1)

TOSFOS DH V'REBBI YEHOCHUA HI D'AMAR EIN MASHGICHIN B'BAS KOL

תוספות ד"ה ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול

(SUMMARY: Tosfos reconciles Rebbi Yehoshua draws a distinction between d our Sugya and Rebbi Yehoshua personal opinion. He also explains the difference between the B'rachah over wine by Kidush and Havdalah on the one hand and Birchas ha'Mazon on the other.)

ואם תאמר, א"כ קשה הלכתא א'הלכתא, דההיא דרבי יהושע דתנור של עכנאי קי"ל כרבי יהושע, וקי"ל כב"ה?

(a)

Question: In that case, we are faced with two contradictory rulings, seeing as we Pasken, on the one hand, like Rebbi Yehoshua, on the other, like Beis Hillel?

וי"ל, דדוקא התם קאמר דאין משגיחין בבת קול, דהבת קול היה כנגד הרוב, וכבר אמרה תורה "אחרי רבים להטות" (שמות כג), אבל ב"ה היו רבים.

(b)

Answer: It is specifically there that we do not follow the bas-Kol, seeing as it goes against the majority, and the Torah has already taught us that "One must rule according to the majority".

אע"פ שמייתי רבי יהושע הכא, אע"ג דלא דמי, דשאני התם דהבת קול היה כנגד הרוב ...

(c)

Implied Question: And why does the Gemara cite Rebbi Yehoshua here, even though it is not really comparable (as we just explained) ...

האי תנא סבר טפי מרבי יהושע - דאמר 'אין משגיחין בבת קול' אע"פ שהרוב מסייע לבת קול, הואיל וב"ש מחדדי טפי.

(d)

Answer: The Tana here goes further than Rebbi Yehoshua, and holds that we do not follow the bas-Kol at all, even where it is supported by a majority, since Beis Shamai were sharper (than Beis Hillel)

וא"ת, מ"ש דבקדוש והבדלה מברכין קודם על היין, ובברכת המזון אין מברכין עד לאחר שלש ברכות?

(e)

Question: Why is it that by Kidush and Havdalah, we recite the B'rachah over wine first, whereas by Birchas ha'Mazon, we do not recite the B'rachah over wine until after three B'rachos (See Rashash)?

וי"ל, דהיכי נעביד? אם נברך קודם ברכת המזון, א"כ יהא ברכת המזון היסח הדעת ...

(f)

Answer: What alternative do we have? Seeing as if one was to recites the B'rachah beforehand, Birchas ha'Mazon would be an interruption ...

דבשלמא בשאר ברכות, לא עקר נפשיה משתיה, דבקדוש היה רוצה לאכול ובהבדלה היה רוצה לשתות.

1.

Answer (cont.): Thie is not a problem by other B'rachos, where one has not taken one's mind off drinking, since by Kidush one has in mind to eat, and by Havdalah, one has in mind to drink.

אבל בברכת המזון, עקר נפשיה משתיה.

2.

Conclusion: But by Birchas ha'Mazon, one has taken one'smind off drinking.

2)

TOSFOS DH MANICHO AD ACHAR HA'MAZON

תוספות ד"ה מניחו עד לאחר המזון

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya with the Gemara in Pesachim.)

הכא משמע שמותר לטעום קודם הבדלה.

(a)

Inference: It is implied here that one is permitted toeatsomething before Havdalah.

תימה, הא 'אמימר בת טוות' (ע"פ דף קז.) - פי' 'לן מעונה' - לפי שלא היה לו יין להבדיל עליו?

(b)

Question: Then why, in the Gemara in Pesachim, did Ameimar stay overnight hungry (i.e. fast), because he did not have wine for Havdalah?

וי"ל, דשאני אמימר שהיה סבור שיהיה לו כוס למחר, או מחמיר על עצמו היה.

(c)

Answer: Ameimar was different, inasmuch as either he anticipated having a cup of wine on then following day, or he was simply strict with himself.

והכא שאני - דקסבר ברכת המזון טעונה כוס, ולכך מניחו לברכת המזון.

1.

Answer (cont.): And here was different, in that the Mevarech thought that Birchas ha'Mazon requires a Kos, and that is why he set it aside for Birchas ha'Mazon (See M'lo ha'Ro'im).

3)

TOSFOS DH TA'AMO PAGMO

תוספות ד"ה טעמו פגמו

(SUMMARY: Tosfos, discusses the Din of Kos Pagum regarding Kidush and Havdalah on the one hand and regarding drinking S'tam on the other.)

פרשב"ם דוקא לקדוש ולהבדלה צריך שלא יהא פגום, אבל לשתות צריך לברך עליו אע"פ שהוא פגום, דאסור ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה.

(a)

Qualification: The Rashbam explains that it is only concerning Kidush and Havdalah that the Kos should not be Pagum, but as far as drinking is concerned, one is obligated to recite a B'rachah over a Kos even if is Pagum, due the principle that prohibits benefiting from this world without a B'rachah.

וקדוש והבדלה נמי לא אמרן אלא במקום דאפשר, אבל (היכא ד)אי אפשר, מברך אפי' א'פגום, ונותן לתוכו מים ...

1.

Halachah: In fact though, regarding Kidush and Havdalah too, the Chachamim only forbade it where it is possible, one may recite a B'rachah even over a Kos Pagum, by adding water to it ...

כדאיתא בירושלמי 'רבי יונה טעים א'כסא, ומתקן ליה' - פי' לאחר ששתה ממנו הוסיף עליו כל שהוא מים או יין, והיה מברך עליו.

2.

Halachah (cont.): As we learned in the Yerushalmi 'Rebbi Yonah drank from the cup and then rectified it' (i.e. after having drunk from it he added a little water or wine and recited a B'rachah over it.

4)

TOSFOS DH GEZEIRAH SHEMA YETAM'U MASHKIN SHE'B'YADAYIM

תוספות ד"ה גזרה שמא יטמאו משקין שבידים

(SUMMARY: Tosfos explains the difference between drinking (our Sugya) and eating in this regard.)

אבל בתוך הסעודה ליכא למיחש, שהרי אדם מנגב ידיו יפה קודם אכילה ...

(a)

Clarification: But during the meal, one need not worry about this, since people dry their hands well before eating.

כדאמרי' 'האוכל בלא ניגוב ידים ... '.

1.

Source: As the Gemara says in Sotah (4:) 'Someone who eats without drying his hands ... '.

אבל בשתיה אין אדם מדקדק לנגב ידיו כל כך.

(b)

Clarification (cont.): Whereas one is not so careful to dry one's hands carefully whilst drinking.

52b----------------------------------------52b

5)

TOSFOS DH TEIKEF LI'NETILS YADAYIM SE'UDAH

תוספות ד"ה תכף לנטילת ידים סעודה

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not include this with the other case of 'Teikef' listed in the sixth Perek.)

והאי דלא חשיב ליה לעיל בפ' כ"מ (דף מב.) בהדי אידך תכיפות ...

(a)

Implied Question: Why does the Gemara not include this with the other cases of 'Teikef' in the sixth Perek (Daf 42.)?

משום דשנויה בברייתא לא חש למתנייה.

(b)

Answer: Since it is mentioned specifically in a Beraisa here, it does not bother to mention it there.

6)

TOSFOS DH DAVAR ACHER EIN NETILAS YADAYIM L'CHULIN MIN HA'TORAH ETC.

תוספות ד"ה דבר אחר אין נטילת ידים לחולין מן התורה וכו'

(SUMMARY: Tosfos discusses the two versions in the Gemara, and consequently, the meaning of 'Davar Acher'.)

יש ספרים שכתוב בהן 'הכי קאמרי להו ב"ה לב"ש - אפילו לדידכו דאמריתו אסור להשתמש בשלחן שני משום אוכלי תרומה, הא עדיפא, דאין נטילת ידים לחולין מן התורה, מוטב ... , ואל יטמא ... '.

(a)

Text: There are some texts that read 'This is what Beis Hillel said to Beis Shamai: Even according to you, that you prohibit using a table that is a Sheini because of those who eat T'rumah, this is better, since there is no such thing min ha'Torah as Netilas Yadayim for Chulin. Therefore it is preferable for the hands to become Tamei and not the food'.

ול"נ, דהא קאמרי ב"ש דאסור להשתמש בשלחן שני.

(b)

Refutation: This is not correct however, since Beis Shamai forbid using a table that is a Sheini.

ודוחק לומר כמו שפירש רש"י 'שמא במקרה בעלמא ישתמש'.

(c)

Refutation of Answer: And to answer like Rashi - that one might come to use it by chance is a Dochek.

אלא נראה כספרים שכתוב בהן 'מאי דבר אחר? הכי קאמרי להו ב"ה לב"ש ... '

(d)

Alternative Text: It therefore appears like the Sefarim that read 'What does "Davar Acher" mean? This is what Beis Hillel are saying to Beis Shamai ... .

וכ"ת מ"ש גבי אוכלין דחיישינן, ומ"ש גבי ידים דלא חיישינן ... ?

1.

Alternative Text (cont.): And if you ask what is the difference between food, that we are concerned about Tum'ah and the hands, that we are not ... ?

והשתא לא הוי האי 'דבר אחר' כי ההיא דלעיל, שאינו צריך לטעם ראשון, אבל הכא האי ד"א לא בא אלא לפרש טעמא דב"ה קאמר, וליישב דבריהם.

(e)

Conclusion: According to this explanation, 'Davar Acher' does not have the same connotations as the earlier one, which does not require the first reason given there; whereas this one is merely coming to explain Beis Hillel's reason and to clarify their words.

7)

TOSFOS DH PIRURIN D'LEIS B'HU K'ZAYIS MUTAR L'ABDAN B'YAD

תוספות ד"ה פירורין דלית בהו כזית מותר לאבדן ביד

(SUMMARY: Tosfos elaborates on this statement.)

מיהו קשה לעניותא...

(a)

Clarification: It does however, result in poverty ...

כדאמרינן בפרק כל הבשר (דף קה:).

1.

Source: As the Gemara says in the eighth Perek of Chulin (Daf 105:)

8)

TOSFOS DH B'KULEIH PIRKIN HALACHAH K'BEIS HILLEL L'BAR ME'HA

תוספות ד"ה בכוליה פירקין הלכה כב"ה לבר מהא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara does not contend with the case later in the Perek regarding the obligation to return to one's place and Bensch'.)

וא"ת, והא בההוא ד'יחזור למקומו ויברך' משמע דהלכה כב"ש, לקמן (דף נג:) בשמעתין - מדעבדי אמוראי כותייהו?

(a)

Question: It implies that in the case of the obligation to return to one's place and Bensch' (later on Daf 53:) the Halachah is also like Beis Shamai, seeing as the Amora'im followed his opinion?

י"ל דלא חשיב לה, משום דהתם אפי' ב"ה מודו לב"ש, אלא שלא הטריחוהו לכך.

(b)

Answer: The Gemara does not reckon that case, seeing as Beis Hillel themselves concur with Beis on principle, only they did not bother one to do so.

9)

TOSFOS DH NAHAGU HA'AM K'BEIS HILLEL ALIBA D'REBBI YEHUDAH

תוספות ד"ה נהגו העם כב"ה אליבא דרבי יהודה

(SUMMARY: Tosfos reconciles our Minhag with the Gemara in Eruvin.)

תימא, דאנן אפילו לכתחלה נוהגין כן, ובפרק הדר (דף סב:) אומר 'נהגו אורויי לא מורינן, ואי עבד הכי, לא מהדרינן ליה'?

(a)

Question: We tend to do this even Lechatchilah, whereas in Perek ha'Dar (Eruvin 62:) the Gemara says that wherever we find the term 'Nahagu', we do not rule like that Lechatchilah, though if one did so Bedi'eved, it is not necessary to retract?

וי"ל, דהתם איכא אמוראי דפליגי - חד אמר 'הלכה' והוה פירוש הלכה לכתחלה ומורינן הכי, א"כ, 'נהגו' דקאמר אידך הוי דיעבד.

(b)

Answer: There is a Machlokes Amora'im there: One says 'Halachah', which means that one may even rule accordingly Lechatchilah. In that case, the opinion that holds 'Nahagu' holds Bedi'eved.

אבל הכא יכול להיות לכתחלה, דאין כאן אלא נהגו גרידא.

1.

Answer (cont.): Whereas here (where there is no other opinion), it may well be that 'Nahagu' here means even Lechatchilah, since only 'Nahagu' is mentioned.

10)

TOSFOS DH B'BARA KULI ALMA LO PLIGI

תוספות ד"ה בברא כ"ע ל"פ

(SUMMARY: Tosfos explains why, in light of this, Beis Hillel nevertheless say 'Borei'.)

וא"ת, הואיל ול"פ בלשון 'ברא', אמאי אמר 'בורא'?

(a)

Question: Seeing as they do not argue over 'Bara', why do Beis Hillel 'Borei'?

וי"ל, דלשון קרא עדיף.

(b)

Answer: Because they prefer the Lashon used by the Torah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF