בבא בתרא דף קע"ו ע"א

האם דברי רב פפא הם דוקא למ"ד שעבודא דאורייתא או לאו דוקא? [תד"ה גובה].

לפי משמעות סוגיין לפי משמעות סוגיא דקדושין
לתי' התוס' לאו דוקא [1] דוקא למ"ד שעבודא דאורייתא
לתי' רבינו אליהו לאו דוקא לאו דוקא [2]

שטר שנכתב בכת ידו, באופנים דלהלן, מאיזה נכסים גובה?

כשלא הוחזק כתב ידו בב"ד כשהוחזק כתב ידו בב"ד שקיימוהו
כתב בכתב ידו בלא עדי מסירה מבני חרי מבני חרי [3]
כתב בכתב ידו ונמסר בעדי מסירה ממשועבדים [4] ממשועבדים

ערב הכתוב בשטר באופנים הבאים, מאיזה נכסים גובים ממנו?

כתוב: ופלוני ערב כתוב: פלוני ערב
כשכתובה הערבות קודם חתימת העדים ממשועבדים מבני חורין [5]
כשכתובה הערבות אחר חתימת העדים מבני חורין מבני חורין

-------------------------------------------------

[1] דהרי אמר רב פפא שהטעם שגובה מן היורשים הוא כדי שלא תנעול דלת בפני לוין, ולמ"ד שעבודא דאורייתא לא צריך לטעם זה דגובה משום שמשועבד, וכמו דאמרינן בקדושין [דף י"ג ע"ב], שגובה מן היורשים דהוי שעבודא דאורייתא.

[2] ופירש רבינו אליהו, דשם מיירי לגבי קרבנות שזהו מלוה הכתובה בתורה, ובזה גם למ"ד כאן ששעבודא לאו דאורייתא, יכול לסבור שבקרבן הוי דאורייתא (וזו סברת רב פפא), אולם גבי הלואה אין ראיה משם.

[3] הגם שקיימו ב"ד את השטר, אינו מועיל לעשותו כמלוה בשטר שיש לו קול, אלא רק להחזיקו כמות שהוא דהיינו שאינו מזוייף, ושטר שנכתב בכתב ידו אין לו קול בלי עדים, וגובה רק מבני חרי.

[4] אפי' שלא הוחזק בב"ד, מ"מ כיון שנמסר מתחילה בפני עדי מסירה, הרי שהוא שטר שיעבוד רגיל, ולר"א עדי מסירה הם כעדי חתימה ומפקי קלא.

[5] דדלמא לא העידו העדים רק על השטר הכתוב קודם ולא על הערבות, וא"כ אין קול על ערבות זאת, ולא ידעו הלקוחות להזהר ולא גובה מנכסים משועבדים.

עוד חומר לימוד על הדף