הלכה א' (יב: - טו.)
בערוגה ו' על ו' זורעים ה' ירקות [זרועיה = 2 זה מול זה ונקב באמצע; לגי' הר"ש זרעה זרעיה (2) זרועיה (2); זרעיה - ה' אותיות; בבלי - תוציא צמחה זרועיה (2) תצמיח] בד' רוחות (רש"י - בכולו עד סמוך לקרן, תוס' - באמצע בריחוק ג"ט בין המינים, ר"ש - ממלא בריחוק טפח ומחצה, ר"ם - בעובי טפח ונוגעים בראש תור סמוך לקרן) וא' באמצע (לר"ם ראש תור לד' רוחות?, לר"ש = במרכז בריחוק טפח ומחצה מהרוחות, לרש"י ותוס' בריחוק ג"ט כולל מקום הגרגיר)
כשיש גבול גבוה טפח ורחב טפח - זורע בגבול י"ב מינים בריחוק טפח ומחצה (חוץ מלפת [עלים ממלאים]) וא' באמצע (ה"ט בריחוק חצי טפח וגובה טפח, לר"ם ראש תור לד' רוחות)
לר"י ו' באמצע [הו"ל למכתב "זרע", זרועיה כתיב ו' אותיות] (לר"ש בריחוק טפח (או גובה טפח) בין המינים, לר"ם נוגעים בראש תור וטפח ומחצה בין הצלעות)
מחוץ לערוגה ו"ט יכול לזרוע יותר מינים בהרחקה (11/2 לר"ש, 3 לתוס')
לר"ש ה' מינים בערוגה כשכל ו' על ו' ראוי לזריעה
לרש"ס ורח"ק כשעפר הגבול אינו ממעט ו' על ו'
לרש"ס ורח"ק כשעפר הגבול אינו ממעט ו' על ו'
זורעים ה' מיני תבואה בתוך בית רובע [ק"ו מו"ט דאו']
אחרי הרחקת ו' על ו'\בית רובע בין שדות ירקות\תבואה מותר להיות מיצר והולך
ספק (לרח"ק)\מותר (לפ"מ ורא"פ)לזרוע בגבול הרחב ב' טפחים (רח"ק - בין ב' ערוגות) ב' מינים ברוחב
ספק אם מותר להוסיף עוד מין ע"י צורת הפתח\בגומא באמצע ערוגה (רח"ק)
זורעים גבול הסמוך לערוגה קטנה עד טפח
לר' זעירא זורעים מין אחר אף בזקיפת הגבול (רח"ק)
גבול אינו ממעט הרחקת י"ב אמות מקישואין ודלועין, וספק למ"ד ח' אמות
הלכה ב' - ג' (טו. - טז.)
חרדל ואפונים קטנים מין זרעים (כתבואה וקטנית) ואפונים גדולים ופול המצרי שזרען לזרע דינם כזרעים שאין היתר ה' בערוגה [ר"ם - דרך לזרוע בשדה גדולה, ר"ש - יניקתם גדול]
זרע בגבול ונתמעט מגובה טפח כשר, ומה שהוסיף אח"כ בדיעבד כשר [אגב הראשונים] אא"כ נעקרו הראשונים
גבול אינו כהפסק בין מיני ירקות מב' צידיו (לרא"פ ופ"מ, דלא כפיהמ"ש)\מעל גביו ובצידו (רח"ק)
גדר שנתמעט אינו מפסיק
תלם ואמה העמוקים טפח - למשנתנו זורעין ג' מינים מכאן ומכאן (לרח"ק ורש"ס למעלה בשפה, לר"ש ורא"ש למטה בצדדים) ובאמצע, לתני בר קפרא רק מין אחד [נראה כחבוש]
הפרדת שורה ירק משדה ירק - לר"ם תלם עמוק טפח, לרא"ש ורא"פ וגר"א - זורע בתלם
לר' ישמעאל מפולש (לר"ם כאורך השורה, לר"ש השדה),
לר"ע אורך ו"ט (לר"ש עד אורך השורה) לרח"ק לשמואל ב' שורות בעי מפולש (ור' יוחנן ור"ל חולקין)
ורחבו - לר"ם כפי עומקו, לר"ש ו"ט, לגר"א משהו, לר"י טפח [והשקית לרגלך (פרסה) כגן הירק]
לשמואל ב' שורות ירק נחשב שדה, לר' יוחנן לקהלות יעקב ד'
ר"ל - ד' שורות בבקעה (רח"ק - של תבואה) שהחיצונות רחבות ו"ט וזרועות לכה"פ ג"ט דינם כשורה
הלכה ד' (טז: - יז.)
ב' שורות קישואין - דלועין - פול המצרי (לר"ם עם הרחקה, לר"ש בלי) מותר [כשדות; אין חבוש בהפלגת ח' אמה], לחזקיה - לחכמים דר"ע רק ג' שורות (י"ב אמה) של דלועין, ור' יוחנן חולק [עלי דלועין מתפשטין]
שורה א' מכל אחד אסור [האמצע חבוש, ערבוביא] כשהחיצוניות באורך ח' אמות (ולחזקיה לחכמים י"ב) ואף מרוחקין זה מזה
לר' ינאי ר"א מתיר [ב' מינים אינם חובשין], ורב חולק
שורה א' קישואין - דלועין - פול - קישואין לר"א מותר [ב' האמצעים מצטרפין (לרח"ק לחזקיה לחכמים דר"ע רק בי"ב אמות, ור' יוחנן חולק [עלים מתפשטים וניכר])] (לרב כשזרען כאחת), לחכמים אסור [חובש]
מותר לזרוע ד' זרעונים קישות וכו' בגומא אחת (לר"ם בהרחקה, לר"ש בלי) כשכל אחד נוטה לרוח אחרת, לר"ל בנוטים למקום שאינו זרוע, ור' מנא חולק
הלכה ה' - ו' (יז. - יח:)
נטיעת דלועין (עלים מתפשטים) בשדה בצלים:
לר' ישמעאל - עוקר כל ב' שורות (ח' אמות) ונוטע שורה אחת של דלועין,
לר"ם לשמואל בריחוק ב' אמות - סה"כ י"ב אמות בין הדלועין,
לרב כהנא אף סמוכים - ח' אמות ביניהן (לרח"ק לנטית עלים מוסיף ד' אמות),
לר"ש בריחוק ח' אמות (ד' לעלים וד' לריחוק) - סה"כ כ"ד בין הדלועין,
וכשהעלים לצד השורה - לרב כהנא ריחוק ד"א לכל צד, לשמואל ו' אמות
לר"ם לשמואל בריחוק ב' אמות - סה"כ י"ב אמות בין הדלועין,
לרב כהנא אף סמוכים - ח' אמות ביניהן (לרח"ק לנטית עלים מוסיף ד' אמות),
לר"ש בריחוק ח' אמות (ד' לעלים וד' לריחוק) - סה"כ כ"ד בין הדלועין,
וכשהעלים לצד השורה - לרב כהנא ריחוק ד"א לכל צד, לשמואל ו' אמות
לר"ע - עוקר ב' ונוטע ב' דלועין (בהפרדת תלם טפח) - סה"כ ח' אמות בין הדלועין
לר"ש בנוטע ב' דלועין ריחוק ח' - סה"כ כ"ד ביניהן,
בנוטע שורה א' דלועין ריחוק ו"ט - סה"כ י' ביניהן
לר"ש בנוטע ב' דלועין ריחוק ח' - סה"כ כ"ד ביניהן,
בנוטע שורה א' דלועין ריחוק ו"ט - סה"כ י' ביניהן
לחכמים - ג' שורות (י"ב אמות) בצלים סמוכין (ר"ם - בהפסק תלם) בין הדלועין
לר"ש לעולם ריחוק י"ב מבצלים (אפי' ח' אמות מצד אחד וד"א מצד שני)
לר"ש לעולם ריחוק י"ב מבצלים (אפי' ח' אמות מצד אחד וד"א מצד שני)
הפרדת דלעת יוונית יחידית (לחזו"א שדה) משדה ירק ו"ט,
משדה תבואה לת"ק בית רובע,
לר' ישמעאל - לר"מ שליש בית סאה, לר' יוסי בן החוטף אפרתי שליש בית כור
משדה תבואה לת"ק בית רובע,
לר' ישמעאל - לר"מ שליש בית סאה, לר' יוסי בן החוטף אפרתי שליש בית כור
שורה דלעת בשדה תבואה לת"ק ו"ט על 101/2 אמות ואם התפשטו העלים על התבואה יעקור (ר"ש - התבואה, ר"ם - העלים), לר' יוסי ד' אמות
ספק אם ה' דלועין סמוכין לגדר יש לו דין עריס (ומרחיק ד"א אף לת"ק (רש"ס ורח"ק)\ומרחיק ו"ט מהגדר (רא"פ))
ירק יחידים שמקיימים לזרע בעי הרחקה בית רובע וספק (לרח"ק)\ואפי' (לרא"פ) ממינו [כתבואה]
שורה - לרבנן ו"ט, לר' יוסי בית רובע
שורה - לרבנן ו"ט, לר' יוסי בית רובע