BEITZAH 15 (14 Nisan) - dedicated by Mr. D. Kornfeld l'Iluy Nishmas his grandmother, Chayah bas Aryeh Leib Shpira (nee Sole), on the day of her Yahrzeit.



תוס' ד"ה אלא בקשין

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Erchin, which implies that even hard clothes are subject to the Isur of Kil'ayim and elaborates.)

משמע הכא דבדבר קשה אין בו משום כלאים.


Explanation #1: This implies that something that is hard is not subject to Kil'ayim.

וכן משמע ביומא (דף סט. ושם) דקאמר שהכהנים היו מקפלים בגדיהם תחת ראשיהם. ופריך 'הא קא מתהנו מכלאים ... '?


Precedent: And this is also implied in Yoma (Daf 69. & 69:), where the Gemara relates how the Kohanim would place their folded clothes under their heads, and promptly asks why this was not Kil'ayim.

וכללא דסוגיא איתא התם כדאיתא הכא. ואמר רב אשי 'שאני בגדי כהונה דקשין הן'.


Precedent (cont.): The Gemara there follows the same pattern as it does here. And Rav Ashi ultimately answers that the Bigdei Kehunah are hard.

ותימה, דאמר בערכין (דף ג:) 'הכל חייבין בציצית, כהנים לוים וישראלים'. ופריך 'פשיטא, משום דכהנים הן יהיו פטורים?'


(The Sugya in Erchin) Question: The Gemara in Erchin (Daf 3:) queries the ruling that everyone is Chayav to wear Tzitzis, Kohanim, Levi'im and Yisre'elim 'But is this not obvious? Is it because they are Kohanim that they should be Patur?"

ומשני 'מהו דתימא הואיל וכתיב "לא תלבש שעטנז ... גדילים תעשה לך", אימא כל שישנו ב"לא תלבש שעטנז" ישנו בכלל "גדילים תעשה לך", והני כהני הואיל ואשתרו כלאים לגבייהו אימא לא לחייבו בציצית, קמ"ל דכהנים חייבין.


Answer: We would have otherwise thought that, due to the juxtaposition of the Pesukim "Lo Silbash Sha'atnez" and "Gedilim Ta'aseh lach", whoever is subject to the Isur of Sha'atnez is Chayav Tzitzis, and Kohanim, who are permitted to wear Sha'tnez (in the Bigdei Kehunah) are therefore Patur from Tzitzis.

והשתא תימה מאי קאמר, הואיל ואשתרו כלאים לגבייהו, דשאני בגדיהם שהיו קשין?


Question: What is he Sugya there saying, seeing as Kil'ayim is permitted by the Kohanim, whose clothes are hard?

לכ"נ, דדוקא להציע תחתיהם, דהואיל דברכים ליכא אלא איסור דרבנן, להציע בקשין לא גזור.


Answer. Explanation #2: It therefore seems that it is only spreading hard clothes beneath oneself that is permitted, since even by soft clothes this is only de'Rabbanan, so by hard clothes they did not decree.

ומייתי 'כי ההיא נמטא גמדא דנרש שריא, גמדא שמתקשה, מותר להציע תחתיו (כן פרש"י).


Explanation #2 (cont.): And the Gemara cites the case of the hard furs of Neiresh, which were permitted to spread underneath oneself (as Rashi explains).

אבל רכים אסורים, כדאמר התם ד'לבדין אסורין מפני שהן שוע'.


Opinion #1: But soft ones are forbidden, as the Gemara says there 'Furs are forbidden, because they have been carded (pressed together)'.

ולא נראה, ד'שריא' משמע אפי' ללבוש.


Refutation: But this does not appear correct, seeing as 'permitted' implies even to wear.

ויש לומר, דאה"נ דשריא אפילו ללבוש.


Opinion #2: It is therefore correct to say that they (the hard furs) are even permitted to wear.

ואם תאמר, מאי מייתי מהא 'גמדא דנרש ... ', והא פירשתי דקשין מותרין דוקא להציע תחתיו, אבל ללבוש אסורין?


Question: Why does the Gemara cite the case of Gamda de'Neiresh, seeing as Tosfos explained earlier that hard Kil'ayim is permitted only to lie on, but not to wear?

וי"ל, דגבי [בגדי כהונה] מיירי שהוא שוע טווי ונוז, ואז יש בו איסור כלאים מדאורייתא, וכיון שהן אסורין מן התורה, א"כ אפילו קשין אסורין בלבישה ובהעלאה ...


Answer: Regarding the case of Bigdei Kehunah speaks where they are 'Shu'a Tavuy ve'Nuz', in which case it is Sha'atnez mi'd'Oraysa, and since they are Asur min ha'Torah, even when they are hard, they may not be worn or draped over oneself ...

אבל גמדא אינו אלא דרבנן, כדאמרינן בנדה (דף סא: ושם) דמדאורייתא בעינן שיהא שוע טווי ונוז.


Answer (cont.): Whereas Gamda de'Neresh is only Asur mi'de'Rabbanan, as the Gemara says in Nidah (Daf 61:), since mi'd'Oraysa it needs to be Shu'a Tavuy ve'Nuz.

והא דקאמר 'הלבדים אסורים, ...


Implied Question: And when the Gemara declares felt-cloaks Asur ...

מיירי דוקא דרבנן.


Answer: That is only mi'de'Rabbanan.

וכיון דרכים ליכא אסורא אלא דרבנן אפי' בלבישה, בקשין לא גזור.


Conclusion: Consequently, since the Isur on soft ones even regarding wearing, is only mi'de'Rabbanan, the Rabbanan did not decree on hard ones.

והני פורפוינטי"ש שקורין באשכנז דמזיל"ש שאנו לובשים, דפעמים שיש בהן צמר?


Implied Question: And as for those shoe-socks that are called in German "gemeils" that we wear that sometimes contain wool ...

יש לומר הואיל ואם עושין קרע קטן מוציאין אותו דרך הקריעה, דחד מסרך סריך לחבירו, שרי.


Answer: Since it is possible to make a small tear and remove the wool via the hole, since one is merely held by the other, it is permitted.

אבל אם היו משימין בהן חתיכות קטנות של בגד צמר, ודאי אסור.


Conclusion: If however, they would place small pieces of woolen cloth inside, it would certainly be forbidden.



תוס' ד"ה הכי קאמר כל שנאותין בחול וכו'

(Summary: Tosfos clarifies what it comes to include.)

ואתי לאתויי תפלין דמשלחין אותן, דהא אפילו אם מניח אותן ליכא אסורא.


Clarification: This come to include Tefilin, which one may send, seeing as there is no Isur of wearing them (on Shabbos and Yom-Tov).

אבל לא תני לאתויי סנדל המסומר, דודאי יהא אסור לשלחו ...


Refuted Explanation: It is not however, coming to permit a Sandal ha'Mesumar, which one may definitely not send ...

דאי שרית לשלחו אתי לנעלו, דאיכא איסורא בדבר זה ...


Refutation: Because if one allows sending it, one will come to wear it, which is in fact Asur.

אבל תפלין (נהי דשבת ויום טוב לאו זמן תפילין הן) מכל מקום ליכא איסורא להניחן.


Conclusion: But Tefilin (even though Shabbos and Yom-Tov are not a time to wear Tefilin) nevertheless there is no prohibition against doing so.



תוס' ד"ה היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה וכו' או יושב בבית המדרש וכו'

(Summary: Tosfos refutes Rashi's explanation and presents his own.)

פרש"י - דתרוייהו מיירי בערב שבת, דשבת לאו זמן תפילין, וכי בא בדרך ושקעה עליו חמה התירו לו להביאם לעיר, הואיל ומביאם כלאחר יד.


Explanation #1: Rashi explains that both cases speak on Erev Shabbos, since 'Shabbos is not a time to wear Tefilin'.

ולפ"ז קשה, דא"כ אמאי נקט גבי בא בדרך 'ושקעה', ולגבי יושב בבית המדרש 'וקדש היום', כיון דטעמא דתרוייהו שוין, אמאי שני בלישניה?


Question: In that case, why does the Tana mention 'and the sun set' with regard to the case of 'Ba ba'Derech', and by 'Yoshev be'Veis-ha'Medrash', he mentions 've'Kidesh ha'Yom', seeing as the same reason applies to both of them (Why did he change the Lashon from one to the other)?

לכ"נ, 'ובא בדרך ושקעה' מיירי בחול, והואיל ושקעה חמה יש לו לסלקן, וקמ"ל ד'לילה לאו זמן תפילין הוא'.


Explanation #2: One therefore needs to explain that 'Ba ba'Derech ve'Shak'ah ... ' is speaking on a weekday, because once the sun sets, one is obligated to remove one's Tefilin, and the Tana is coming to teach us that 'Nighttime is not a time to wear Tefilin'.

ואם תאמר, אי מיירי בחול, אמאי אינו מביא אותם בידו?


Question: In that case, one may well ask, why can one not simply carry the Tefilin in one's hands?

וי"ל, דלמא משתלפי ליה מידיה.


Answer: Because he may drop them.

וההיא דיושב בבית המדרש נקט 'וקדש היום', דבע"ש מיירי, וקמ"ל דשבת לאו זמן תפילין הוא.


Explanation #2 (concl): Whereas in the case of 'Yoshev be'Veis-ha'Medrash' he mentions 've'Kidesh ha'Yom', because it is speaking on Erev Shabbos, and the Tana is coming to teach us that 'Shabbos is not a time to wear Tefilin'.




תוס' ד"ה או אוכל ושותה או יושב ושונה

(Summary: Tosfos reconciles this statement of Rebbi Eliezer with what he said a little earlier.)

ואע"ג דלעיל קאמר לתלמידיו 'אכלו משמנים ושתו ממתקים'?


Implied Question: Even though earlier he said to his Talmidim to 'Eat nice foods and drink sweet drinks?

משום דסיים הדרשה הוא.


Answer: This was because he had finished the D'rashah.

דהא בשאר ימים נמי היו אוכלים אחר הדרשה.


Conclusion: On other days too, they would eat after the D'rashah ...

ומ"מ אמר להו 'אכלו משמנים ושתו ממתקים' משום שמחת יום טוב.


Conclusion (cont.): Nevertheless, he told them to eat ... and drink ... , on account of Simchas Yom-Tov.



תוס' ד"ה לוו עלי ואני פורע

(Summary: Tosfos reconciles this Gemara with a Gemara in Pesachim.)

והא דאמר (פסחים דף קיב.) 'עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות' ...


Implied Question: And when the Gemara says in Pesachim (Daf 112.) 'Rather make your Shabbos a weekday than borrow from others' ...

ה"מ כשאין לו לפרוע.


Answer: It speaks where he does not have the means to repay the debt (See Hagahos ve'Tziyunim & Hagahos ha'G'ra).