בבא בתרא דף קל"א ע"א

לת"ש דרב משרשיא, כשלא כתב לה כתובת בנין דכרין וכו', האם בכו"א יש לבניה
לכתובת בנין דכרין?

לצד דירתון תנן לצד דיסבון תנן
לר' יוחנן ב"ב יש להם יש להם
לרבנן אין להם [1] יש להם

לרב פפא בקושייתו, האם לריב"ב מועלת מתנת בריא באופנים דלהלן? [תד"ה ושמע].

היכא שיש לה מתנאי ב"ד היכא שאין תנאי ב"ד
לרשב"ם מועיל מועיל [2]
לתוס' מועיל אינו מועיל [3]

בבא בתרא דף קל"א ע"ב

שכיב מרע שכתב נכסיו לאנשים דלהלן, האם קנו או רק נעשו אפוטרופסין?

אשתו
במקום בנו או אחר
בנו
במקום בנים אחרים
בנו או אחר
במקום אשתו
כתב לכל הנכסים אפוטרופוסית [4] אפוטרופוס [5] קנה
כתב לחלק מהנכסים קנתה קנה קנה

בבא בתרא דף קל"א ע"ב

שכיב מרע שכתב נכסיו לנשים דלהלן, האם קנו או רק עשאן אפוטרופוס [6]?

לרבינא לרב עוירא
אשתו ארוסה
או גרושה [7]
קנתה קנתה
בת אצל הבנים עשאה אפוטרופסית [8] קנתה [9]
אשתו אצל האחים
או אצל בני הבעל
עשאה אפוטרופסית [10] עשאה אפוטרופסית

-------------------------------------------------

[1] וזה שאמר ר' נתן לרבי שניתם משנתכם כריב"ב, דלרבנן שס"ל שאפי' למי שראוי ליורשו אינו יכול להוריש לו יותר מחלקו בלשון ירושה, וא"כ לצד זה שכתובת בנין דכרין היא לשון ירושה לא יורש. אולם אם יסבון תנן משמע לשון מתנה ומועיל לכו"ע.

[2] כן פירש רשב"ם שרב פפא בא רק להקשות על רבי למה צריך היה לענות לרבי נתן דמתניתין יסבון תנן, דאפי' אם ירתון תנן יש להם כאן גם לרבנן דריב"ב משום תנאי ב"ד. אולם לא הקשה על הדין שפשטנו לבעייתו של רבא שדברי ריב"ב אפי' בבריא, דזה יש כבר להוכיח מדברי ר"נ שאמר שניתם משנתכם כריב"ב, הרי שלריב"ב כן מועיל לשון ירושה אפי' בבריא.

[3] הנה תוס' חולקים על רשב"ם, וס"ל שעיקר קושיית רב פפא היא על הפשיטות של רב משרשיא לבעיא דרבא שאפי' בבריא אמר ריב"ב, והוקשה לו מה הראיה, שאני הכא שהוא משום תנאי ב"ד, ואפי' שכתב ג"כ צריך לתנאי ב"ד, דבלא תנאי ב"ד בין כה לא יועיל דהא הוי לדבר שאינו בעולם שאפי' לר"מ לא מהני. ומה שאמר ר"נ לרבי שניתם משנתכם כריב"ב ומשמע שלריב"ב כן מועיל, הכוונה ג"כ מכח תנאי ב"ד, ובכו"א משמע שזה דוקא כריב"ב, דאילו לרבנן שס"ל בעלמא שלא מהני לשון ירתון אפי' בשכיב מר"ע, א"כ גם כאן היה לתנא לומר יסבון.

[4] כי רוצה שבניו יכבדו לאשתו, ולכן מינה אותה אפוטרופוס, ואשתו במקום אחרים כגון אנשים אחרים שגרים ונזונים בביתו וגם הם יורשים ג"כ עשאה אפוטרופוס, דרוצה שיכבדוה. (כ"ה בהגה ברשב"ם, אולם מהרשב"ם בד"ה בנו ואשתו, משמע שרק במקום בנו נעשית אפוטרופוס.

[5] ואם אין לבנו אחים - בין במקום אשתו בין במקום אחר כוונתו למתנה גמורה, דאין לאדם ענין שתכבד אשתו את בנו, אלא להיפך.

[6] תודה ליהושע קליין להוספותיו החשובים כאן.

[7] הטעם - מפני שאינו חושש לכבודן

[8] הטעם - מפני שחזינן שהאב חושש ליקרא דבנות, לענין חזרת פתחים

[9] דאינו רוצה שבניו יכבדו בנותיו

[10] שהוא רוצה שיכבדו אחיו את אשתו מפני שאשתו כגופו, וכן רוצה הוא שיכבדוה בניו מאשה אחרת כיון שכיבוד אשת האב מדאורייתא.

עוד חומר לימוד על הדף