תוספות ד"ה מכה של חלל

(SUMMARY: Tosfos cites two definitions of "Makah Shel Chalal.)

פ"ה שכנגד חלל הגוף


Explanation#1: Rashi explains that this is referring to a wound that is opposite the cavity of the body. (The Maharam explains that Tosfos understands Rashi means a wound that is opposite a space inside the body, even if the wound did not penetrate into this cavity.)

ובירושלמי מפרש כל שהוא מן החלל ולפנים


Explanation#2: The Yerushalmi explains that this is any wound that is actually inside the cavity of the body.



תוספות ד"ה מכה שע"ג היד

(SUMMARY: Tosfos explains that a wound on the hand is not referring to a wound due to the slash of a sword.)

פי' היינו חולי שעלה שם מאליו או שלא ע"י מכת חרב אבל מכת חרב אמרינן בכל מקום דמחללין עליה את השבת כדאמר שמואל בסמוך האי פדעתא מחללין עליה שבת דסכנה היא ומפרשים פדעתא מכת חרב


Explanation: This means a sickness that got there by itself, or not through a slash from a sword. However, we always say that if someone is slashed by a sword that we desecrate Shabbos in order to save him. This is as Shmuel said later that a "Padasa" is a reason to desecrate Shabbos, as it is a danger. They explain that this refers to a slash by a sword.



תוספות ד"ה איכא בינייהו

(SUMMARY: Tosfos cites other possible differences between them.)

ה"ה דהוה מצי למימר איכא בינייהו פדעתא ומכה שהיא צריכה אומד


Observation: The Gemara also could have said that the difference between them is a slash of a sword and a wound that needs to be estimated. (The second version of Rabah bar bar Chanah will say that one can be healed in these cases.)



תוספות ד"ה ככי

(SUMMARY: Tosfos and Rashi argue regarding the definition of Kachi.)

פ"ה מקום מושב השינים זינציב"ש


Explanation#1: These are the gums, known as Zintzivish (in Old French).

וקשה דקאמר בסמוך כיון דאקושי


Question#1: This is difficult. The Gemara says later that the Kachi are hard (and gums are not hard).

ועוד דבפרק אלו טרפות (חולין דף נט:) גבי אריא נתור ככי ושיני ואין דרך להיות הזינציב"ש נושרות


Question#2: Additionally, in Chulin (59b) the Gemara discusses a lion whose Kachi and teeth fell out. It is not normal for gums to fall out of one's mouth.

וכן בהחובל (ב"ק דף צב:) שיתין תיכלי מטו לככא דקל חבריה שמע ובסוף המפקיד (ב"מ דף מב:) גבי ההוא תורא דלא ה"ל ככי ושיני למיכל


Question#2 (cont.): Similarly, in Bava Kama (92b) the Gemara states that sixty illnesses will go to a Kacha who hears that his friend is making a meal, and he is not invited. Similarly, in Bava Metzia (42b) the Gemara discusses an ox who did not have Kachi or teeth that would enable him to eat. (In all of these cases, gums does not seem to be an appropriate translation.)

לכך נראה לפרש ככי הם שינים גדולות מישאלי"ס בלע"ז ושיני הם האחרות


Explanation#2: It therefore appears that Kachi are big teeth known as Mishalis (in Old French), and "Shini" are the other teeth.



תוספות ד"ה תחלי

(SUMMARY: Tosfos cites the function of cress and vinegar in our Gemara.)

ישקוהו שחלים בחומץ קרשו"ן


Explanation#1: He will give him a drink of cress with vinegar. Cress is Karshun (in Old French).

וי"מ לשום על המכה


Explanation#2: Some say that this was to put on a wound (not for drinking).



תוספות ד"ה בטילייא

(SUMMARY: Tosfos notes that Tilya apparently has two opposite meanings.)

פ"ה חזק כדאמרינן לקמן (דף ל.) טיליא חריפא דמצרי זיקי


Explanation: Rashi explains that this is strong wine, as is stated later (30a) strong wine that makes jugs crack.

ומיהו מצינו טיליא יין חלש דאמר פרק מי שאחזו (גיטין דף ע.) גריעא דכולהו טיליא חיורא


Observation: However, we find Tilya also means weak wine, as stated in Gitin (70a) that the worst of all of them is clear weak wine.




תוספות ד"ה שורייני

(SUMMARY: Tosfos explains the proper text and explanation of these words.)

פ"ה מאור העין תלוי בטרפשי דליבא


Explanation#1: Rashi explains that the sight of the eye depends on the fat of the heart.

ולי נראה באובנתא דלבא תלו כלומר ראיית העין תלוי בהבנת הלב


Explanation#2: It appears to me that the explanation is that the sight depends on the understanding of the heart.

שורייני בשי"ן כמו (במדבר כד) אשורנו ולא קרוב


Explanation#1: The word is read Shurai'ni with a (letter) Shin, as in "Ashurenu v'Lo Karov" - "I see it and it is not close" (Bamidbar 24:17).

א"נ סורייני בסמ"ך מלשון סייר נכסיה (חולין קה.)


Explanation#2: Alternatively, the word should be read Surayni with a Samech, rooted in the word, "Sayir Nichsei" - "he toured his possessions" found in Chulin (105a).

באובנתא בבי"ת לשון הבנה כדאמרינן במרכבה (מגילה כד:) באובנתא דליבא הוי חזי


Explanation: The word b'Uvnasa is with a Veis, and is rooted in the word "Havanah" - "understanding." This is as stated regarding the Merkavah that it depends on the understanding of one's heart.



תוספות ד"ה חמימי

(SUMMARY: Tosfos explains that our Gemara contains critical information that enables us to explain a cryptic Gemara in Chagigah.)

מכאן פי' ר"י הא דאמרינן בפ"ק דחגיגה (דף ה.) ומצאוהו רעות רבות וצרות כגון זיבורא ועקרבא ששניהם צרות זו לזו שא"א לעשות לו לא חמימי ולא קרירי


Opinion#1: Based on our Gemara, the Ri explains the Gemara in Chagigah (5a) which explains that the Pasuk, "And many evils and troubles will find him" refers to a bite from both a hornet and scorpion. The Ri explains that this is because they are "trouble" for each other, as someone who has a bite from both cannot be treated with either hot or cold treatment (as each bothers the other type of bite).

ודלא כפ"ה שפירש שעושות לו הרבה צרות יותר מהאחרות


Opinion#2: This is unlike Rashi's explanation in Chagigah (ibid.), that these types of insects cause more trouble than others.

ולפירושו קשה מה היה לו להזכיר אלו


Question: According to his explanation, why mention these specific types of insects? (Our version of Rashi in Chagigah only states the explanation of Tosfos.)