בבא בתרא דף מ"ז ע"א

ערב קבלן האם מעיד ללוה נגד מערער על קרקע של לוה?

לית ליה ללוה קרקע אחריתי אית ליה ללוה קרקע אחריתי
אינו מעיד מעיד לו אמרי לה א'
אינו מעיד אינו מעיד [1] אמרי לה ב'

אומן אריס וגזלן או בניהם, שהחזיקו וטענו כדלהלן, האם הוי חזקה? [תד"ה כגון].

(גי' תוס') אמר בפני הודה (גי' רשב"ם) אמרי עדים בפנינו הודה
אין לו חזקה3 יש לו חזקה [2] אומן או אריס
יש לו חזקה [3] יש לו חזקה בני אומן או אריס
אין לו חזקה אין לו חזקה גזלן
אין לו חזקה [4] אין לו חזקה בן גזלן

באיזה אופנים בן גזלן או בן בנו יש להם חזקה, גם כשלא באו בטענת עצמם? [תד"ה פעמים].

טענו שהיא של אבי אביהם טענו שהיא של אביהם
יש לו חזקה [5] אין לו חזקה בן גזלן
לרשב"ם: אין לו חזקה [6]
לתוס': ספק [7]
יש לו חזקה בן בנו דגזלן

בבא בתרא דף מ"ז ע"ב.

אשה - באופנים דלהלן - שהחזיקה ג' שנים בשדה בעלה, האם הוי חזקה? [תד"ה מגורשת].

גרושה ואינה גרושה גרושה
הוי חזקה הוי חזקה לרשב"ם
כשייחד עוד קרקע למזונותיה: הוי חזקה [8]
כשלא ייחד עוד קרקע: לא הוי חזקה
הוי חזקה לתוס'

גזלן או הלוקח מסיקריקון שהביאו ראיה, האם קנו?

הביאו שטר על קנין עם אחריות נכסים מבעה"ב הביאו שטר על קנין
מבעל הבית
הביאו עדים שאמר
בעה"ב לך חזק וקני [9]
קנו קנו [10] לא קנו רב
קנו לא קנו לא קנו שמואל ורב הונא [11]

-------------------------------------------------

[1] רשב"ם בד"ה ואמרי לה, פירש שנוח לו לערב שיהיו הרבה קרקעות ללוה, שכשיבוא המלוה יגבה מן הלוה ולא ממנו, וראה עוד בתד"ה קבלן.

[2] כתב רשב"ם שהרישא שאמרה שאומן ואריס אין להם חזקה, אינה מדברת באופן הזה שבאו עדים ואמרו שבפנינו הודה המערער שמכרו להן, ורק הסיפא דבן אומן מדברת באופן זה. וזהו דוחק, וכמו שכתבו בתד"ה כגון, ולכן תוס' העמידו שטענו הם בפנינו הודה, וכדלקמן.

[3] הנה תוס' העמידו סוגין שאמרו בני אומן או אריס: בפנינו הודה המערער לאבינו שמכר לו לזו השדה, ולכך בזה יש חילוק בין אומן לבין בנו, דאומן לא נאמן בטענה זו דאין לו מגו דלקוחה בידי, אבל לבן יש מגו שהיה טוען למערער אתה מכרת לי.

[4] דאף שנאמן במה שטוען שהודה המערער לאביו, מ"מ ההודאה גופא לגזלן לאו הודאה, דהיא מפחד ולא מחמת שכך היה.

[5] זוהי הגירסא לרשב"ם ולתוס' בתי' הראשון, בסוגייתינו.

[6] כ"כ הרשב"ם שיש שגורסים כן בסוגייתינו, והדין אמת אף שלא נראה שזה מה שאמר רבא.

[7] בתחילה אמר ר"י שבמקרה זה איה"נ יש לו חזקה, ואח"כ יישב גם את הסוברים שאין לו חזקה.

[8] כתבו בתד"ה מגורשת, שכל זמן שלא ייחד קרקע למזונותיה, ודאי שלא יהיה לה חזקה, דמה שאכלה אכלה במזונותיה. וסוגיין מיירי שייחד לה עוד קרקע למזונותיה והיא החזיקה בקרקע אחרת ולכך הוי חזקה. אולם הרשב"ם חולק, וס"ל דבכל ענין הוי חזקה, דאינו מייחד לה קרקע למזונותיה כיון ששונא לה, ובטורח נותן לה מזונות בצמצום כשיחייבוהו ב"ד.

[9] אולם לא ראו העדים נתינת מעות, דאם ראו עדים נתינת מעות זה תלוי במחלוקת רב ביבי ורב הונא לקמן - רשב"ם ד"ה אין ראייתו.

[10] כתבו תד"ה אבל בתירוץ הראשון, שמיירי בשטר ראיה שאחר הקנין, אבל בשטר קנין עצמו אמרינן התם במתניתין גבי קנה שדה מלוג של אשה מבעלה, שאפי' שחתמה לו האשה ג"כ לא קנה [דיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי], והשוותה שם המשנה את דין זה עם דין לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעה"ב. אולם לשאר התירוצים שבתוס' אין הכרח זה.

[11] כמבואר בסוגיא וברשב"ם ד"ה לא שנו שהם שיטה אחת.

עוד חומר לימוד על הדף