BAVA KAMA 90 (25 Av) - Dedicated by Mrs. G. Kornfeld for the Yahrzeit of her mother, Mrs. Gisela Turkel (Golda bas Chaim Yitzchak Ozer), on 25 Av. Mrs. Turkel was an exceptional woman with an iron will who loved and respected the study of Torah.

בבא קמא דף צ.

המוכר עבדו הכנעני ופסק עם הקונה שישמשנו ל' יום, מה הדין אם אחד מהם היכה
לעבד ומת העבד לאחר מעת לעת, האם פטור?

המוכר - בעל קנין הפירות הקונה - בעל קנין הגוף
ר' מאיר פטור [1] - דיש לו דין יום או יומים חייב
ר' יהודה חייב [2] פטור [3] - דיש לו דין יום או יומים
ר' יוסי [4] פטור - דיש לו דין יום או יומים פטור - דיש לו דין יום או יומים
ר' אליעזר חייב - לפי שאינו כספו חייב - לפי שאינו תחתיו

בבא קמא דף צ:

סנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש, מה הדין?

כשראו ביום כשראו בלילה
לר' טרפון לא צריכים עדות
ודנים ע"פ ראייתם [5]
עומדים מקצתן ומעידים בפני השאר ודנים אותו [6]
לר' עקיבא כולם עדים וצריכים להעיד בפני ב"ד אחר

האם צריך שיראו העדים והדיינים במה הכהו כדי לאמוד שיש בזה שיעור כדי להמית?

העדים הדיינים
לשמעון התימני צריכים לראות צריכים לראות [7]
לר' עקיבא צריכים לראות לא צריכים

-------------------------------------------------

[1] והטעם משום שס"ל לר"מ דקנין פירות כקנין הגוף דמי - ולבעל קנין הפירות יש לו גם שיעבוד בגוף לפירותיו, ולכך הוא חשוב בעלים להפטר בדין יום או יומים, משא"כ לבעל קנין הגוף שאין לו כלום בפירות.

[2] דכיון שקנין פירות לאו כקנין הגוף, הוא כשאר אדם שחייב גם במת העבד לאחר זמן.

[3] דכיון שלו יש את קנין הגוף, גזה"כ לפוטרו דכספו הוא.

[4] מספקא ליה אם קנין פירות כקנין הגוף או לא, וכיון שספק נפשות להקל, שניהם בדין יום או יומים.

[5] דלא תהא שמיעה גדולה מראיה. דהנה הגמ' דייקה בתחילה מברייתא זו שאפי' ר' טרפון שאמר ש"עד נעשה דיין" היינו רק שעד הרואה יכול להיות דיין (דהרי כתוב ש"מקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינים" - ולא שהעדים בעצמם אחר עדותם ידונו ע"פ עדותן), אבל עד עצמו שידון ע"פ הראייה של עצמו לא קאמר, דהיינו שלא יכול הדיין לדון ע"פ ראיית עצמו. ודחתה הגמ', דמה שכתוב ש"מקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינים" - זה כשראו בלילה שאז הם לא יכולים לדון מיד ע"פ עדותן ולמחרת צריך קבלת עדות חדשה, אבל אם ראו ביום אה"נ דהם דנים אותו מיד ע"פ ראייתם.

[6] ס"ל לר' טרפון שעד נעשה דיין, ולכן הגם שראו כל הסנהדרין באחד שהרג את הנפש, יכולים הם בעצמם לדון אותו, ויעמידו מתוכם שני עדים, ויוסיפו עוד שנים מחבריהם כדי להשלים את מנין כ"ג דייני הסנהדרין (דסגי בסנהדרין קטנה), וידונו אותו.

[7] ואם אבדה האבן מתחת יד העדים, אי אפשר לדון ע"פ עדותם.

עוד חומר לימוד על הדף