1)

TOSFOS DH P'SHITA DE'MUTARIN DE'AMAR MAR UKVA KOL HA'MADEDAH ETC.

תוס' ד"ה פשיטא דמותרין דאמר מר עוקבא כל המדדה וכו'

(Summary: Tosfos explains on what grounds the Gemara proves its point from an Amora.)

וקשה, וכי מייתי ראיה ממר עוקבא שהוא אמורא?

(a)

Question: How can one prove one's point from Mar Ukva, who was Amora?

וי"ל, דע"כ אנו צריכין לומר כדמר עוקבא, דאם לא כן, לא מתוקמא מתניתין דלא יחפור (ב"ב דף כג:).

(b)

Answer: We are forced to hold like mar Ukva, since without his explanation, we would not be able to establish the Mishnah in 'Lo Yachpor'.

2)

TOSFOS DH EIN NOTLIN HA'ELI

תוס' ד"ה אין נוטלין העלי

(Summary: Tosfos explains why it is Muktzah, even though he needs the actual K'li.)

ותימה, הא צריך לגופה, וכל כלי שצריך לגופו או למקומו אפילו מלאכתו לאסור נוטלין אותו ביום טוב?

(a)

Question: But the board is needed for itself, and any K'li that is needed either for itself or for its location, may be taken even it is normally used for an Isur?

וי"ל, דבפרק כל הכלים (שבת דף קכג. ושם) מוקמינן ליה במוקצה שיש בו חסרון כיס, דכ"ע מודו דאסור - כגון 'סיכי זירי ומזורי, דקפיד עלייהו'.

(b)

Answer: The Gemara in Perek Kol ha'Keilim (Shabbos, Daf 123.) establishes this case by Muktzah that is valuable (Machmas Chesaron Kis), which everybody agrees is Asur, such as 'Sichi, Ziri and Mezori' (three expensive dyeing or weaving implements) over which people are fussy.

וב"ה שמתירין היינו דוקא משום שמחת י"ט כדמפרש בגמרא.

(c)

Conclusion: And even Beis Hillel, who permit it, that is specifically on account of Simchas Yom Yom Tov, as the Gemara explains there.

3)

TOSFOS DH VE'SHAVIN SHE'MOLCHIN ALAV BASAR LI'TZELI

תוס' ד"ה ושוין שמולחין עליו בשר לצלי

(Summary: Tosfos explains why this is necessary.)

לאו משום דצריך מליחה לצלי, כדפרישית בחולין (דף קיא.) ...

(a)

Refuted Reason: This is not because roasting requires salting, as Tosfos explains in Chulin (Daf 111.) ...

אלא משום שנהגו למלחו כדי ליתן טעם [ועי' תוספות חולין יד. ד"ה ונסבין].

(b)

Reason: But because it was customary to salt, in order to give it more taste.

11b----------------------------------------11b

4)

TOSFOS DH MA'ARIM U'MALACH GARMA GARMA

תוס' ד"ה מערים ומלח גרמא גרמא

(Summary: Tosfos explains how the Minhag conforms with the ruling.)

וכן רגילין העולם שמערימין ואוכלין מעט מן התרנגולת, ואוכלין הכבד.

(a)

Minhag: And likewise the prevailing practice is to act subtly (and roast) and eat a little of the chicken, and then eat the liver.

ומיהו ה"ר שמואל היה אומר היינו דוקא קודם אכילה, אבל אחר אכילה, לא.

(b)

Reservations: However, Rabeinu Shmuel used to say that this is only permitted prior to eating, but not after eating.

5)

TOSFOS DH AMAR RACHBA AMAR REBBI YEHUDAH

תוס' ד"ה אמר רחבא אמר ר' יהודה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פי' רש"י יש מפרשים דלהכי קאמר האי לישנא, משום שהיה מסופק אם שמע שמועה זאת מרבי יהודה נשיאה או מרב יהודה.

(a)

Explanation #1: Rashi cites some commentaries who explains that Rachba used this Lashon because he was uncertain as to whether he heard the statement from Rebbi Yehudah Nesi'ah or from Rav Yehudah.

ולא נהירא, דרחבא היה בפומבדיתא, ולא מצינו שעלה לא"י.

(b)

Refutation #1: This is not correct however, firstly, because Rachba lived in Pumbesisa, and there is no indication that he ever went to Eretz Yisrael.

ועוד מצינו בפסחים (דף נב:) 'דדייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה כרחבא דפומבדיתא ... '.

(c)

Refutation #2: And secondly, the Gemara in Pesachim (Daf 52:) says about somebody else that he particular when quoting the words of his Rebbe like Rachba from Pumbesisa'.

ואם כן, שהיה מסופק ממי שמע שמועה היה לו לומר 'דאפילו ספיקי דגברי גריס', כדאמר בחולין (דף יח:) בשמעתין דמוגרמת.

(d)

Reason: And if Rachba was not sure from whom he learned a particular piece, then the Gemara there ought to have rather said 'who even cited the sources of people of whom he was not sure', like the in Chuli Gemara says in Chulin (Daf 18:0 in the Sugya of 'Mugremes'.

לכך נראה לי - דלכך אמר 'רבי יהודה' משום שהיה רבו מובהק.

(e)

Explanation #2: Tosfos therefore explains 'That he referred to Rav Yehudah as 'Rebbi Yehudah' because he was his Rebbi Muvhak (from whom he had learned most of what he knew).

והא דקאמר 'וגמר שמעתתא מפומיה' - קאי אהא דקאמר 'סטיו לפנים מסטיו', ולא קאמר 'אסטונית', דאותו לשון שמע מרבו ולא רצה לשנותו.

(f)

Conclusion: And when the Gemara says 'That he learned a statement from him', he is referring to what he said 'Satav Lifenim mi'Satav' referring to the benches as 'Satav' and not 'Istevanis' (which is what the Tana called them), because that is what he heard from Rav Yehudah, and he did not wish to change from the wording that his Rebbe used.

6)

TOSFOS DH MAHU DE'SEIMA TA'MAIHU DE'BEIS HILLEL DE'EIN BINYAN U'SETIRAH ETC.

תוס' ד"ה מהו דתימא טעמייהו דב"ה דאין בנין וסתירה כו'

(Summary: Tosfos explains the Havah Amina, and reconcliles it with the K'lal 'Ein Binyan u'Setirah be'Keilim.)

דקי"ל אין בנין וסתירה כשהוא מהדק ומפרק כי אם בעושה כלי, שהוא חייב משום מכה בפטיש, או בבונה על גבי קרקע ...

(a)

Clarification: Because we Pasken that there is no Isur of building and demolishing when putting together or taking apart unless one actually constructs a K'li, in which case one is Chayav because of Makeh ba'Patish, or unless one builds on the ground

כדאמרינן בשבת (דף קב:) 'הבונה כל שהוא, חייב', קמ"ל.

1.

Clarification (cont.): As the Gemara says in Shabbos (Daf 102.) 'Someone who builds even the smallest amount is Chayav. Therefore, it teaches us that it is forbidden.

ותימה, הא קיימא לן 'אין בנין וסתירה בכלים'?

(b)

Question: But we do indeed Pasken 'Ein Binyan u'Setirah be'Keilim'?

י"ל מ"מ אסור, שמא יתקע.

(c)

Answer: It is nevertheless Asur (mi'de'Rabbanan) in case one comes to tighten it.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF