Kollel Iyun Hadaf

prepared by Rabbi Eliezer Chrysler of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld


Ask the Kollel
Ask the

ROSH HASHANAH 10 (Lag b'Omer) - (18 Iyar, Lag b'Omer) - dedicated by Avi and Lily Berger of Queens, N.Y., in memory of Lily's father, Mr. Benny Krieger (Chananel Benayahu ben Harav Yisrael Avraham Aba), zt"l, who passed away on Lag ba'Omer 5763. Mr. Krieger exemplified Ahavas Chesed, Ahavas Torah and Ahavas Eretz Yisrael.


תוס‘ ד"ה ופירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט

(Summary: Tosfos clarifies the corollary between Tu bi'Shevat and the first of Tishri, explains why the former is Rosh ha'Shanah for trees and discusses various statements of the B'hag.)

דנהי דלנטיעה ר"ה תשרי, לענין ערלה לאילן מיהא ט"ו בשבט ר"ה ...

(a) Clarification: Because granted that, as far as planting is concerned, Rosh ha'Shanah is Tishri, when it comes to Orlah of the tree Rosh ha'Shanah is on Tu bi'Shevat ...

כדדריש רבי ינאי מדכתיב "ובשנה הרביעית" "ובשנה החמישית".

1. Clarification (cont.): As Rebbi Yanai Darshens from the Pasuk "u'va'Shanah ha'Revi'is" "u'va'Shanah ha'Chamishis"

והא דקבעי שבט ר"ה, ‘הואיל ויצאו רוב גשמי שנה - כדאמרינן לקמן (דף יד.).

(b) Reason: And the reason that they fixed Sh'vat as Rosh ha'Shanah is because the majority of the year's rain has already fallen - as the Gemara says later (on Daf 14.).

מ"מ נפקא מינה במאי דתשרי ר"ה ...

(c) Implied Question: Nevertheless, the ramifications of Tishri (also) being Rosh ha'Shanah ...

לענין נוטע ל' יום לפני ר"ה, דעלתה לו שנה, ולא אזלינן בתר ט"ו בשבט למנות ל' יום לפני ט"ו בשבט.

(d) Answer: Are where one planted a tree thirty days before Rosh ha'Shanah, that it counts as one year, and we do not consider the thirty days before Tu bi'Shevat as the thirty day period that counts as a year.

ויש הלכות גדולות שכתוב בהם ‘ופירות שנה רביעית בתר דפריק להו, אסורין עד דנפקא שתא ועיילא חמישית‘.

(e) Refuted Ruling: There is a Halachos Gedolos which writes that 'After one has redeemed the fruit of the fourth year, it remains forbidden until the year has ended and the fifth year has entered'.

ושבוש הוא, דבהכי לא איירי בשמעתין כלל ...

(f) Refutation: But this is a mistake, since our Sugya says nothing about that

דאותן שחנטו ברביעית קודם ט"ו בשבט אסורין לעולם, והחונטין ברביעית אחר ט"ו בשבט שרו לאחר פדייה לאלתר.

1. Conclusion: Only the fruit that blossomed in the fourth year before Tu bi'Shevat is permanently forbidden, and the fruit that blossoms in the fourth year after Tu bi'Shevat is permitted as soon as it has been redeemed.

ובה"ג של אספמיא כתוב ‘ופירי דפרדס דשנת ארבע אסירי עד דפריק להו‘.

(g) Ruling: And the B'hag from Spain writes that the fruit of an orchard of the fourth year is forbidden until one redeems it.


תוס‘ ד"ה הא אמר יום אחד בשנה חשוב שנה

(Summary: Tosfos explains that the Gemara does not yet know what it concludes later.)

השתא לא ידע הא דמסקינן לבסוף דל' לקליטה.

(a) Clarification: At this point, the Gemara does not know the conclusion, that we also require in order to take root.)


תוס‘ ד"ה בן כ"ד חדש ויום אחד

(Summary: Tosfos discusses the significance of 'Yom Echad' here and in other places.)

סתם פר בן שלש, כדקתני סיפא, והאי ‘יום אחד‘, משום ד‘יום אחד בשנה חשוב שנה‘.

(a) Clarification: S'tam 'Par' is three years, as we learn in the Seifa, and it inserts 'Yom Echad' because 'One day in the year is considered a year'.

ולר"א ל'. וכל אותו ל' יום אין דינו לא כבן בקר ולא כפר ...

1. Clarification (Cont.): And according to Rebbi Elazar it is thirty days, and during those thirty days it has the Din of neither a ben Bakar nor a Par ...

מידי דהוה א‘פלגס בסוף פ"ק דחולין (ד' כג. ושם), דאיצטריך "או" לרבויי.

(b) Source: Lust like a 'Palgas', at the end of the first Perek of Chulin (Daf 23. & 23:), where the Gemara requires a Pasuk to include it.

ושמא התם שאני, מדקתני בפ"ק דפרה (משנה ג) ד‘בן י"ג חדש אינו כשר לא לאיל ולא לכבש‘, ולא קתני הכי גבי פר.

(c) Reservations: But perhaps it is different there, since the Mishnah says in the first Perek of Parah (Mishnah 3) that a thirteen-month old sheep is Kasher to be brought neither as a ram nor as a lamb, something that we do not find by a Par.

ולא לכל מילי אמרינן ד‘יום אחד בשנה חשוב שנה‘ ...

(d) A Day in a Year is Not Always Considered a Year: Not in all regards do we say that 'One day in the year is considered a year' ...

דיש דברים דאפילו מעת לעת בעינן, כדתנן בפ' יוצא דופן (נדה ד' מה.) ‘בן ט' שנים ויום אחד, בן י"ג שנה ויום אחד, בת י"ב שנה ויום אחד‘ ...

1. An alternative interpretation of 'Yom Echad': Since there are some things where one even needs 'Me'eis le'Eis' (within twenty-four hours), as we learned in Perek Yotzei Dofen (Nidah, Daf 45.) 'Nine years old and a day'; 'Thirteen years old and a day'' 'Twelve years old and a day'.

ואותו ‘יום אחד‘ כדי להשלים מעת לעת.

2. An alternative interpretation of 'Yom Echad' (cont.): And that 'one day' comes to complete the Me'eis le'Eis period.

וב‘בת ג' שנים ויום אחד‘ פליגי תנאי בגמ' (שם ד' מד:) - דלר"מ אפי' בבת שתי שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, דכבת ג' שלימות דמיא, ד‘יום אחד חשוב שנה‘ ...

(e) In One Case it is Even a Machlokes: Regarding 'Three year and a day' however, the Tana'im there (on Daf 44:) argue: 'According to Rebbi Meir, she can become betrothed even at the age of two years and a day, because she is considered three years old, since 'One day in a year is considered a year'.

וחכמים בעו בת ג' ויום אחד, דמעת לעת בעינן.

1. In One Case it is Even a Machlokes (cont.): Whereas the Chachamim require three years and a day - since they require me'Eis me'Eis.


תוס‘ ד"ה עגל סתם בן שנה בן בקר בן שתים פר בן ג'

(Summary: Tosfos first clarifies the opinions of the Chachamim and Rebbi Meir, then reconciles Rebbi Meir in the Toras Kohanim with Rebbi Meir in the Mishnah in Parah.)

ע"כ בן בקר בן שתים, דקאמרינן היינו עגל בן בקר, ולא פר בן בקר, כדמוכח בתורת כהנים גבי פר כהן משיח ...

(a) Clarification: '"ben Bakar" has to be two years old, since we equate it with Eigel ben Bakar and not with Par ben Bakar', as is evident in the Toras Kohanim, in connection with the Par Kohen Mashi'ach ...

דתניא "פר", ‘יכול אפילו זקן? ת"ל "בן". אי בן, יכול קטן? ת"ל "פר". הא כיצד? בן ג' ‘ כדברי חכמים.

1. Source: As the Beraisa there says "Par" - 'Perhaps this refers even to an old bull? Therefore the Torah writes "Ben". In that case, perhaps it refers to a young calf? Therefore it writes "Par". How is that? A bull in its third year, according to the Chachamim.

ר"מ אומר אף - ‘בן ארבע בן חמש כשרים‘.

2. Source (cont.): Rebbi Meir says - 'Even if it is four or five years old' it is Kasher.

ותימה, דתנן בפ"ק דפרה (משנה ב) ר' יוסי הגלילי אומר ‘פרים‘ בני שתים, שנאמר "ופר שני בן בקר תקח לחטאת". וחכ"א ‘אף בני ג' ‘. ר"מ אומר ‘אף בני ארבעה וחמשה כשרים‘.

(b) Question: Rebbi Yossi ha'Gelili, in the Mishnah in the first Perek of Parah (Mishnah 2) states that 'Parim' refers to bulls of two years, as the Torah writes "u'Par Sheini ben Bakar Tikach le'Chatas". And the Chachamim say 'Even if they are three years old. Whereas Rebbi Meir declares them Kasher even if they are four or five years old.

אלמא מכשיר ר"מ בפר אפילו בני שתי שנים ...

1. Question (cont.): So we see that Rebbi Meir renders Kasher a bull even it is two years old ...

דהא מוסיף א‘רבי יוסי הגלילי

2. Source: Seeing as adds to the opinion of Rebbi Yossi ha'Gelili,

. והכא משמע מדעגל בן בקר לר"מ בן שנים, פר בן בקר בן ג'. אבל פחות מבן ג', לא?

3. Question (concl.): Whereas here it implies that according to Rebbi Meir, an Eigel ben Bakar is two years old, but a Par ben Bakar is at least three, and no less?

וצ"ל, ד‘אף‘ דקאמר ר"מ במסכת פרה (שם) א‘רבנן קאי, ולא אר' יוסי הגלילי..

(c) Answer: we must therefore say that the word 'Even' used by Rebbi meir in Maseches Parah (Ibid.) refers to the Rabbanan and not to Rebbi Yossi ha'Gelili.

ובתורת כהנים מתני דר' יוסי הגלילי בתר מילתא דר"מ וחכמים, ורבנן דהתם לאו רבנן דפרה.

1. Answer (cont.): And in Toras Kohanim it cites the opinion of Rebbi Yossi ha'Gelili after that of Rebbi Meir and the Chachamim, whereas the Rabbanan there are not the Rabbanan of Maseches Parah.


תוס‘ ד"ה ולאו ק"ו הוא ומה נדה

(Summary: Tosfos refers to an explanation that he gave on Daf Beis.)

מריש פירקין ל"ק מידי כדפרישית התם (ד' ב: ד"ה אבל).

(a) Clarification: There is no Kashya from the beginning of the Perek, as Tosfos there (Daf 2: DH 'Aval')


תוס‘ ד"ה שנים שיום אחד עולה להם בתחילתן אינו דין שיום אחד עולה להם בסופן

(Summary: Tosfos first clarifies the case, then reconciles this with the Gemara in Nidah by differentiating between Zavah, on the one hand and Nidah and other cases on the other.)

האי ‘תחילתן‘ היינו תחילת שנה וסוף חשבון, והאי ‘סופן‘ היינו סוף שנה ותחילת חשבון.

(a) Clarification: 'Techilasan' in this case refers to the beginning of the year but the end of the reckoning.

וא"ת, זבה תוכיח שהיא איפכא מנדה, שאין סוף היום עולה לה בתחילתה, שזהו מנהג כותים ...

(b) Question: Let us learn from a Zavah, where the Din is the opposite of that of Nidah, by whom the end of the day does not count at the beginning, since that is the Minhag of the Kutim ...

כדאיתא בריש פרק בנות כותים (נדה ד' לג. ושם) ד‘יום שפוסקת בו סופרתו למנין ז'.

1. Source: As we learned at the beginning of Perek B'nos Kutim (Nidah, Daf 33. & 33:) 'The day on which she concludes her counting is counted in the seven days'?

דאע"ג דפריך עלה ‘אנן נמי נספריה‘?

(c) Query: Even though the Gemara there asks 'let us also count it?'

לא קיימא לן הכי, מדפריך בפרק בתרא דנדה (ד' סט.). ‘ורב ככותאי אמרה לשמעתיה?‘.

1. Answer: We do not hold like that, seeing as the Gemara asks in the last Perek of Nidah (Daf 69.) 'Did Rav make his statement like the Kutim?'

ואפ"ה תחילת היום עולה בסופה, לר' יוסי בפרק כיצד צולין (פסחים ד' פא.), דאמר ‘מקצת היום ככולו‘.

(d) Question (cont.): Nevertheless, the beginning of the day counts for her at the end, according to Rebbi Yossi in Perek keitzad Tzolin (Pesachim, Daf 81.), who says that 'Part of the day is considered like the whole day'.

דלא מצי למשכח טומאת התהום דזבה, משום דאין סותרת למפרע ואינה מטמאה אלא מכאן ולהבא?

(e). Source: Since he cannot find a case of Tum'as ha'Tehom by a Zavah, since she does not cancel her Zivus retroactively, and she only becomes Tamei from now on.

וזבה גדולה נמי לא משכחת אלא בשופעת או ברואה שני בין השמשות?

1. Source (concl.): And even a Zavah Gedolah he only finds in a case where she has a long flow of blood or where she sees on two consecutive Bein ha'Shemashos?

וצ"ל דהאי ק"ו דהכא לרבנן ולא לרבי יוסי.

(f) Answer: We are therefore forced to say that the Kal va'Chomer here goes according to the Rabbanan, but not according to Rebbi Yossi.

מיהו אפילו לרבנן קשיא, דנהי נמי דלכי חזיא בשביעי מטמאה למפרע, מ"מ כיון דשריא לשמש לאחר טבילה מיד מדאורייתא, אי לאו משום דאסרו רבנן שמא תבא לידי ספק ...

(g) Question: There is a Kashya even according to the Rabbanan however, in that, granted when she sees on the seventh day, she is Tamei retroactively, nevertheless, since min ha'Torah, she would be permitted to be intimate with her husband immediately after the Tevilah, had the Rabbanan not forbidden it in case she comes to a Safek Isur

כדאמרינן בפרק בתרא דנדה (ד' עב. ושם) ...

1. Source: As we say in the last Perek of Nidah (Daf 72. & 72:).

ע"כ עולה לה תחלת היום, דאי לאו הכי "וספרה לה ז' ימים ואחר תטהר" אמר רחמנא, (ויקרא טו), וליכא?

(h) Question (cont.): We are therefore forced to say that the beginning of the day counts (according even to them), because otherwise, she would not fulfill what the Torah writes in Shemini - "ve'Safrah lah Shiv'as Yamim ve'Achar Tithar"?

ונראה דלא דמיא זבה להני, דהא א‘ימים נקיים‘ קפיד רחמנא, והיאך יעלה סוף היום, והרי אין יום זה טהור, דכבר ראתה.

(i) Answer: It therefore seems that one cannot compare a Zavah to the other cases, since the Torah requires 'clean days', so how can the end of the day count, bearing in mind that that day was not clean, seeing as she already saw on it.

ואע"פ דבשומרת יום סוף היום עולה כמו שאפרש ...

1. Question: And even though in a case of 'Shomeres Yom' the end of the day counts, as Tosfos will explain.

שאני התם דספירת אחד לאחד נפקא לן בסוף נדה (דף עג.) מדכתיב "יהיה" ...

2. Answer: It is therefore different there, since we learn counting one to one at the end of Nidah Daf (73.) feom the word "Yih'yeh".

אבל הכא "אחר תטהר" כתיב, דדרשינן ‘שלא תהא טומאה מפסקת‘.

3. Answer (cont.): Whereas here, where the Torah writes "Achar Tithar", we Darshen that Tum'ah is not allowed to interrupt.

אבל תחלת היום, דין הוא שיעלה בסופה, דכל כמה דלא ראתה, הרי הוא טהור.

4. Answer (concl.): On the other hand, it is logical that the beginning of the day at the end should count, because as long as she has not seen, she is Tahor.

וא"ת, ואמאי דחיק לאשכוחי זבה גמורה לר' יוסי ברואה בשתי בין השמשות, הא משכחת לה ברואה בלילות, דספירת לילה לאו ספירה היא ...

(j) Question: Why, according to Rebbi Yossi, does the Gemara push to find a case of a full-fledged Zavah where she sees during two Beis-ha'Shemachos, why not where she sees in the night, since counting at night is not considered counting ...

כדאיתא בפ"ב דמגילה (ד' כ. ושם)?

1. Source: As we learned in the second Perek of Megilah (Daf 20. & 20:)?

וי"ל, דדחיק א‘זבה ביממי, משום דכתיב "כל ימי זובה" ...

(k) Answer: The Gemara pushes with regard to a Zavah in the day-time, since the Torah writes there "All the days of her Zivus ... ".

דמהאי טעמא א"ל ר' שמעיה לר' אבא בסוף נדה (שם) ‘אימא ביממי תהוי זבה, בלילות תהוי נדה?‘

1. Proof #1: That is why, at the end of Nidah (Ibid.) Rebbi Shemayah said to Rebbi Aba 'Let us say that in the day one becomes a Zavah, and in the night, a Nidah?'

ובפ"ק דהוריות (ד' ד.) נמי גבי צדוקים, דאמרי ‘זבה לא הוי אלא ביממא‘.

2. Proof #2: And in the first Perek of Horayos (Daf 4.) too, in connection with the Tzedokim, the Gemara says that one only becomes a Zavah in the night.

ומיהו לא יתכן, דאם כן, הוה ליה לפרושי ולימא ‘זבה ביממי היכי משכחת לה‘

(l) Refutation #1: This is not correct however, because if it were, the Gemara ought to have explicitly stated 'How does one fine a Zavah in the day?'


ועוד, דכי משני ד‘רואה שני בין השמשות‘, הל"ל ‘שלש בין השמשות‘.

(m) Refutation #2: Furthermore, when the Gemara answers that 'She saw during two Bein-ha'Shemashos', it should have said 'three'?

ומיהו בסוף פרק שני דנזיר (ד' טז. ושם) גרסי' בכל הספרים ‘כגון דחזא שלשה בין השמשות סמוך לשקיעת החמה, דלא הוי שהות ביום לסליק ליה למניינא‘.

(n) Answer to Current Question: At the end of the second Perek of Nazir however, (Daf 16. & 16:) the unanymously-accepted text reads 'K'gon de'Chaza Sheloshah Bein-ha'Shemashos Samuch li'Sheki'as ha'Chamah, de'Lo Havi Shahus ba'Yom le'Salik leih le'Minyana'.

ונראה לפרש דלכך לא קאמר ‘ברואה בלילות‘, משום דר' יוסי כי היכי דתחילת היום סליק לה שימור, ה"נ סוף היום סליק לה שימור.

(o) Answer to Previous Question: The reason that the Gemara did not answer that she saw in the nights is because, just as, according to Rebbi Yossi, Shimur helps at the beginning of the day, so too, does it help at the end of the day.

ובסוף פ"ב דנזיר (גז"ש) מוכיח כן ...

(p) Proof #1: And this is evident at the end of the second Perek of Nazir (Ibid.) ...

דפריך התם ‘כיון דחזאי בפלגי דיומא, אידך פלגי דיומא סליק לה שימור‘.

1. Proof (cont.): Since the Gemara asks there 'Since she saw in the middle of the day, let the other half of the day counts as Shimur'.

ואע"ג שר"ת מפרש ד‘אידך פלגא‘ דיום של אחריו קאמר ...

(q) Refutation: And even though Rabeinu Tam establishes 'the other half' as the other half of the following day ...

לא משמע כן.

(r) Rejection of Refutation: This is not what the Gemara appears to be saying.

וגם מתוך שנוייא דמשני ‘דלא הוה שהות ביום, ואין זה מנהג כותים‘, דסופרת יום שפוסקת ...

(s) Proof #2: Also from the Gemara's answer that 'There was not enough time in the day, and this is not like the Minhag of the Kutim' that she counts the day that she stops ...

דהתם בזבה גמורה דצריכה ז' נקיים, קאמר ‘ויום שפוסקת לאו נקי הוא‘ ...

1. Reason: Since by a proper Zavah who requires seven clean days, it says that 'The day on which she stops seeing is not clean'.

אבל בשומרת יום לא כתיב טהרה, אלא מרבוייא דקרא אתי, כדפרישית

2. Proof #2 (cont.): But in the case of a Shomeres Yom Keneged Yom, the Torah does not write Taharah specifically, only we learn it from an extra Pasuk.

ועוד, דבסופרת ז', האי ‘סוף היום‘ בתחלת ספירה, אבל בשומרת יום הוי בסוף ספירה, דסגי ליה בחד יומא.

(t) Conclusion: Moreover, when a woman counts seven days, the 'Sof Yom' is like the beginning of the counting, whereas a Shomeres Yom Keneged Yom, it is the end of the counting, since one day will suffice.


תוס‘ ד"ה אין נוטעין

(Summary: Tosfos simply cites the source.)

משנה היא פ"ב דשביעית (משנה ו).

(a) Source: This is a Mishnah in the second Perek of Shevi'is (Mishnah 6).


תוס‘ ד"ה שלשים ושלשים

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi who requires thirty days for K'litah outside the thirty days of Tosefes Shevi'is.)

פי' בקונטרס שלשים לקליטה ושלשים לתוספת שביעית, דבעינן שלא תהא נקלטת בתוספת שביעית.

(a) Explanation #1: Rashi explains thirty for taking root and thirty for Tosefes Shevi'is'.

וקשיא לר"ת, חדא דבלשון המשנה אין משמע כן - (פי' דלא איירי בתוספת שביעית כלל אלא בקליטה)?

(b) Question #1: Rabeinu Tam queries this however, firstly because this is not what the Mishnah seems to be saying (since it is not talking about Tosefes Shevi'is at all, only about taking root)?

ועוד, דא"כ מאי קשיא ליה ‘אי אוקמה להא ברייתא דלעיל כר"א‘, הא כי היכי דבמתני' דשביעית קתני ל', ומוקמי ליה בקליטה בלא שלשים של תוספת, ה"נ נימא דשלשים דברייתא דלעיל בשלשים של קליטה בלאו הנך של תוספת?

(c) Question #2: Moreover, if that is the case, what problem does the Gemara have with establishing the earlier Beraisa like Rebbi Elazar? Just as the Mishnah in Shevi'is says 'thirty days', yet we establish is with regard to taking root, apart from the thirty of Tosefes Shevi'is, so too, can we establish the Beraisa with regard to thirty days of taking root, apart from the thirty of Tosefes Shevi'is?

ועוד, לקמן (ד' יג:) גבי אורז ודוחן ופרגין ושומשמין, דמחלק לענין שביעית בין השרישו לפני ר"ה להשרישו לאחר ר"ה, משמע דלא חיישינן במה שהשרישו בתוספת ...

(d) Question #3: Furthermore, later (on Daf 13:) in connection with 'Rice, millet, poppy-seeds and sesame-seeds, where we distinguish between if they took root before Rosh ha'Shanah and where they took root after Rosh ha'Shanah, it implies that we are not concerned about them taking root during Tosefes Shevi'is ...

דקתני שביעית דומיא דמעשר?

1. Question #3 (cont.): Since it mentions Shevi'is similar ro Ma'aser?

ומפרש ר"ת דה"ק ר"נ לדברי האומר ל' לקליטה בשביעית, צריך שלשים ושלשים לענין ערלה ...

(e) Explanation #2: Rabeinu Tam therefore explains Rav Nachman to mean - that according to the one who requires thirty days with regard to taking root in the Sh'mitah, one requires another thirty days with regard to Orlah ...

פי' ולא אתי לפרושי מתני' אלא מערלה, אבל לענין שביעית, לא חיישינן אלא שלא תקלוט בשביעית עצמה.

1. Explanation #2 (cont.): Because he is only coming to explain the Mishnah in connection with Orlah, but as far as Sh'mitah is concerned, we are concerned only that it should not take root in the Sh'mitah itself.

ולר' יהודה, דקולטת בג' ימים, מותר לקיים, כיון דלא נקלט בשביעית, אע"פ שנטעה באיסור בתוספת שביעית ג' ימים לפני ר"ה.

2. Explanation #2 (cont.): And according to Rebbi Yehudah, who holds that it takes root in three days, one is permitted to retain it, seeing as it did not take root in the Sh'mitah, even though it was planted be'Isur in the period of Tosefes Shevi'is, three days before Rosh ha'Shanah.

ואורז ודוחן ופרגין ושומשמין שזריעתן באיסור מלאכה דאורייתא, כדכתיב (ויקרא כה) "לא תזרע", ואסירי בתוספת שביעית, מ"מ לא חיישינן, ובלבד שישרישו לפני ר"ה.

3. Explanation #2 (cont.): Likewise, 'rice, millet, poppy-seeds and sesame-seeds whose planting involves an Isur d'Oraysa, as the Torah writes (in Vayikra 25) "Do not plant!" and they may not be planted in Tosefes Shevi'is. Nevertheless, we are not concerned, provided they take root before Rosh ha'Shanah.

והא דמייתי בסוף הערל (יבמות דף פג.) הא דר"נ גבי ‘הלכה כר' יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה‘ ...

(f) Conclusion: And when the Gemara, at the end of 'ha'Areil' (Yevamos, Daf 83.) cites Rav Nachman in connection with 'Halachah ke'Rebbi Yossi be'Andoginus u've'Harkavah' ...

לאו משום דאתי ר"נ לפרושי מתני' א‘שביעית, דלא מייתי לה אלא למימר דאף לענין ערלה הלכה כר' יוסי.

(g) Conclusion (cont.): He is not coming to explain the Mishnah with regard to Shevi'is, but rather to teach us that even regarding the Din of Orlah the Halachah is like Rebbi Yossi.


תוס‘ ד"ה יום שלשים עולה לכאן ולכאן

(Summary: Tosfos explains the 'Sheloshim' mentioned by Rebbi Meir in the Gemara in Gitin, according to whom one day will suffice to be considered a year.)

בפרק הנזקין (גיטין דף נד.) גבי הא דאמר ר"מ ‘נוטע בשביעית בין בשוגג בין במזיד, יעקור‘ ...

(a) Refuted Explanation: In Perek ha'Nizakin (Gitin, Daf 54.) in connection with Rebbi Meir's statement 'Someone who plants in the Sh'mitah, eithert be'Shogegor be'Meizid, must uproot what he planted'.

קאמר - ‘וכי תימא שבת נמי זימנין דמקלע יום שלשים בשבת, דאי נטע בההוא יומא סלקא ליה שתא, ואי לא, לא סלקא ליה שתא‘.

1. Refuted Explanation (cont.): The Gemara says 'And if you want to say that on Shabbos too, sometimes the thirtieth day falls on Shabbos, and if he plants on that day it is counted as a year, but not if he doesn't'.

לא נקט ל' משום דנבעי שלשים לחשוב שנה ...

2. Refuted Explanation (concl.): It does not mention 'thirty' because one needs thirty days to be considered a year, ...

דהא לר"מ ביום א' סגי.

(b) Refutation: Seeing as, according to Rebbi Meir, one day will suffice.

ומשום קליטה נקט ל'.

(c) Correct Explanation: It mentions 'thirty days', because of the Din of taking root.

ומיהו בפרק יוצא דופן (נדה דף מה.) משמע קצת דאיכא תנא לר"מ דאמר ל'.

(d) Question: In Perek Yotzei Dofen however (in Nidah, Daf 45.) there is a slight indication that there is an in opinion that requires thirty days according to Rebbi Meir.


תוס‘ ד"ה מדאכתי יום אחד הוא דעייל וקא קרי ליה שנה

(Summary: Tosfos clarifies the proof and matches it with a Yerushalmi that brings a similar proof from a Pasuk in Pikudei.)

דא"א לומר דשנה שנית למבול היתה, ולא חשיב ליה שנה משום דאכתי לא עייל אלא יום א' ...

(a) Refuted Explanation: Since it is impossible to say that it was the second year of the flood, and the reason that it doesn't count it as a year is because only one day passed ...

דהכתיב קרא אחרינא (בראשית ח) "ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש", ולא כתיב ‘בשתים ושש מאות‘, אע"פ שנכנסו לה שלשים.

1. Refutation: Seeing as another Pasuk (in Bereishis 8) writes "And in the second month, on the twenty-seventh day of the month ... ", without mentioning that it was the six hundred and second year - even though third day had already passed.

ובירושלמי דייק מדכתיב "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן", דלא עייל אלא יום אחד וקרי ליה שנית.

(b) Yerushalmi: The Yerushalmi extrapolates from the Pasuk (in Sh'mos 40) "And it was that in the first month of the second year on the first of the month, the Mishkan was erected", that although only one day had passed, it refers to it as the second year.

דאי אמרת שלישית היתה, ומשום דלא עייל אלא יום אחד לא חשיב לה ...

(c) Refuted Explanation: And there too, one cannot say that it was the third year, and it doesn't reckon it as such because only one day had passed ...

דהא כתיב "ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים לחדש, נעלה הענן מעל המשכן".

(d) Refutation: Since there too, there is another Pasuk (in Bamidbar 40) which states "And it was in the second year on the twentieth day of the second month, the cloud rose from on the Mishkan".


תוס‘ ד"ה מכלל דתרווייהו

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi, who erases this text, because "Rishon" may well pertain to Tishri, which is the first month of the creation.)

ר"מ ור"א סבירא להו בניסן נברא העולם ...

(a) Explanation #1: Rebbi Meir and Rebbi Elazar hold that the world was created in Nisan ...

דהא תרווייהו מודו שזו היתה תחילת השנה, פירוש דהכל מודים ד"בראשון" הוא ניסן ...

1. Reason: Seeing as they both agree that it was the beginning of the year, since everyone agrees that "ba'Rishon" refers to Nisan ...

דניסן אקרי ‘ראשון‘ - דכתיב (שמות יב) "החדש הזה לכם ... ראשון".

2. Source: Because Nisan is called 'Rishon' - as the Torah writes in Sh'mos (12) "ha'Chodesh ha'Zeh lachem ... Rishon ... ".

ופי' בקונטרס דלא גרסי' ליה ...

(b) Explanation #2: Rashi erases this statement from the text ...

דדלמא כר"א סבירא להו, והאי ראשון לאו ניסן הוא אלא תשרי, ומפני שהוא ראשון לבריאת עולם ולמנין השנים קרי ליה ראשון.

1. Reason: Because it is possible that they hold like Rebbi Eliezer, and the "Rishon" mentioned here (in connection with the flood) is not Nisan, but Tishri, and it calls it 'Rishon' since it is the first month of the creation of the world and of the year.

ובסדר עולם תניא בהדיא דלר"א האי "ראשון" תשרי.

(c) Support: Indeed, Seider Olam specifically states that, according to Rebbi Eliezer, this "Rishon" refers to Tishri.

ונראה דלעולם גרסי' ליה, ודייק מהא, דאם איתא דסברי בתשרי נברא העולם, דלמא האי ראשון ניסן וקרי ליה ראשון לפי שהוא ראשון לחדשים ...

(d) Support for Explanation #1: It seems however, that one should retain it in the text, and the Gemara learns it from the fact if they would hold that the world was created in Tishri, perhaps this "Rishon" refers to Nisan, which it calls "Rishon" because it is the first of the months ...

ועמד מבול שנה וחצי, ותו לא תידוק מיניה יום אחד בשנה חשוב שנה.

1. Support for Explanation #1 (cont.): In which case the flood lasted a year and a half, and one can no longer extrapolate that one day in a year is considered a year.


Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage

Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
 •  Review
 •  Point by
 •  Halachah
 •  English

 •  Review
 •  Hebrew
 •  Yosef
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
 •  Video/Audio