[1] פי', כגון ששמשה ביום ה' ופלטה ש"ז בשבת - טהורה, בין אם שמשה בתחילת ליל ה' שיש לה עד זמן פליטתה בליל שבת ד' עונות, ובין אם שמשמה ביום חמישי בבוקר שעד ליל שבת יש לה ג' עונות, ובין אם שמשמה ביום חמישי סמוך לשקיעת החמה שעד ליל שבת יש לה רק ב' עונות שלמות - בכל ענין טהורה, דבימים תלה לה מילתא, ויש כאן ב' ימים.

[2] דלכו"ע בשבת ניתנה תורה, וכיון שבשת ניתנה תורה על כרחך שבליל שבת טבלו ולא בשחרית של שבת, ומהטעם דלא יהיו הללו הולכים לטבילה והללו לקבל את התורה, וא"כ מנין הימים (או העונות) מסתיים בליל שבת דוקא.

[3] גם ר' ישמעאל ס"ל שהעיקר תלוי בימים, אלא שחולק וס"ל דבעינן ג' ימים, ולכך אם ששמשה ביום ד' ופלטה ש"ז בשבת - טהורה, בין אם שמשמה ביום רביעי בבוקר, שעד ליל שבת יש לה ה' עונות, ובין אם שמשה בתחילת ליל ד', שיש לה עד זמן פליטתה בליל שבת ו' עונות, ובין אם שמשמה ביום רביעי סמוך לשקיעת החמה, שעד ליל שבת יש לה רק ד' עונות שלמות - בכל ענין טהורה, דבימים תלה לה מילתא, ויש כאן ג' ימים.

[4] ר"ע ס"ל כמימרת רב אדא בר אהבה ש"משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד" - והרי שהיתה הפרישה מהבוקר של יום ד', ועד ליל שבת יש ה' עונות.

[5] ומה שנתעכבה שכינה עד הבוקר, אינו מטעם ד"לא מראש בסתר דברתי" - אלא כדי שיושלמו ו' עונות.

[6] דכיון שר"ע מקפיד על מנין העונות, א"כ למה לא קבלו תורה בלילה, הא עתה שקבלו בבוקר יש לדקדק דבעינן ו' עונות דוקא. אכן לראב"ע ולר' ישמעאל לק"מ, דהם הולכים אחר מנין הימים, ולא משתנה מנין הימים בין אם קבלו אותה בלילה ובין אם קבלו ביום, וע' ריטב"א.

[7] דגם לראב"ע ור' ישמעאל קשה, דנילף מהכא דאעונות קפיד קרא ולא אימים, דאי אימים - לקבלו תורה ביני שימשי.

[8] ומקשה למה צריך היה משה לירד בהשכמה ולהזהירם, כדי שיהיה להם מנין ה' עונות, הא גם אם יזהירם לסוף חמישי יש ה' עונות ע"י שיטבלו בשבת בבוקר.

[9] ומקשה דמנין דלא בעי ו' עונות, דלמא בעי, והיו טובלים בבוקר השבת אחר שנשלמו הו' עונות.

[10] גם אליבייהו יש להקשות מנין שלא קפיד על מנין עונות וימים, ר"ל שיהיה לא פחות מה' עונות ולא פחות מג' ימים לר' ישמעאל, ולא פחות מג' עונות ולא פחות מב' ימים לראב"ע.