Kollel Iyun Hadaf

prepared by Yaakov Montrose of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld


Ask the Kollel
Ask the


תוספות ד"ה הוה אמינא

(SUMMARY: Tosfos explains why Shmuel rules like Rebbi Shimon Shezuri.)

תימה והא ודאי כרבנן סבירא ליה טפי מר' שמעון שזורי דרבנן דפליגי עליה בפ"ב דשביעית (משנה ט) סבירא להו דפול המצרי בתר לקיטה וטפי [הוה] ליה לשמואל לפסוק כרבנן דר"ש שזורי

(a) Question: This is difficult. He certainly holds more like the Rabbanan than Rebbi Shimon Shezuri, as the Rabbanan who argue on him in the Mishnah in Shevi’is (2:9) hold that we look at the status of a Mitzri bean based on its harvest. It would therefore be more logical for Shmuel to rule like the Rabbanan than Rebbi Shimon Shezuri (see Tosfos earlier 13b, “Achar” who says that harvest and the “finishing of the fruit” is the same stage).

ואפילו אם תמצא לומר דאיכא רבנן בברייתא דס"ל פול המצרי בתר השרשה לית להו צובר גרנו מ"מ לימא הלכה כרבנן דמתני' דשביעית והוי ניחא טפי מדר"ש שזורי

1. Question (cont.): Even if you will say that the Rabbanan in the Beraisa hold that the status of a Mitzri bean is based on when it takes root and that one cannot merely put the beans from both years in one pile (see 13b, and that Shmuel is coming to exclude the law being like these Rabbanan), Shmuel should still state instead that the law follows the Rabbanan in the Mishnah in Shevi’is (ibid.). This would still be better for Shmuel than saying the law follows Rebbi Shimon Shezuri.

וי"ל דשמואל בא לפסוק כר"ש שזורי בכל דבר אפילו באורז ודוחן ופרגין ושומשמין ולא מטעמיה

(b) Answer: Shmuel is ruling like Rebbi Shimon Shezuri regarding everything, even rice, millet, poppy seeds, and sesame seeds. However, he does not agree with Rebbi Shimon Shezuri’s reasoning for this ruling.

דטעמיה דר"ש משום דצובר גרנו דיש בילה ושמואל סבר אין בילה אלא משום דהכל הולך אחר גמר פרי

1. Answer (cont.): Rebbi Shimon’s reason is that one may pile up everything in the silo as there is a proper mix of new and old produce (see Bach). Shmuel holds that we do not assume there is a proper mix. Rather, we judge its status by the produce being finished.

ואף ע"ג דבהקומץ רבה (מנחות דף ל:) מייתי ההוא דפול המצרי ולא מייתי ההיא דאורז ודוחן ופרגין כלל

2. Implied Question: This is despite the fact that in Menachos (30b) he quotes this regarding the Mitzri bean but not regarding rice, millet, and poppy at all. (It therefore seems it is only regarding a Mitzri bean, not as we have stated.)

מ"מ נפקא מינה לגבי ההיא

3. Answer: This is not difficult, as it was only quoting the relevant difference regarding the Mitzri bean.


תוספות ד"ה מה גורן ויקב

(SUMMARY: Tosfos notes the Torah derivation from the Pasuk.)

אסמכתא בעלמא דמעשר ירק דרבנן ועיקר קרא לפסולת גורן ויקב כדלעיל (דף יג.) לענין סוכה א"נ משום שביעית דאורייתא איצטריך קרא

(a) Explanation: This is merely an Asmachta, as the main derivation from the Pasuk is to detail the laws of Sechach, as stated earlier (13a) regarding Sukah. Alternatively, the main derivation is regarding the Torah law of Shemitah.


תוספות ד"ה בצלים הסריסים

(SUMMARY: Tosfos defines “Betzalim ha’Sarisim.”)

מפרש בירוש' בפרק שני דשביעית בוצלי קופראי דלא עבדין זרע

(a) Explanation: The Yerushalmi explains in the second chapter of Shevi’is that these are Kufrai onions that do not make seeds.


תוספות ד"ה ופול המצרי

(SUMMARY: Rashi and Tosfos argue whether the Mishnah in Shevi’is (2:9) is according to Rebbi Yosi ha’Glili or Rebbi Akiva.)

דאי זרעו לזרע הא תנן בפ' שני דשביעית (מ"ח) כיוצא בהן דבתר השרשה ואפי' לא מנע מהם מים

(a) Explanation: If he planted it for seed, the Mishnah in Shevi’is (2:8) says that their status is similarly (to the list in Mishnah 2:7) when they take root, even if he did not refrain from watering them.

והך משנה פירש בקונטרס דאתיא כרבי יוסי הגלילי

(b) Opinion #1: This Mishnah (Shevi’is 2:9), Rashi explains, is according to Rebbi Yosi ha’Glili.

אבל איפכא נראה דאתיא כר"ע ולא כרבי יוסי הגלילי

(c) Opinion #2: However, the opposite seems correct that it is according to Rebbi Akiva and not Rebbi Yosi ha’Glili.

דאמר עלה בירושלמי א"ר מנא מכיון שמנע מהן מים שלשים יום לפני ר"ה נעשו כבעל כלומר יצאו מתורת ירקות הגדילים על כל מים ונעשו כשדה בית הבעל שמסתפקת במי גשמים ומתעשרין לשעבר

1. Proof: This is as the Yerushalmi says: Rebbi Mana says that since he withheld water from them for thirty days before Rosh Hashanah, they are made like “Ba’al.” This means that they are no longer like vegetables that grow near a water source, and they are like a field that is only watered through rainwater and therefore takes off Ma’aser from the previous year.


תוספות ד"ה באחד בשבט

(SUMMARY: Tosfos explains that Rebbi Elazar’s reason is applicable both for Beis Shamai and Beis Hillel.)

מפרש נמי לב"ה כמו לב"ש אלא קמא נקט דלמר זמן חניטתה של גשמי שנה זו באחד בשבט ולמר בט"ו בשבט וכל החנוטים קודם זמן הזה היינו על גשמי שנה שלפני תשרי

(a) Explanation: This reason is valid for Beis Hillel just as it is valid for Beis Shamai. Rather, he is just stating the first opinion first, that according to Beis Shamai the time of blossoming from the rains is the first of Shevat, and according to Beis Hillel it is the fifteenth of Shevat. Any blossoming beforehand is due to rain that fell before Tishrei.

והא דלא אזיל באילנות בתר תשרי כמו בשליש בתבואה

(b) Implied Question: The status of trees does not follow Tishrei as does the one third of growth regarding produce. (Why not?)

משום דדרשינן לעיל (דף י.) פעמים שברביעית ועדיין אסורין משום ערלה

(c) Answer: This is because we derive earlier (10a) that sometimes fruits are still Orlah in their fourth year of growth (which could not occur if we established their years starting from Tishrei).


תוספות ד"ה ונהג בו

(SUMMARY: Tosfos explains that Rebbi Akiva did not actually take Ma’aser Sheini and Ma’aser Ani.)

אם שני עישורים ממש הפריש לא היה מתוקן אלא מפרש בירושלמי שהפריש מעשר א' למעשר שני ופדאו וחלקו לעניים

(a) Explanation: If he would have literally taken two Ma’aseros from it, it would not have been permitted. Rather, the Yerushalmi explains that he took off Ma’aser Sheini and redeemed it, and then gave it out to the poor (to fulfill Ma’aser Ani).



תוספות ד"ה לרבעי

(SUMMARY: Tosfos notes that an Esrog being like a tree regarding Revai must be according to the text, “Neta Revai.”)

הך משנה אתיא כמאן דתני נטע רבעי בריש כ"מ (ברכות דף לה.)

(a) Observation: This Mishnah is according to the opinion that the text should read, “Neta Revai” as argued in Berachos (35b).


תוספות ד"ה ולשביעית

(SUMMARY: Tosfos discusses the Beraisa regarding Esrog, and why we do not judge its status by when it is harvested.)

ירק נמי אית ביה שביעית

(a) Implied Question: Shemitah applies to vegetables as well. (Why, then, is an Esrog specifically like a tree and not a vegetable regarding Shemitah?)

אלא מפרש בירושלמי דביכורים פרק ב' כגון אתרוג בת ששית הנכנסת לשביעית הרי היא לבעלים כאילן בתר חנטה ופטור ממעשר כירק דבתר לקיטה

(b) Answer: Rather, the Yerushalmi explains in Bikurim (ch.2) that an Esrog from the sixth year that enters Shemitah (and it is then harvested) is owned by the owner of the field like a tree, as its status is determined by when it blossoms. It is exempt from Ma’aser like a vegetable, as regarding Ma’aser we look at when it is harvested.

והא דלא תנא שוה לאילן לענין כלאים

(c) Implied Question: It does not say that an Esrog is like a tree regarding Kilayim. (Why not?)

דלא הוי כלאים בכרם משא"כ בירק

(d) Answer: This is because it is not Kilayim in a vineyard, as opposed to vegetables (that are).

ולענין ר"ה שלו שבט כאילן

(e) Implied Question: It did not say that regarding its Rosh Hashanah it is Shevat, as is the Rosh Hashanah for all trees. (Why not?)

כדאמר בשמעתין לא תניא הכא אלא מידי דבהאי אזלי בתר חנטה ובהאי בתר לקיטה

(f) Answer: This as the Gemara explains that the only laws stated here are when the status of one of them (i.e. trees) depends on when it blossoms, and one of them (vegetables) when it is harvested.

וא"ת אמאי לא אזלינן באתרוג בתר לקיטה לכל דבר כיון שגדל על כל מים כירק למאי דפרישית לעיל דההיא דרשה צריכא בשביעית דאורייתא

(g) Question: Why don’t we say that the status of an Esrog is always determined by when it is harvested? Since it grows because of all water (rainwater and drawn water) like a vegetable, it should be included in the derivation that we explained earlier (14a) is needed to determine the Torah laws of Shemitah (specifically the difference between fruits and vegetables)!

וי"ל משום דדרשינן לעיל (דף י.) גבי ערלה פעמים שברביעית ועדיין אסורין משום ערלה

(h) Answer: Since we derive earlier (10a) regarding Orlah that sometimes it is a fourth year fruit and it is still forbidden due to Orlah, it is clear that it cannot be judged as a vegetable (whose year is determined from Tishrei).

וא"ת דהכא משמע דאזלינן בירק בתר לקיטה לענין שביעית

(i) Question: Our Gemara implies that the status of vegetables on Shemitah is based on when they are harvested.

ובמסכת שביעית (פ"ט מ"א) תנן כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב ופירש הר"ש שם ע"פ הירושלמי דאיירי בספיחי ששית הנכנסת לשביעית ומתרץ בהכי ההיא דפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא: ושם) דתניא איפכא כולם אסורין חוץ מספיחי כרוב

1. Question (cont.): In Shevi’is (9:1), the Mishnah states that all Sefichin are permitted besides those from cabbage. The Rash there explains, based on the Yerushalmi, that the Mishnah is referring to Sefichin of the sixth year that enter the seventh year. He uses this to answer a question from the Gemara in Pesachim (51b) that quotes a Beraisa with the opposite conclusion, namely that all Sefichin are forbidden besides those from cabbage.

ונראה לפרש דהא דאמר בירק בתר לקיטה היינו כשלא נגמר גדולם בששית אבל נגמר גדולם בששית שרו בין לר"ע בין לר' יוסי הגלילי מידי דהוה אבצלים הסריסים דלעיל שמנע מהם מים שלשים יום לפני ר"ה

(j) Answer: It appears that when we say the status of vegetables is determined by the harvesting, this is only when they have not finished growing in the sixth year. However, if they finished growing in the sixth year they are permitted, both according to Rebbi Akiva and Rebbi Yosi ha’Glili, since they are like the Saris onions discussed earlier that did not have rain for thirty days before Rosh Hashanah.

דאפי' מאן דפליג התם הכא מודה דלר' יוסי הגלילי כיון דנגמר גדולם נמצאו גדילים על מי שנה שעברה ותו לא גדלי על מי שנה הבאה ולר"ע נמי כיון דתו לא גדלי על כל מים יוצאין מתורת ירקות הגדילים על כל מים כדאמרי' בירושלמי כדמפרש לעיל גבי בצלים דנעשו כשדה הבעל שמסתפקת במי גשמים ומתעשרים לשעבר

1. Answer (cont.): Even the one who argues there would agree here that according to Rebbi Yosi ha’Glili, since they already finished growing they clearly grew on last years waters, and not those of the coming year. According to Rebbi Akiva as well, since they do not grow on all (kinds of) water they are not like vegetables that grow using all kinds of water. This is as stated in the Yerushalmi, and as we explained earlier regarding the onions that they are like a Beis ha’Ba’al field that only uses rainwater and therefore has its Ma’aser taken based on the previous year.

וכן לעיל (דף יג:) גבי אורז ודוחן דיהיב להו שמואל דין ירק דבתר לקיטה וקאמר הכל הולך אחר גמר פרי אלמא גמר פרי עיקר

2. Answer (cont.): Similarly, Shmuel earlier (13b) said that rice and millet have the status of a vegetable that is determined by when they are harvested. Shmuel also said that the status is determined by the finishing of the produce. This implies that the finishing is the main time its status is determined.

אלא דנקט בכל דוכתי לקיטה משום דדרך ללקט בתר גמר פרי והנהו גמרי פריים ביחד אלא שאין מתייבשין ביחד כדאמרי' דעשויין פרכין פרכין

3. Answer (cont.): [This is understandable because harvesting and finishing are really referring to the same time.] Harvesting is often given as the time the status is determined because people usually harvest when the produce is finished growing. Rice and millet finish growing together but do not finish drying at the same time, as we say that they are harvested in small bunches.

ומיהו קשה מאתרוג דבסמוך דאמר הכא באתרוג שחנטו פירותיו קודם ט"ו דאידך שבט ומשמע משום דמספקא ליה אי אזלינן בתר חנטה באתרוג כר"א או בתר לקיטה כר"ג נהג בו שני עישורין אלמא דאזלי' בתר לקיטה אף על גב דנגמר הפרי (נמי) דהרי חנט בשבט של שנה שעברה ולא נלקט עד שבט אחר

(k) Question: However, there is a difficulty from the Gemara later regarding Esrog, as it says that here we are referring to an Esrog whose fruit blossomed before Tu b’Shevat of the previous year. This implies that Rebbi Chanina (who said this) had a doubt whether we should follow the blossoming of the Esrog as per the opinion of Rebbi Eliezer or the harvesting of the Esrog as per the opinion of Rabban Gamliel. He therefore took both Ma’aseros (Sheini and Ani). This implies that we follow the harvesting even though the fruit had already been finished. This is apparent from the fact that it blossomed before Tu b’Shevat of the previous year, and it was not harvested until the next Shevat.

ושמא אתרוג חלוק משאר פירות לפי שדרכו לעמוד באילן שתים ושלש שנים וכל זמן שמתקיים באילן גדל בכל שנה ושנה

(l) Answer #1: Perhaps an Esrog is different than other fruits because it normally can stay on a tree for two or three years. As long as it stays on the tree, it keeps growing.

אי נמי אף על פי שחנט בשבט זמנין דאין נגמר גדולו עד שבט אחר וניחא השתא דנקט רבי יוחנן לקמן (דף טו:) גבי אתרוג אפילו כזית ונעשית ככר כלומר דעל ידי מי שנה הבאה גדילה

(m) Answer #2: Alternatively, even though it blossoms in Shevat, sometimes it does not finish growing until next Shevat. It is now understandable why Rebbi Yochanan later says (15b) regarding Esrog, “even if it was a Kzayis and it grew to the size of a loaf,” as the water of the next year helps it continue to grow.

ומיהו כזית ודאי לאו דוקא דהא ר' יוחנן בתר חנטה אזיל

(n) Implied Question: It does not seem that Rebbi Yochanan literally meant a Kzayis, as Rebbi Yochanan says that its status is determined once it blossoms. (It is not a Kzayis when it first blossoms. What did Rebbi Yochanan mean?)

ושמא לא חשיב חנטה באתרוג בפחות מכזית

(o) Answer: Perhaps Rebbi Yochanan does not consider blossoming significant until an Esrog is the size of a Kzayis.


תוספות ד"ה הכסיל

(SUMMARY: Tosfos notes that one should not always be stringent, even if he knows in each case who the law really follows.)

אפילו יודע כמאן הלכה ומחמיר על עצמו

(a) Explanation: This is even if he knows who the Halachah is like and he is stringent for himself.

ולא בעי לשנויי דר"ע מספקא ליה הלכתא כמאן ועבד לחומרא

(b) Implied Question: The Gemara did not want to answer that Rebbi Akiva was unsure who the Halachah is like and he therefore was stringent. (Why not?)

דמסתמא יודע היה דהלכה כב"ה

(c) Answer: This is because we can presume that he knew the Halachah was like the opinion of Beis Hillel.


Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage

Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
 •  Review
 •  Point by
 •  Halachah
 •  English

 •  Review
 •  Hebrew
 •  Yosef
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
 •  Video/Audio