק ר' יוסי ואמר "כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו"?

רישא: שילם ולא רצה לישבע סיפא: שוכר שהשאיל לשואל
לשמואל ור' אלעזר נחלק - והלכה כמותו [1] נחלק - והלכה כמותו
לר' יוחנן מודה - דכבר אמר שישלם נחלק - והלכה כמותו

גזל [2] אחד משנים או מחמשה בני אדם ואינו יודע ממי מה יעשה?

תובעים אותו בטענת ברי תובעים אותו בטענת שמא בא לצאת ידי שמים
לר' טרפון מניח גזילה ביניהם ומסתלק [3] מניח גזילה ביניהם ומסתלק נותן לכל אחד ואחד
לר' עקיבא נותנן לכל אחד ואחד מניח גזילה ביניהם ומסתלק נותן לכל אחד ואחד

שנים שהפקידו זה מנה וזה מאתים, ושניהם אומרים ששלהם המאתים מה הדין?

כשהפקידו זה שלא בפני זה כשהפקידו זה בפני זה
לרבנן הדין כדלעיל בגזילה [4] נותן לכל אחד מנה ומנה מונח [5]
לר' יוסי כשטוענים ברי שיש כאן ודאי רמאי הכל יהיה מונח [6]
-------------------------------------------------

[1] פי', דרבנן סוברים שכיון ששילם או אפי' אמר שישלם הדין הוא שאם נמצא הגנב - הכפל לשומר. ועל זה פליג ר' יוסי וס"ל ד"כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו", וסובר שהכפל של הבעלים.

[2] כתבו התוס' (בד"ה התם), דלמסקנא גם בהפקידו ואינו יודע מי, הדין כפי אותם חילוקים כדלהלן.

[3] אמר רב ספרא, שאין הכוונה שנותן ביניהם - דהרי כל ספק הינוח לכתחילה לא יטלנו ואם נטל לא יחזיר, אלא הכוונה שתהיה מונחת בידו עד שיתברר הדבר, ומסתלק - הוא סילוק הדין.

[4] דבטענת ברי יש מחלוקת שלר"ע נותן לכל אחד מאתים, ולר' טרפון נותן מנה, ובטוענים שמא נותן לכל אחד רק מנה. ולגבי בא לצאת ידי שמים יש מחלוקת ראשונים.

[5] עד שיבוא אליהו, ולא אומרים בזה את הדין דלעיל, דכיון שאומר להם כיון שאתם מאמינים אחד לשני והפקדתם אחד בפני השני ולא חששתם אחד מן השני, לכן אני לא נתתי על לבי לזכור בבירור מי הפקיד מנה ומי מאתים, כי ראיתי אותכם נאמנים אחד על השני.

[6] ועושה כן כדי שיפסיד הרמאי ומתוך הפסדו יבוא להודות.

-------------------------------------------------