Kollel Iyun Hadaf

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld


Ask the Kollel
Ask the

ROSH HASHANAH 31 (10 Sivan) - Today's study material has been dedicated by Mrs. Rita Grunberger of Queens, N.Y., in loving memory of her husband, Reb Yitzchok Yakov (Irving) ben Eliyahu Grunberger. Irving Grunberger helped many people quietly in an unassuming manner and is dearly missed by all who knew him. His Yahrzeit is 10 Sivan.
ROSH HASHANAH 31-33 - Dedicated Dr. Shalom Kelman of Baltimore, MD. May the Zechus of helping thousands study the Torah provide a Refu'ah Sheleimah for his father, Dr. Herbert (Isser Chayim ben Itta Fruma) Kelman.



תוספות ד"ה רובע לקינו

(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue regarding the definition of a Rova in our Gemara.)

פי' בקונטרס רובע שקל דהיינו חצי דינר

(a) Explanation #1: Rashi explains that a “quarter” refers to a quarter of a Shekel which equals half of a Dinar.

וכן משמע לכאורה ביומא בפ' הוציאו לו (דף נה: ושם) דאורחא דמילתא הכי הוי דקאמר ונשקול ארבע זוזי ונשדי בנהרא והיינו ארבע זוזי פשיטי חצי דינר צורי דדינר מדינה אחד משמונה בדינר צורי

1. Proof: It is also implied in Yoma (55b) that these two denominations normally are of equal value. The Gemara asks, why don’t we take four Zuz (the value of a bird Chatas) and throw them in the river? Four regular Zuz are half of a Dinar Tzuri, as a Dinar Medinah is one eighth of a Dinar Tzuri. (See the Sefer Yom Teruah on this Tosfos at length to explain how we see from the Gemara in Yoma that a Rova Shekel is a half Dinar.)

ומיהו בפ' שני דכריתות (דף י: ושם) מוכח בהדיא דהוי רובע דינר

(b) Explanation #2: However, in Kerisus (10b) it is clear that a “quarter” refers to a quarter of a Dinar.

על ההיא דעמדו קנים ברבעתים דחס רחמנא עליה דדלות ולא מייתי אלא חד משיתסר בעשירות דהיינו כבש בסלע וסלע ארבע דינר הרי דאחד משש עשרה הוא רובע דינר

1. Proof: Regarding birds costing a Rova, and the Gemara’s statement that the Torah had pity on poor people that they should only offer sacrifices that are worth one sixteenth of a rich person’s sacrifice, the Gemara explains that a sheep costs a Sela which equals four Dinar. One sixteenth of that is a quarter of a Dinar. (It must be that the bird offering is one quarter of a Dinar, as this is one sixteenth of the value of a sheep.)

והא דנקט ביומא ארבע זוזי

(c) Implied Question: The Gemara in Yoma (ibid.) says four Zuz. (Doesn’t this imply that Rashi is correct?)

נקט לפי היוקר שרגילין להתייקר פעמים עד כך: [וע"ע בתוס' מנחות קז: ד"ה כבש]

(d) Answer: This was an extreme case, as sometimes birds are very expensive. [See also Tosfos in Menachos 107b, DH “Keves.”]


תוספות ד"ה וביקש

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not see from our Gemara that the holiness of Yerushalayim is permanent.)

בפ"ב דשבועות (דף טז. ושם) מספקא לן בר"א אי סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה כו' או לא קדשה

(a) Observation: In Shevuos (16a), we are unsure whether Rebbi Eliezer holds the original holiness was holy then and in the future forever or not.

ומהכא לא מצינו למיפשט מידי דהוצרך להעלותו

1. Implied Question: We cannot extrapolate anything regarding this question from our Gemara that says that he had to bring it to Yerushalayim. (Why not extrapolate from here that it is holy forever, as he had to bring it to Yerushalayim even in his days?)

משום דהוי דבר שבמנין כדאמרינן בפ' קמא דביצה (דף ה: ושם)

2. Answer: This is because it is a decree that sages already gathered in numbers to decree, as stated in Beitzah (5b, and therefore would require another gathering to nullify this law whether there is still holiness there or not).

וא"ת ואם לא קדשה מה היו מרויחים עניים הרי לא יוכלו לאכול בירושלים אם בטלה קדושתה

(b) Question: If it was not holy, how would the poor benefit? They could not eat it in Yerushalayim if the holiness was no longer present! (It therefore is still a proof that the holiness remained forever according to Rebbi Eliezer!)

ויש לומר דיכולין לחלל שוה מנה על שוה פרוטה כדאמרינן (ב"מ דף נז.) הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל

(c) Answer: They could put the value of produce worth a Manah (a lot of money) on a Perutah (small copper) coin, as stated in Bava Metzia (57a) that one may take a Manah worth of Hekdesh and put its holiness onto a Perutah coin, and it is a valid transfer (and they could proceed to eat the produce outside of Yerushalayim).

ואף על גב דבפרק הזהב (שם) פליגי בשחללו אי דיעבד או לכתחילה

(d) Implied Question: This is despite the fact that in Bava Metzia (ibid.) there is an argument whether doing so is Lechatchilah or b’Dieved. (Why would Rebbi Eliezer instruct them to do something that is forbidden Lechatchilah?)

הא מסקינן בסוף המקדיש שדהו (ערכין דף כט.) דבזמן הזה אפילו לכתחילה

(e) Answer: The Gemara concludes in Erchin (29a) that nowadays it is considered Lechatchilah to do this.

ומיהו אין ראיה מהקדש למעשר שני וכרם רבעי דפ' התקבל (גיטין דף סה.) גבי מערימין על מעשר שני דמשני הכא במאי עסקינן במעשר שני בזמן הזה דרבנן ופריך ואמה העבריה בזמן הזה מי איכא הוה לי' לאקשויי ממעשר שני בזמן הזה מה הערמה צריך והלא על שוה פרוטה יכול לחלל הכל קרן וחומש

(f) Implied Question: However, there is no proof from Hekdesh to Ma’aser Sheini and Kerem Revai. This is evident from the Gemara in Gitin (65a) that says that one can use trickery with Ma’aser Sheini. The Gemara says that we are dealing with Ma’aser Sheini nowadays which is only a Rabbinic law. The Gemara asks, is there such a thing as a Jewish maidservant nowadays? The Gemara seemingly should have asked from Ma’aser Sheini itself that no trickery is necessary nowadays, since one can transfer the entire holiness, even the principle and the extra fifth, on a Perutah!

ומיהו בהלכות גדולות ובשאלתות דרב אחאי פסקו דבמעשר שני ובכרם רבעי יכול לחלל שוה מנה על שוה פרוטה וההיא דהתקבל שפיר הוה מצי פריך עלה

(g) Answer: The Bahag and the Sheiltos of Rav Achai indeed rule that one may transfer the holiness of Ma’aser Sheini or Kerem Revai worth a Manah onto a Perutah. The Gemara in Gitin (65a) indeed could have asked this question (and merely chose not to).


Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage

Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
 •  Review
 •  Point by
 •  Halachah
 •  English

 •  Review
 •  Hebrew
 •  Yosef
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
 •  Video/Audio