PAST DEDICATION
BAVA KAMA 77 - Dedicated by Harav Shlomo Weinberger of Brooklyn, NY, in memory of his father, Reb Chaim Tzvi ben Reb Shlomo Weinberger whose Yahrzeit is 18 Adar. Reb Chaim Tzvi, a Holocaust survivor who raised his family in a new country, bequeathed his children steadfast commitment to Torah and its study.

1)

TOSFOS DH PARAH METAMEI TUM'AS OCHLIN ETC.

תוס' ד"ה פרה מטמא טומאת אוכלין כו'

(Summary: Tosfos queries the reason 'because it had a Sha'as ha'Kosher' from various angles, and clarifies different aspects of 'Kol ha'Omeid ... '.)

תימה, דמדקאמר 'הואיל והיתה לה שעת הכושר' , מכלל דהשתא לאו בת פדייה היא.

(a)

Introduction to Question: Since the Gemara says 'Ho'il ve'Haysah lah Sha'as ha'Kosher', this implies that currently it is not subject to redemption?

ואמאי, והא אית ליה לר"ש בשבועות (דף יא: ושם) דפרה קדשי בדק הבית היא...

1.

Question: But why not? Seeing as Rebbi Shimon holds in Shevu'os (Daf 11b & 12a) that the Parah Adumah is Kodshei Bedek ha'Bayis ...

ולר"ש אית ליה דקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה, בההיא שמעתא גופא?

2.

Question (cont.): And in the very same Sugya there, he holds that Kodshei Bedek ha'Bayis are not subject to Ha'amadah and Ha'arachah?

ונראה לפרש דהא דקתני 'הואיל והיתה לה שעת הכושר' מיירי לאחר הזאה...

(b)

Answer: We therefore need to say that when the Tana says 'Ho'il ve'Haysah lah Sha'as ha'Kosher', it is speaking after the Haza'ah ...

דאין סברא שתהא בת פדייה אחר שהוזה דמה, ואפ"ה מטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לה שעת הכושר קודם הזאה.

1.

Answer (cont.): And it is no logical to say that it can be redeemed after the blood has been sprinkled, yet it is Metamei Tum'as Ochlin, since it had a Sha'as ha'Kosher before the Haza'ah.

וא"ת, והא 'כל העומד להזות, כמוזה דמי' ?

(c)

Question: Why do we not apply the principle 'Kol ha'Omed Lehazos, ke'Muzah Dami'?

וי"ל, דקודם קבלה בכוס לאו כמוזה דמי, כדפרישית לעיל.

(d)

Answer: Before the blood has been received in the Kos, it is not considered ke'Muzah, as Tosfos explained earlier (on the previous Amud, DH 'Kol').

הקשה רבינו שמואל בר' חיים, למה לי ד'היתה לה שעת הכושר', תיפוק ליה ד'חיבת הקדש מכשרתו ומשויא לה אוכלא... '

(e)

Question: Rabeinu Chayim b'Rebbi Shmuel asks why it had to have a Sha'as ha'Kosher? Why do we not say that Chibas ha'Kodesh renders it 'Kasher' and turns it into a food ...

כדדרשינן בפ"ב דחולין (דף לו: ושם) "והבשר" 'לרבות עצים ולבונה' ?

1.

Question (cont.): As the Gemara explains in the second Perek of Chulin (Daf 36b & 37a) "ve'ha'Basar", 'to include wood and frankincense'?

וכ"ת דפרה לר"ש, כיון דקדשי בדק הבית היא, לא שייך בה 'חיבת הקדש... '

(f)

Refuted Answer: And if you want to say that 'Chibas ha'Kodesh' , according to Rebbi Shimon, is not applicable to Parah, since it is Kodshei Bedek ha'Bayis ...

דאפילו בקדשי מזבח לא מהני 'חיבת הקדש' אלא כשקדשו קדושת הגוף בכלי שרת, כדמוכח בריש המנחות והנסכים (מנחות דף קב:) ובפ' כל הפסולין (זבחים דף לד.)...

1.

Refuted Answer (cont.): Because 'Chibas ha'Kodesh' is not even applicable to Kodshei Mizbe'ach, unless they are declared Kedushas ha'Guf inside a K'li Shareis, as is evident at the beginning of 'ha'Menachos ve'ha'Nesachim' (Menachos, Daf 101a) and in Perek Kol ha'Pesulin (Zevachim, Daf 34a) ...

הא ע"כ שייך בפרה 'חיבת הקדש,' אפילו לר"ש ...

(g)

Refutation: It is clear that 'Chibas ha'Kodesh' does apply to Parah, even according to Rebbi Shimon ...

דבריש המנחות והנסכים פריך לר"ש 'נותר ופרה אמאי מטמאין טומאת אוכלין, עפרא בעלמא הוא, ד'כל העומד לשרוף כשרוף דמי... '

1.

Source: Since the Gemara, at the beginning of 'ha'Menachos ve'ha'Nesachim' (Daf 102b) asks, why, according to Rebbi Shimon, Nosar and Parah, are Mitam'in Tum'as Ochlin, seeing as they are merely dust, seeing as 'Whatever stands to be burnt is considered burned'?

ומשני- חיבת הקדש מכשרתו ...

2.

Source (cont.): And it answers that Chibas ha'Kodesh renders it 'Kasher'.

והיינו טעמא דאע"ג דאין בה קידוש כלי, כיון דקדשי בדק הבית היא, מ"מ שייך ביה חיבת הקדש, כיון ד"חטאת" קרייה רחמנא...

3.

Reason: The reason for this is because, even though it did not become sanctified by means of a K'li Shareis, 'Chibas ha'Kodesh nevertheless applies, since the Torah calls it a 'Chatas' (Chulin, 11a).

וכל ענייניה כעין עבודת קדושת הגוף -שיש בה הזאה ופסולה שלא לשמה.

4.

Reason (cont.): And everything connected with it is like the Avodah of Kedushas ha'Guf (of a Chatas) - e.g. it is sprinkled and it is Pasul she'Lo li'Shemah.

ותירץ ר"י, דאין חיבת הקדש מועלת אלא לשוייה שאין אוכל כאוכל, כגון נותר ופרה שהן חשובים כעפרא, ועצים ולבונה...

(h)

Answer: The Ri answers that 'Chibas ha'Kodesh' is only effective to turn a non-food into a food - such as Nosar and Parah which are considered like dust, or wood and frankincense ...

אבל דבר שהוא אוכל אלא שאין מקבל טומאה לר"ש, משום אוכל שאין אתה יכול להאכילו לאחרים, לא יועיל חיבת הקדש לעשות האיסור כמותר.

1.

Answer (cont.): But as far as something that is already a food, but which is not Mekabel Tum'ah , according to Rebbi Shimon, is concerned, since it is not fit to feed it to others (because it is Asur be'Hana'ah), Chibas ha'Kodesh will not help to render permitted something that is forbidden.

והא דמשמע בריש כל הפסולין, דאוכל בשר שנטמא לפני זריקה ה"א דלא לקי, על ידי דרשה דכל שאין ניתר לטהורים אין חייבין עליו משום טומאה, אי לאו משום דמרבינן מ"והבשר" כמו עצים ולבונה?

(i)

Question: And when the Gemara at the beginning of Kol ha'Pesulin thinks that, were it not for the fact that we include it from "ve'ha'Basar", to include wood and frankincense - someone who eats Basar that became Tamei before the Z'rikah would not receive Malkos, based on the D'rashah that whatever is not permitted to Tehorim, one is not Chayav on it because of Tum'ah ...

התם כיון דלא בעי פטר ליה אלא משום דבעי למילף מטומאת הגוף, יש לנו לרבות מ"והבשר" מק"ו דעצים ולבונה.

(j)

Answer: That is because, since the Gemara only wants to exempt it (Tum'as Basar) from Tum'as ha'Guf, we can include him from "ve'ha'Basar from a Kal va'Chomer from Eitzim and Levonah.

וא"ת, אמאי לא אמר דכל קדשים יקבלו טומאה מחיים, כיון דמצוה לשוחטן, ונימא 'כל העומד לשחוט, כשחוט דמי? '

(k)

Question: Why do we not say that all Kodshim are subject to Tum'ah in their lifetime, seeing as it is a Mitzvah to Shecht them, in which case we ought to say 'Whatever stands to be Shechted is considered Shechted'?

וי"ל, דאפילו נשחט, לא אמרינן ד'כזרוק דמי' עד שיקבל בכוס, כ"ש כשעדיין לא נשחט.

(l)

Answer: Even if it has been Shechted, we will not consider the blood 'ke'Zaruk' until it has been received in a Kos, how much more so before it has even been Shechted.

ומיהו שעיר המשתלח קשה לר"י, שיטמא מחיים טומאת אוכלין לר"ש, למ"ד (יומא סז.) דשרו איברים בהנאה...

(m)

Question: The Ri asks however, why the Sa'ir ha'Mishtale'ch is not Tamei Tum'as Ochlin in its lifetime, according to Rebbi Shimon, according to the opinion in Yoma (Daf 67a) that permits deriving benefit from its limbs ...

דכיון שעומד לדחות, מצוק כדחוי דמי' ?

1.

Reason: Because, since it stands to be pushed down from the rock, it is considered pushed down'?

וי"ל, דלא אמרינן דכל העומד לעשות דכעשוי דמי, אלא באוכל האסור להיות כמותר, וקרינן ביה 'אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים' ...

(n)

Answer: We only say that 'Something that stands to be done is considered done' to render a food that is forbidden, permitted, in that we now call it 'A food that one is able to feed others' ...

אבל לא מהני לשאין אוכל כמו ב"ח ליחשב כאוכל...

1.

Answer (cont.): It does not however, help to turn something that is not a food, such as a living animal, into a food ...

אע"ג דהוה מהני על האוכל כגון נותר ופרה ליחשב כעפרא, אי לאו דמכשר להו חיבת הקדש...

(o)

Implied Question: Even though it would help to turn a food, such as Nosar or Parah, into dust, were it not for the fact that 'Chibas ha'Kodesh renders them 'Kasher' ...

מידי דהוה א'בן פקועה ודגים שהן מותרין בלא שחיטה, ואפ"ה חיותן מטהרתן...

1.

Precedent: This is similar tp a ben Peku'ah and fish, both of which are permitted without Shechitah, yet the fact that they are alive renders them Tahor ...

לרבנן, דפליגי אר' יוסי הגלילי בפ' בהמה המקשה (חולין דף עה.).

2.

Precedent (cont.): According to the Rabanan who argue with Rebbi Yossi ha'Gelili' in Perek Beheimah ha'Mekasheh (Chulin, Daf 75a).

2)

TOSFOS DH PARAH METAMEI TUM'AS OCHLIN

תוס' ד"ה פרה מטמא טומאת אוכלין

(Summary: Tosfos discusses at length Rashi in Chulin which explains why Parah requires Kabalas Tum'ah, seeing as it renders Tamei a person and the clothes he is wearing.)

הקשה בקונטרס בפ' אותו ואת בנו (חולין דף פא: ושם) 'למה לי קבלת טומאה? תיפוק ליה דהיא גופה מטמאה אדם ובגדים' ?

(a)

Question: Rashi, in Perek Oso ve'es B'no (Chulin, Daf 82a [See also Tosfos there, 81b DH 'Parah Metam'ah']) asks as to why it needs Kabalas Tumn'ah? Why the fact that it itself renders Tamei Adam and his clothes will not suffice?

ותירץ, דבכה"ג מפרש בכריתות בפ' דם שחיטה (דף כא.) 'כגון שחיפהו פחות מכביצה בצק ;אי משוית לה אוכל, מצטרף בהדי בצק ומקבל האי בצק טומאה אם יגע בטומאה ומטמא שאר אוכלים...

(b)

Answer: He answers that in similar vein, the Gemara in Kerisos (Daf 21a) says 'Such as where one covered less than a k'Beitzah (of Neveilah) with dough; If one renders it a food, it combines with the dough, which in turn, receives Tum'ah in the event that it touches Tum'ah, and which then renders other food Tamei as welll.

ואי לאו אוכל הוא, לא מקבל האי בצק טומאה , דלית ביה שיעורא, וכי נגעו ביה אוכלין אחרים טהורין הן, שאין נוגעין בנבילה אלא בבצק עכ"ל.

1.

Answer (cont.): But if it is not a food, then the dough does not receive Tum'ah, since it does not have a Shi'ur, in which case, other food that touch it remain Tahor, seeing as they touch. not the Neveilah, only the dough' (Rashi).

ומה שהזכיר 'נבילה' ...

(c)

Implied Question: The reason that he mentions Neveilah (and not Parah) is ...

משום דעלה דכריתות קאמר.

1.

Answer: Because he is referring to the Sugya in Kerisos.

ומה שאמר 'ומקבל האי בצק טומאה אם יגע בטומאה' נראה לר"י דלא דק, דההיא ד'חיפהו בבצק' דכריתות מיירי כשיש כזית מן הנבילה.

(d)

Refutation: And what Rashi says that 'The dough receives Tum'ah if it touches Tum'ah', he said absentmindedly, the Ri explains, seeing as the case of 'Chipeihu be'Batzek' in K'risos is speaking where there is a k'Zayis of Neveilah.

ונראה שטמא הבצק מן הנבילה ע"י צרופו לכביצה, כמו שמיטמא ממקום אחר, שהכזית יכול להיות מטמא ומצטרף.

(e)

Clarification: It therefore seems that the dough receives Tum'ah from the Neveilah, by virtue of the combination to make up a k'Beitzah (of food), just like it would if it received Tum'ah from somewhere else, since the K'zayis can render Tamei and combine at one and the same time.

ונראה שחזר בו משיטתו שהיה רגיל לפרש בכל מקום ד'אוכל פחות מכביצה מקבל טומאה מן התורה...

(f)

Comment: Rashi also seems to have retracted from he was accustomed to saying in many places (See Pesachim, Daf 33b DH 'be'ke'Beitzah' & Zevachim Daf, 31a DH 'Letamei') that even food that is less than a k'Beitzah can receive Tum'ah min ha'Torah ...

שהרי פירש בהדיא דלא מקבל האי בצק טומאה, דלית ביה שיעורא.

1.

Comment (cont.): Sinccce he specifically explains that the dough does not receive Tum'ah since it lacks the required Shi'ur.

ואין לתרץ קושיית הקונטרס דבלא צירוף בצק צריך הוא לטעם של שעת הכושר, משום דלא מצינו שמטמאה אלא מתעסקין...

(g)

Refuted Answer: One cannot answer Rashi's Kashya by saying that without the combination of the dough, one requires the reason of Sha'as ha'Kosher, since it is only those who are dealing with it who render their clothes Tamei ...

כדתנן במס' פרה (פ"ח מ"ג) 'השורף פרה ופרים והמשלח את השעיר מטמא בגדים, והן עצמם אין מטמא בגדים...

1.

Support: As we learned in the Mishnah in Parah (8:3) 'The person who burns the Parah and the bulls (the Parim ha'Nisrafin), and the one who sends away the Sa'ir ha'Mishtale'ach render their clothes Tamei, even though they themselves (the Parah etc.) do not render the clothes Tamei ...

הרי זה אומר '[מטמאיך] לא טימאוני, ואת טמאתני' ...

2.

Support (cont.): They (the clothes) now say 'The one that rendered you Tamei, does not render me Tamei, but you do render me Tamei!'

דמ"מ מטמאה היא אוכלין ומשקין, מאחר שסופה לטמא טומאה חמורה את מתעסקין, ולא בעי לא הכשר מים ולא הכשר שרץ ...

3.

Refutation: Since, despite that, it renders Tamei food and drink, seeing as eventually it stands to render those who deal with it a stringent Tum'ah, requiring neither Hechsher Mayim nor Hechsher Sheretz ...

כדתני דבי ר' ישמעאל בפ' בא סימן (נדה דף נא. ושם) 'מה זרעים שאין סופן לטמא טומאה חמורה, צריכין הכשר ... '.

4.

Source: As Tana de'bei Rebbi Yishmael, learns in a Beraisa in Perek Ba Si'man (Nidah, Daf 51a & 51b) - 'Whereas seeds, that do not stand to finally become a stringent Tum'ah, require a Hechsher ... '.

ור"י מתרץ דמה שסופו לטמא טומאה חמורה לא מהני אלא לענין זה דחשבינן ליה כאילו הוכשר במים וכאילו נגע בשרץ, אבל אין מועיל לעשות שאין אוכל כאוכל...

(h)

Answer: The Ri answers that the fact that it stands to finally become a stringent Tum'ah is only effective in that it is as if it has become Huchshar via water or as if it touched a Sheretz, but to turn a non-food into a food.

הלכך לר"ש דבעי אוכל שאתה יכול להאכיל לאחרים, מה שסופו לטמא טומאה חמורה לא יעשנו [כאוכל] שיכול להאכילו לאחרים...

1.

Answer (cont.): Consequently, according to Rebbi Shimon who requires a food that one can feed to others, standing to finally become a stringent Tum'ah will not achieve that.

ולכך לא מטמא אלא משום שהיה לה שעת הכושר.

2.

Answer (concl.): And that explains why it is only Tamei because it had a Sha'as ha'Kosher.

וכן מוכח בזבחים בס"פ טבול יום (דף קה.) ד'ת"ר, השורף הפרה ופרים והמשלח השעיר מטמא בגדים, והם [עצמם] אינם מטמא בגדים אלא מטמא אוכלין ומשקין, דברי ר"מ.

(i)

Proof: And this is evident at the end of Perek T'vul Yom (Zevachim, Daf 105a) where Rebbi Meir, in a Beraisa, states that 'the clothes of the person who burns Parah, Parim and the one who sends the Sa'ir, even though they themselves are not Metamei the clothes (of those deal with them), only food and drink.

וחכמים אומרים, פרה ופרים מטמאין טומאת אוכלין ומשקין, אבל לא שעיר המשתלח מפני שהוא חי. '

1.

Proof (cont.): Whereas according to the Rabanan, Parah and Parim are Metamei Tum'as Ochlin u'Mashkin, but not the Sa'ir ha'Mishtal'ach, since it is alive.

ופריך 'בשלמא ר"מ כדתנא דבי ר' ישמעאל "מה זרעים " ...' ...

2.

Proof (cont.): And the Gemara asks that 'Rebbi Meir is easily understood, since he concurs with Tana de'bei Rebbi Yishmael, who learns 'If already seeds ... ' ...

אלא לרבנן, אי אית להו דתנא דבי ר' ישמעאל, אפילו שעיר המשתלח נמי, ואי לית להו, פרה ופרים, מנא להו?

3.

Proof (cont.): But as far as the Rabanan is concerned, if they hold like Tana de'bei Rebbi Yishmael, then even the Sa'ir too (should be Metamei Tum'as Ochlin), whereas if they don't, then from where do they know Parah and Parim?

ומשני 'צריכין הכשר טומאה ממקום אחר' -פי' נהי דהאי דסופו לטמא טומאה חמורה אין צריכין הכשר טומאה, אבל הכשר אוכל בעי...

4.

Conclusion: And the Gemara answers that it needs a Hechsher Tum'ah from another source - in other words, even though, since they stand to finally become a stringent Tum'ah, they do not require a Hechsher Tum'ah, they do require a Hechsher Ochel ...

ומש"ה שעיר המשתלח דלא חזי לאכילה שהוא חי, לא מטמא.

5.

Conclusion (cont.): Consequently, the Sa'ir ha'Mishtale'ach, which is not fit to eat whilst it is still alive, is not Metamei.

והשתא פליגי -דר"מ סבר דמה שסופו לטמא טומאה חמורה מועיל ליחשב אוכל, ורבנן סברי דפרה ופרים דוקא מטמא ולא שעיר המשתלח, משום דאינו מועיל ליחשב אוכל...

(j)

Triple Machlokes: Rebbi Meir & the Rabanan: And they argue as follows: Rebbi Meir holds that what it stands to become Tamei Tum'ah Chamurah is effective to render it a food, whereas according to the Rabanan only Parah and Parah are Metami, but not the Sa'ir ha'Mishtale'ach, since it does not render it a food.

ור"ש סבר דוקא פרה הואיל והיתה לה שעת הכושר, קרינן ביה 'אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים' ,ולא פרים ושעיר המשתלח, שלא היתה להן שעת הכושר.

1.

Rebbi Shimon: Rebbi Shimon, on the other hand, holds specifically Parah, because, since it had a Sha'as ha'Kosher, it falls under the category of 'food that one can feed to others', but not Parim and Sa'ir ha'Mishtale'ach, which did not have a Sha'as ha'Kosher.

וכן מוכח בתוספתא דפרה -דבתר מילתייהו דר"מ ורבנן, קתני 'ר"ש אומר "פרה מטמא טומאת אוכלין, הואיל והיתה לה שעת הכושר, פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין אין מטמאין טומאת אוכלין, הואיל ולא היה להן שעת הכושר" .'

2.

Proof #1: And this is evident in the Tosefta of Parah (at the end of the seventh Perek) - where, after the citing the opinions of Rebbi Meir and the Rabanan, the Tana citing Rebbi Shimon, says that 'Parah is Metamei Tum'as Ochlin, since it had a Sha'as ha'Kosher, but Parim ha'Nisrafin and Se'irim ha'Nisrafin are not, since they did not have a Sha'as ha'Kosher'.

ועוד מייתי ר"י ראייה- דבכמה דוכתי קתני 'צריכין מחשבה ואין צריכין הכשר' ...

3.

Proof #2: The Ri brings another proof from the fact that in many places, the Tana says 'They need Machshavah, but not Hechsher' ...

בפ' דם שחיטה (כריתות דף כא.) גבי 'נבלת בהמה טמאה בכל מקום ונבלת העוף בכפרים' ...

4.

Example #1: In Perek Dam Shechitah (K'risus, Daf 21a) in connection with 'The Neveilah of a Beheimah Teme'ah everywhere, but that of a bird, only in the villages' ...

ובפ' בא סימן (נדה דף נ:) גבי 'גוזל שנפל לגת' ...

5.

Example #2: In Perek Ba Si'man (Nidah, Daf 50b) in the case of 'A dove that fell into a vat'.

ובריש טהרות גבי 'נבלת עוף טהור' ...

6.

Example #3: And at the beginning of Taharos (1:1) in connection with 'the Neveilah of a Tahor bird' ...

דאע"פ שאין צריכין הכשר לפי שסופו לטמא טומאה חמורה, צריכין מחשבה...

7.

Proof (cont.): In that even though they do not require a Hechsher, since the stand to become Tamei Tum'ah Chamurah, they nevertheless require Machshavah ...

דלגבי הא [לשוויי אוכל], לא מהני מה שסופו לטמא טומאה חמורה.

8.

Proof (concl.): Because to render them a food, the fact that it stands to become Tamei Tum'ah Chamurah is not effective.

ותימה, אי פליג ר"מ א'כל הני?

(k)

Question #1: Does Rebbi Meir really argue in all these cases?

ועוד, דבפ' ג"ה (חולין דף קב.) ובפ' טבול יום (זבחים ד' קה:) בעי למידק דההיא ד'צריכה מחשבה ואין צריכה הכשר' דטהרות, אתיא כר"מ, מדסיפא ר"מ, דקתני 'שחיטה ומליקה מטהרת טריפתה מטומאתה .

1.

Question #2: Moreover, in Perek Gid ha'Nasheh (Chulin, Daf 102a) and in Perek T'vul-Yom (Zevachim, Daf 105b) the Gemara wants to prove that the ruling (in Maseches Taharos) that 'It (the Neveilah of a Tahor bird) needs Machshavah but not Hechsher' goes like Rebbi Meir, since the Seifa there - 'Shechitah u'Melikah Metaheres T'reifasah mi'Tum'asah', goes like him.

ומשני "מידי איריא? סיפא ר"מ, ורישא רבנן" ... '

2.

Question #2 (cont.): And it refutes it on the grounds that "What has one to do with the other? the Seifa goes like Rebbi Meir, the Reisha, like the Rabanan!" '.

והיכי הוה בעי לאוכוחי, הא ע"כ 'צריכה מחשבה' אתא דלא כר"מ?

3.

Question #2 (concl.): How could the the Gemara have even attempted to establish it lik Rebbi Meir, seeing as 'Tz'richah Machshavah' cannot go like him?

ועוד, דבהעור והרוטב (חולין ד' קכח: ושם) גבי חתך בשר מן אבר מן החי, 'חתכו ואח"כ חישב עליו, טהור; חישב עליו ואח"כ חתכו, טמא' ,ומוקמינן לה התם כר"מ ...

4.

Question #3: Furthermore, in 'ha'Or ve'ha'Rotev' (Chulin, Daf 128b & 129a) in connection with 'Chatach Basar min Eiver min ha'Chai', the Tana writes 'Chatcho ve'Achar-kach Chishev alav, Tahor; Chishev alav ve'Achar-kach Chatcho, Tamei' , which it establishes like Rebbi Meir ...

ופריך התם למאן דמוקי לה בשהוכשר, 'ל"ל הוכשר, הרי מטמא טומאה חמורה אגב אביו...'?

5.

Question #3 (cont.): And the Gemara there, asks that according to those who establish the case by Huchshar, why that is necessary, seeing as it stands to become a Tum'ah Chamurah via its father (the body of the animal from which it was severed)? ...

משמע אע"ג דמוקמינן לה כר"מ, ניחא ליה מה שמועיל לטמא טומאה חמורה אגב אביו, לענין דלא בעי הכשר, ולענין מחשבה לא מהני?

6.

Question #3 (concl.): This implies that, even though the author is Rebbi Meir, there is no problem in saying that the fact that t stands to become a Tum'ah Chamurah via its father in that it does not require Hechsher, but not regarding Machshavah?

ואור"י, דיש לחלק בין שעיר המשתלח דממילא אם היה נשחט הוי חזי לאכילה בלא מחשבה...

(l)

Answer: The Ri therefore explains that one can differentiate between the Sa'ir ha'Mishtale'ach, which if it was not Shechted, would automatically be fit to eat if it were to be Shechted, without Machshavah ...

מה שאין בנבלת עוף טהור ובאבר מן החי, שאין סופו לעשות אוכל, מודה ר"מ דבעינן מחשבה.

1.

Answer (cont.): And the Neveilah of a Tahor bird and Eiver min ha'Chai, which do not stand to become a food, in which case Rebbi Meir will concede that it requires Machshavah.

וגרסינן 'פרה מטמא' ,ול"ג 'מיטמאה' ...

(m)

Text #1: The text reads 'Parah Metamei', and not 'Parah Mitam'ah' ...

דלמאי נ"מ קבלת טומאה שלה? אי לטמא אחרים, כיון שהיתה לה שעת הכושר, תורת אוכל יש לה ובלא קבלת טומאה היא מטמא אחרים, משום דסופה לטמא טומאה חמורה.

1.

Reason: Because what difference will the fact that it becomes Tamei make? If it is inasmuch as it renders others Tamei, seeing as it had a Sha'as ha'Kosher, it has the status of a food, in which case it renders others Tamei even without receiving Tum'ah, seeing as it stands to become a Tum'ah Chamurah.

ובתוספתא נמי מוכח דגרסינן 'מטמא' ולא 'מיטמאה' ,דקתני 'מטמא אוכלין ומשקין' .

2.

Support: And in the Tosefta too (at the end of Perek 7), it is evident that the correct text is 'Metamei', and not 'Mitam'ah', when it says 'Metamei Ochlin u'Mashkin'.

ואי גרסינן 'מיטמא' ,צ"ל כמו שתירץ רש"י -כשצירפה לפחות מכביצה בצק, שאי אפשר לפרה לטמא בצק, שאין מועיל מה שסופו לטמא טומאה חמורה אלא דהוי כנוגע בשרץ...

(n)

Text #2: If, on the other hand, the text does read 'Mitamei', we will have to explain it like Rashi - where one combined it less than a k'Beitzah of dough, since the Parah cannot be Metamei the dough, since the fact that it stands to become a Tum'ah Chamurah will only be effective to the extent that it is as if it touched a Sheretz ...

ואילו נגע בשרץ לא היה מטמא את הבצק, כיון שבשר פרה הוא פחות מכביצה.

1.

Text #2 (cont.): And in this case, even if it touched a Sheretz it would not render the dough Tamei, seeing as the Basar of the Parah was less than a k'Beitzah.

לכך צריך קבלת טומאה ממקום אחר, כדי שיטמא הבצק.

2.

Text #2 (concl.): That is why it requires Kabalas Tum'ah from another source, in order to render the dough Tamei.

וקשה, דלמאי נ"מ במה שמצטרף לפחות מכביצה? הא בלא"ה אוכל מקבל טומאה בכל שהוא?

(o)

Question: What difference does the fact that it combines with less than a k'Beitzah (of dough), seeing as in any event, even the smallest measure of food is subject to Tum'ah (mi'de'Rabanan)?

ואי לענין קבלת טומאה דאורייתא, לשרוף עליו את הקדשים, הניחא אי חיבת הקדש דפרה דאורייתא, אע"פ שאין בה קידוש כלי...

1.

Possible Answer: And if it is to receive Tum'ah d'Oraysa - with regard to burning Kodshim on account of it, that is fine if we hold that Chibas ha'Kodesh of Parah is d'Oraysa, even though it has not been sanctified in a K'li ...

אבל אם מדרבנן, ע"כ לא מקבלי טומאה הני אוכלין אלא מדרבנן, דמדאורייתא כשרוף דמי ועפרא בעלמא נינהו?

2.

Question (cont.): But if it is only mi'de'Rabanan, then the foods in question will only be subject to Tum'ah mi'de'Rabanan, since min ha'Torah, it is as if it has been burned, and is considered like dust?

ועוד מפרש ר"י, מה שמיטמא ע"י קבלת טומאה מן השרץ, נפסלת בכך - ואי לאו דהיתה לה שעת הכושר, לא היתה מקבלת טומאה ולא היתה נפסלת...

(p)

Another Tack: Furthermore the Ri explains, the fact that it receives Tum'ah from a Sheretz invalidates it - and if it would have had a Sha'as ha'Kosher, it would not receive Tum'ah and would not be Pasul ...

דאע"ג דקפיד רחמנא בעוסקין בה שיהיו טהורים, לאו משום דהוה מטמאו לה, אלא משום דגזירת הכתוב הוא...

(q)

Implied Question: Because even though the Torah insists that those who deal with it must be Tahor, that is not because they will otherwise be Metamei it ...

דאפילו בעוסקין בה בקנה או בפשוטי כלי עץ בעינן שיהיו טהורין.

1.

Proof: But a Gezeiras ha'Kasuv, seeing as even if they were to handle it with a cane or with a flat wooden vessel, they would still have to be Tahor ...

וא"ת, דאי לאפסולי [היא] עצמה, גם האפר יהיה נפסל בנגיעת הטומאה...

(r)

Question: If it is to invalidate the Parah itself, also the ashes will be invalidated when they touch Tum'ah ...

כדאמר בפרק חומר בקדש (חגיגה דף כג. ושם) 'לא ישא אדם אפר חטאת ומי חטאת ויעבירם בספינה, משום מעשה שהיה' ?

1.

Question (cont.): As the Gemara says in Perek Chomer ba'Kodesh (Chagigah 23a & 23b), when it prohibits carrying 'the ashes or the water of the Chatas' and transport them on a boat, due to the incident that it relates there.

וי"ל, דאי חשיבא אוכל, מקבל טומאה משני ומשלישי, ואי לא, לא.

(s)

Answer: If it is considered a food, it will receive Tum'ah from a Sheini or a Shelishi, but not if it is not.

ואין לומר דנ"מ, מה שמטמא טומאת אוכלין -דמאחר שנפסל ואין עליה עוד טומאה חמורה, אכתי אשתייר בה טומאת אוכלין.

(t)

Refuted Answer #1: Nor can one explain that the difference it makes if it is Mitamei Tum'as Ochlin is that, since it has become Pasul and it is no longer subject to Tum'ah Chamurah, it still retains Tum'as Ochlin ...

אי נמי, הכי קאמר 'אחר שנפסלה, אם נגע בה שרץ, מיטמא טומאת אוכלין, הואיל והיתה לה שעת הכושר' ...

(u)

Refuted Answer #2: Alternatively, what Rebbi Shimon means is that, if after it became Pasul it is touched by a Sheretz, it is Mitamei Tum'as Ochlin, seeing as it had a Sha'as ha'Kosher ...

דמה שכבר טמא טומאה חמורה אין מועיל לו...

1.

Reason: Because the fact that it was once Tamei Tum'ah Chamurah does not affect it ...

מאחר דהשתא מיהא אין עוד סופו לטמא טומאה חמורה, וראייה מפרק בהמה המקשה (חולין דף עג:)

2.

Reason (cont.): Seeing as now it will no longer adopt a Tum'ah Chamurah - and proof of this lies in Perek Beheimah ha'Maksheh (Chulin, Daf 73b).

ואין להאריך כאן בזה; דלא יתכן לפרש כן כלל...

(v)

Conclusion: There is no point in dwelling further on this point, since there is absolutely no justification in explaining it like this ...

מדפריך במנחות (דף קב:) 'כיון דכל העומד לשרוף כשרוף דמי, נותר ופרה אמאי מטמא טומאת אוכלין'? ...

1.

Proof: Due to the Gemara's Kashya in Menachos (Daf 102b) 'Since "Whatever stands to be burned is considered as if it is already burned", why are Nosar and Parah Mitamei Tum'as Ochlin?'

ומאי קושיא? והא לאחר שקבלה הפרה טומאה, אין עומדת לישרף, דנפסלה, ונשתייר בה מגע טומאה?

2.

Proof (cont.): What is the problem? Seeing as the Parah already received Tum'ah, now that it became Pasul, it no longer stands to be burned and retains the status of Maga Tum'ah?

ואפילו לא נגע בה שרץ אלא פעם אחת...

(w)

Refuted Answer: And even if the Sheretz touched it only once ...

מכל מקום בתחילת נגיעה כבר נפסלה הפרה, ובסוף נגיעה מטמאה טומאת אוכלין, דאז כבר אין עומדת לישרף.

1.

Refutation: Nevertheless, the moment the Parah makes contact, it becomes Pasul, and at the end of the contact it is Mitam'ah Tum'as Ochlin, since then it is no longer subject to burning.

77b----------------------------------------77b

3)

TOSFOS DH OMER HAYAH REBBI SHIMON PARAH NIFDIS ETC.

תוס' ד"ה אומר היה ר"ש פרה נפדית כו'

(Summary: Tosfos discusses first the opinions of Rebbi Shimon and the Rabanan and then the status of the Parah Adumah.)

נרא' שר"ל דאפילו מדרבנן מותר לפדותה...

(a)

Clarification: What the Gemara seems to be saying is that it is permitted to redeem it, even mi'de'Rabanan ...

דבספ"ק דשבועות (דף יא:) דייק א'מתניתא (תוספתא פ"א) דמסכת פרה דקתני 'שחטה על גב מערכתה, אין לה פדייה עולמית... '

1.

Proof: Since at the end of the first Perek of Shevu'os (Daf 11b), on the Beraisa (Tosefta, Maseches Parah 2:2) 'Shachtah al-Gabei Ma'arechtah, Ein lah Pediyah Olamis'.

דלא אתי כר"ש, דלר"ש נפדית היא, כדאשכחן הכא.

2.

Proof (cont.): The Gemara extrapolates that it does not go like Rebbi Shimon, according to whom it can be redeemed, as we see here.

ותימה, דע"כ מה שאין נפדית לרבנן, אין זה מן התורה...

(b)

Question: When the Rabanan say that it cannot be redeemed, that cannot be min ha'Torah ...

דהא בת העמדה והערכה היא, כל זמן שמפרכסת, לפי פי' אחד דלעיל (ד' עו.).

1.

Reason: Seeing as it is subject to Ha'amadah ve'Ha'arachah as long as it is still Mefarcheses - according to one of the explanations cited above (on Daf 76a, DH Shechitah) ...

ואם כן, מנ"ל לר"ל דר"ש פליג א'רבנן? דלמא מודה ר"ש דמדרבנן לאו בת פדייה היא אלא מדאורייתא, ולהכי מטמא טומאת אוכלים, הואיל והיתה לה שעת הכושר?

2.

Reason (cont.): In that case, how does Resh Lakish know that Rebbi Shimon argues with the Rabanan? Perhaps he concedes that it is not subject to Pediyah mi'de'Rabanan, only mi'd'Oraysa, and it is Mitanei Tum'as Ochlin, since it had a Sha'as ha'Kosher?

וזה דוחק לומר דאף על גב דמדאורייתא בת פדייה היא, כיון דמדרבנן לאו בת פדייה, לא חשיב אוכל שאתה יכול להאכיל לאחרים?

(c)

Refuted Answer: It is a Dochek to say that even though min ha'Torah it had a Sha'as ha'Kosher, seeing aaaas mi'de'Rabananit is not subject to Pediyah, it is not considered food that one can feed to others.

וי"ל, דמאן דאסר, אסר אפילו מדאורייתא, כיון ששחטה לשמה בהכשר קרבן, ומאן דשרי שרי אפילו מדרבנן עד שיעשו הזיותיה, כדפרישית לעיל.

(d)

Answer: The one who forbids, forbids even mi'd'Oraysa, seeing as he Shechted it li'Shemah for the Hechsher of the Korban, whilst the one who permits, permits even mi'de'Rabanan, until the Kohen has performed ther Haza'os, as Tosfos explained earlier (on Amud Alef, DH 'Parah' 1).

ואם היינו אומרים דלרבנן פרה קדשי מזבח היא, הוי א"ש.

(e)

Refuted Reason: If, according to the Rabanan, Parah would be Kodshei Mizbe'ach, it would be understood (why it is Asur mi'd'Oraysa).

אך אין נראה שיסבור שום תנא דפרה קדשי מזבח היא...

(f)

Refutation: However it is not feasible that any Tana considers Parah Kodshei Mizbe'ach ...

מדקא מתמה גמרא בריש 'אין מעמידין' (ע"ז ד' כג: ושם) 'שמע מינה דפרה קדשי מזבח היא! '

1.

Proof #1: Since the Gemara, at the beginning of 'Ein Ma'amidin' (Avodah-Zarah, Daf 23b & 24a) asks in surprise 'Does this mean that Parah is Kodshei Mizbe'ach'?

ובכמה מקומות קאמר ד'חטאת קרייה רחמנא' -משמע דקדשי בדק הבית היא...

2.

Proof #2: Moreover, in many places in Shas the Gemara says that 'the Torah calls it a Chatas' - implying that it is really Kodshei Bedek ha'Bayis ...

אע"ג דתנן בשקלים (ד' ו) שהיא מתרומת הלשכה...

(g)

Implied Question: And even though the Mishnah in Shekalim (4:6) states that it is purchased from T'rumas ha'Lishkah' ...

היינו לפי שצריכין לה כהנים העובדים קרבנות, חשיב צורך קרבן, ולב ב"ד מתנה עליהן...

(h)

Answer: That is because, since it is the Kohanim who bring the Korbanos who need it, it is considered for the needs of Korbanos, and 'the heart of Beis-Din' makes the necessary stipulation).

דאפילו מלמדי הלכות קמיצה לכהנים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה...

1.

Precedent: Bearing in mind that even those who teach the Kohanim the Dinim of Kemitzah take their remuneration from the T'rumas ha'Lishkah ...

ואפילו בלא ב"ד מתנה על הלשכה, יכול להיות שבאה ממנה מן התורה, הואיל וצורך קרבנות היא.

2.

Answer (cont.): And even without 'the heart of Beis-Din stipulating' on the contents of the Lishkah, it msay well be that one may use it for these things min ha'Torah, seeing as they are for the needs of the Korbanos.

והא דאמר ד'קדשי בדק הבית היא' ...

(i)

Clarification: Consequently, when we say that it is Kodshei Bedek ha'Bayis ...

לא שתהא קנויה מקדשי בדק הבית...

1.

Clarification (cont.): That is not to say that it is purchased from Kodshei Bedek ha'Bayis funds ...

אלא דינה כקדשי בדק הבית, דקדושה קדושת דמים ולא קדושת הגוף כקדשי מזבח.

2.

Clarification (concl.): But that it has the Din of KOdshei Bedek ha'Bayis, that its Kedushah is that of Kedushas Damim, and not Kedushas ha'Guf, like Kodshei Mizbe'ach (See Hagahos ve'Tziyunim).

4)

TOSFOS DH KOL HEICHA DE'ISEIH BI'MECHIRAH ISEIH BI'TEVICHAH ETC

תוס' ד"ה כל היכא דאיתיה במכירה איתיה בטביחה כו'

(Summary: Tosfos explains why Mocher on Shabos is nevertheless Chayav, even though Tove'ach is not.)

ומוכר בשבת דחייב, אע"ג דאם טבח פטור...

(a)

Question: Mocher on Shabbos is nevertheless Chayav, even though Tavach is not ...

ההיא בהמה איתא בטביחה בחול.

(b)

Answer: Since that animal is subject to Tevichah on a weekday.

5)

TOSFOS DH ZEH BANAH AV KOL MAKOM SHE'NE'EMAR SEH EINO ELA LEHOTZI ES HA'KIL'AYIM

תוס' ד"ה זה בנה אב כל מקום שנאמר שה אינו אלא להוציא את הכלאים

(Summary: Tosfos clarifies the definition of Rava's Binyan Av and elaborates.)

בפרק אותו ואת בנו (חולין ד' עח: ושם) פי' בקונטרס דעביד בנין אב מדכתיב "שור שה כשבים ושה עזים" .

(a)

Introduction to Question: In Perek Oso ve'es B'no (Chulin, Daf 78b & 79a), Rashi explains that Rava learns the Binyan Av from the Pasuk "Shor Seh Kesavim ve'Seh Izim".

וקשה לר"י, דלקמן אמר דלרבי אליעזר אתאי דרבא, לטמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא, דלא כר' יהושע...

(b)

Question: The Ri queries this however, since later (on Daf 78a) the Gemara says that Rava goes according to Rebbi Eliezer (See Hagahos ve'ha'Tziyunim), with regard to a Tamei animal that is born from a Tahor animal that conceived from a Tamei one, and not like Rebbi Yehoshua ...

דאי כר' יהושע מ"שה כשבים" ומ"שה עזים" נפקא- כלומר ולא צריך לבנין אב דרבא.

1.

Question (ont.): Who has no need of Rava's Binyav Av, seeing as he learns it from "Seh Kesavim" and from "Seh Izim".

ואדרבה, מההוא קרא הוי בנין אב דרבא?

2.

Question (concl.): On the contrary (according to Rashi) Rava's Binyan Av is from that same Pasuk?

ונראה לר"י, דבנין אב דרבא הוי מ"שה" דפסח, דכתיב (שמות יב) "שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם" ...

(c)

Answer: The Ri therefore explains that Rava learns the Binyan Av from "Seh" of Pesach, where the Torah writes (in Sh'mos 12) "Seh Tamim Zachar ben Shanah Yih'yeh lachem min ha'Kevasim u'min ha'Izim Tikachu".

תדע, דהא מסקינן 'כי איתמר דרבא לענין פטר חמור איתמר, דתנן 'אין פודין ... ' ...

1.

Proof: And to prove this, the Gemara concludes (on Daf 78a) that Rava speaks in connection with Petter Chamor, as we learned in the Mishnah "Ein Podin ... ' ...

, ובספ"ק דבכורות (ד' יב. ושם) מפיק ליה מ"שה" "שה" דפסח.

2.

Proof (cont.): And at the end of the first Perek of Bechoros (Daf 12a & 12b) the Gemara learns that from a Gezeirah-Shavah "Seh" "Seh" from Pesach.

וא"ת, ומ"ש דהכא קרי ליה 'בנין אב' ,ובבכורות קרי ליה 'ג"ש' -דקאמר 'נאמר כאן "שה" ונאמר להלן "שה" . '

(d)

Question #1: Why does the Gemara here refer to it as a 'Binyan Av', and in Bechoros as a 'Gezeirah-Shavah' - by virtue of the statement 'It says here "Seh" and it says further on "Seh" '.

ועוד, מ"ש דנקט רבא 'כלאים' טפי מעגל וחיה טריפה ושחוטה, דכל הני נפקא לן דאין פודין פטר חמור מ"שה" דפסח ...

(e)

Question #2: Why does Rava mention 'Kil'ayim' more than 'a calf', 'a Chayah', 'a T'reifah' and a 'Shechutah', all of which, we learn from "Seh" of Pesach, cannot be used to redeem a Petter Chamor ...

דקאמר התם 'מה להלן פרט לכל השמות הללו' ?

1.

Source: Since the Gemara says there 'Just as there, it excludes all of these cases'?

ועוד, אמאי לא פריך 'טריפה, "שה" כתיב? 'כי היכי דפריך 'כלאים, "שה" כתיב! '

(f)

Question #3: Why does it not ask here 'T'rcifah - But the Torah writes "Seh"?', like it asks with regards to Kil'ayim?

ועוד, דלרבי אליעזר, דשרי לפדות בכלאים פטר חמור, אמאי לא שרי בשחוטה וטריפה, כיון דמוקי לה בנין אב לטמא שנולד ...' כדאמרינן לקמן בשמעתין?

(g)

Question #4: Furthermore, why does Rebbi Eliezer, who allows redeeming a Petter Chamor with Kil'ayim, not also permit redeeming it with a Shechutah and a T'reifah, since he establishes the Binyan Av by a Tamei animal that is born from a Tahor one ... ?

ועוד, כי בעי לקמן לרבי אליעזר 'בנין אב דרבא למאי הלכתא,' לימא למעוטי אחריני אתא, דאין פודין?

(h)

Question #5: Moreover, when the Gemara asks later according to Rebbi Eliezer what the Binyan Av of Rava comes to teach us, why does it not answer that it comes to preclude the other types of animals (besides Petter Chamor), with which one cannot redeem it?

וכ"ת דטריפה ושחוטה ממשמעותיה ד"שה" נפקא, כמו עגל וחיה...

(i)

Refuted Answer: And if you will say that we learn a T'reifah and a Shechutah from the implication of the word "Seh", like a calf and and a Chayah ...

הא אמר בפרק הוציאו לו (יומא ד' מט: ושם) ד"פר" אפילו שחוט קרוי פר...

1.

Refutation: But the Gemara says in Perek Hotzi'u lo (Yoma, Daf 49b Tosfos DH 'Sha'ani') that even a Shechted bull is called "Par" ...

וכן "שה" דפסח אי לאו דכתיב "מהיות משה" ,מחיותיה דשה.

2.

Refutation (cont.): And the same would apply to "Seh" of Pesach, had the Torah not written 'mi'Heyos Mi'Seh", from which the Chachamim extrapolate 'mi'Chiyuteih de'Seh' (only as long as it is alive).

ונראה לר"י, דבנין אב דרבא וג"ש דבכורות לאו חדא מילתא היא...

(j)

Answer: The Ri therefore explains that Rava's Binyan Av and the Gezeirah-Shavah in Bechoros are not one and the same ...

דודאי תרוייהו נפקי מ"שה" דפסח, ובנין אב דרבא אתי מיתורא ד"מן כשבים ומן העזים תקחו- " דמשמע עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה...

1.

Answer (cont.): Because even though both are learned from "Seh" of Pesach, Rava learns the Binyan Av from the extra words 'min ha'Kevasim u'min ha'Izim Tikachu" - which implies that the father must be a 'Keves' and the mother, a 'Kavsah'.

ולגופיה לא איצטריך, דמשאר קדשים נפקא...

2.

Answer (cont.): This Limud is not needed for itself, seeing as we can learn it from other Kodshim

דתניא בסמוך "שור או כשב או עז" פרט לכלאים...

3.

Source: As the Beraisa will shortly say "Shor O Kesev O Eiz" - 'to preclude Kil'ayim'.

אלא ללמוד בעלמא אתי, דכל מקום שנאמר "שה," אינו אלא להוציא כלאים...

(k)

Answer (cont.): But to learn from it the principle, that wherever the Torah writes "Seh", it comes specifically to preclude Kil'ayim.

ואי לאו בנין אב, מגזירה שוה ד"שה" "שה" לא הוה ממעטינן כלאים...

(l)

Implied Question: If not for the Binyan Av, we would not have precluded Kil'ayim from the Gezeirah-Shavah of "Seh" "Seh" ...

משום דה"א "תפדה תפדה" ריבה...

1.

Answer: Because we would have then said "Tifdeh Tipadeh" includes it.

כי היכי דלא ממעטינן התם 'שאינו זכר תמים ובן שנה' מג"ש משום "תפדה תפדה" ריבה.

2.

Precedent: In the same way as we do not preclude there whatever is not a Zachar, Tamim or ben Shanah from the Gezeirah-Shavah, because "Tifdeh Tipadeh" includes it.

וסברא הוא למעט כולם מגזירה שוה ד"שה" טפי מכלאים...

(m)

Implied Question: And it is a S'vara to preclude them all from the Gezeirah-Shavah of "Seh" more than Kil'ayim ...

[דאיהו נמי מקרי "שה"].

1.

Answer: Since Kil'ayim is also called "Seh".

ומש"ה רבי אליעזר דמוקי בנין אב דרבא ל'טמא שנולד ...' , שרי בכלאים.

(n)

Conclusion: And that explains why Rebbi Eliezer establishes Rava's Binyam Av by a Tamei that is born ... ' (permitting Kil'ayim).

ולקמן דקאמר 'אי לקדשים, בהדיא כתיב בהו' -משמע דאי לא הוה כתיב בהדיא, הוה אתי ליה שפיר...

(o)

Introduction to Question: Later (on Daf 78a), when the Gemara says 'If it comes for Kodshim, the Torah specifically precludes Kil'ayim by them' - implying that had it not done so, we would have have indeed learned it from "Seh" of Pesach (from the Binyan Av) ...

אע"ג דעיקר בנין אב לא הוה מייתר בפסח אלא משום דבפסח גופיה לא איצטריך, דמקדשים נפקא...

1.

Implied Question: Even though the basic Binyan Av b y Pesach is only superfluous because it is not needed for itself, since we learn it from Kodshim ...

כן דרך הגמרא שעושה כאילו קים ליה ממקום אחר.

(p)

Answer: Such is the way of the Gemara, to make out as if it knows certain facts from another source ...

וה"ק- אי לקדשים ותאמר דמקרא אחרינא נפקא לן בפסח למעוטי כלאים... '

1.

Answer (cont.): And what the Gemara mean is - 'If it comes for Kodshim, and you will say that we learn from another Pasuk to preclude Kil'ayim on Pesach ... '.

וכענין זה יש בריש קדושין (דף ג: ושם) ובפרק נערה (כתובות דף מו:) גבי 'קידושי הבת לאביה' -דקאמר 'וכ"ת נילף מבושת ופגם? '

(q)

Precedent: And we find a similar set-up at the beginning of Kidushin (Daf 3b Tosfos, DH 've'Chi') nd in Perek Na'arah (Kesuvos, Daf 46b) in connection with 'Kidushei ha'Bas le'Avihah' - where the Gemara says 'And if you say let us learn it from Boshes and P'gam?'

אע"ג דבושת ופגם גופיה לא קים לן דאבוה הוא אלא מקדושין, בס"פ אלו נערות (שם דף מ: ושם).

1.

Precedent (cont.): Even though we only know that Boshes and P'gam themselves go to the father from Kidushin, as the Gemara explains at the end of 'Eilu Na'aros' (Ibid, Daf 40b, Tosfos DH 'de'I').

6)

TOSFOS DH GABI GENEIVAH DI'CHESIV SHOR O SEH SHE'EIN ATAH YACHOL LEHOTZI KIL'AYIM MI'BEINEHEM

תוס' ד"ה גבי גניבה דכתיב שור או שה שאין אתה יכול להוציא כלאים מביניהם

(Summary: Tosfos clarifies why we cannot learn the same thing from the fact that the Torah inserts "Seh", according to Rava.)

ואם תאמר, בלאו הכי נמי המ"ל גבי גניבה דכתיב "שה" למעט כלאים כדרבא, אתי "או" לרבויי?

(a)

Question: Without this, the Gemara could have said that in connection with Geneivah, the Torah writes "Seh" to preclude Kil'ayim, like Rava, the Torah therefore writes "O" to include it?

וי"ל, דמילתא דרבא לא איתמר אלא היכא דכתיב "שה" לחוד, אבל הכא כתיב נמי "שור".

(b)

Answer: Rava's statement is confined to where the Torah writes only "Seh" . whereas here it writes "Shor" as well.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF