הלכה א' (כה. - כו.)
הלכה ב' - ד' (כו. - כז:)
הלכה ה' (כז: - כח:)
הלכה ו' (כח:)
הלכה ח' - ט' (כח: - כט:)
הלכה א' (כה. - כו.)

חזור לראש הדף
אריס נותן לבעל חלקו מטבל [שלא תבור א"י]

לחכמים דרשב"ג תורם עבור גוי
אבל קיבלו זרועה אף מְעשר אא"כ התנה לתתו לפני גמר מלאכה,
לר"י בשדה אבותיו מְעשר [כדי שיפדה מהגזלן]

חוכר תורם לפני שמשלם [עוקר מגורן]

ואף מְעשר לגוי וכותי [חברייא - קנס כדי שישאר בורה (ור"ש חולק); ר' לא - פורע חובו (ולישראל הקילו שהמחכיר יעשר (ור"מ חולק))] (אא"כ נתגייר או מוכרו לישראל),
ולר"י כשמשלם משדה אחרת או מין אחר (לתני ר' חייה כפליים) [כפורע חובו]

לר' יסא גוי עושה ישראל שליח, ור' זעירא חולק אא"כ הסכים לדבריו [כעושה בעצמו]

אסור להשכיר או ליתן אריסות לגוי וחשוד אמעשרות אא"כ אין ישראל מצוי לריב"ל (לר' יוחנן רק בסוריא)

בעלים מעשרים לאריס גוי כותי וחשוד (חוץ מסוריא) וכשנתנה לע"ה אחרי עונת מעשרות

הלכה ב' - ד' (כו. - כז:)

חזור לראש הדף
לר"א אריס כהן\לוי מפרישין תרומה\מע"ר מחלק הבעל והן שלהן [כאילו התנה, וקונה ע"י עבודת הקרקע] (וחכמים חולקין) אא"כ הבעל כהן\לוי

אריס ישראל שקבל מכהן\לוי לכו"ע המעשרות לבעלים, לת"ק דר"י חוץ ממקבל זיתים
תלושין (רח"ק) לשמן או למחצית שכר

אריס כהן ואמר (לרח"ק הבעלים) ע"מ שמעשרות שלך אסור [ככהן המסייע לקבל האריסות, לרח"ק בשכרו]

מוזיל משכרו ע"מ לקבל מעשרות אסור

אריס ישראל ע"מ שהמעשרות ללוי זה אסור, ע"מ שאטלם ואתנם מותר [ר' אחא - רק אם תרצה

(רידב"ז ורח"ק - מוכר טובת הנאה, רא"פ - אין התחייבות); ר' יוסי - שלא הוזיל חלק האריס]

ר' אחא ור' יוסי בר"ח - מוכר טובת הנאה [את קדשיו לו יהיו] (ולא לכהן [מראית עין, בזיון קדשים]), ור' יוסי ור' יוחנן חולקין [יהיו למי שירצה]

רצה ליתן לב' כהנים - מותר לכו"ע לקחת סלע (ולא מכהן) כדי ליתן לאחד מהם

כהן המסייע בבית הגרנות אסור [ולא יחללו את קדשי בנ"י] וצריך להפריש שוב

כהן המוכר שדהו יכול לשייר מעשרות לעצמו (אבל אין כוונתו ליורשיו),

ויכול (לגר"א - ישראל, לרידב"ז הכהן) למכור זכות המעשרות לכהן ע"י שיחזיק בקרקע (רח"ק - אם הקרקע של המוכר)

קונים דבר שלא בא לעולם או אויר ע"י חזקה בקרקע (לרח"ק ופ"מ אינו יכול)

מעשרות שלי כל זמן שהוא לפניו של לוקח, ומכרה וחזר ולקחה - לר' חייה אין לו, לר' הושעיא יש לו (אבל אריס המקבל מכהנת ונפסלה והוכשרה לכו"ע יש לה)

וכן מח' במחזיר גרושתו ע"מ כתובתה ראשונה אם גם על דעת כל תנָאֵי הכתובה

כהן שמכר ע"מ שהמעשרות שלי ד' שנים - יטע דבר החייב במעשרות,
ואם לא 1/10 שלו [רש"ס - קנס, רח"ק - על דעת כן],

ע"מ שהמעשרות שלך ד' שנים אסור [אינם ברשותו]

אסור לישראל למכור לכהן ע"מ שמעשרות שלי לעולם [כאילו עשהו כהן]

אריס בן כפר שקבל מירושלמי לר' ישמעאל מע"ש של ירושלמי [טירחא לעלות], וחכמים חולקין

פר כהן ביד ישראל למחצית שכר - לר"י הבכור לכהן, לחכמים חולקין [שותפים בגופה]

ישראל שנתן לכהן מעות לפירות למחצית שכר ומעשרותיה לכהן לטירחתו אסור [ככהן המסייע]

אסור לשלם מעשרות להרווחת זמן חוב [רבית ובזיון קדשים]

הלכה ה' (כז: - כח:)

חזור לראש הדף
לב"ש (וצנועי ב"ה) מוכרים זיתיו רק לחבר העושה בטהרה (משא"כ שיבלין [דרך לעשותן קליות]),
לב"ה אף למְעשר [תולין שיאכל יבש] (משא"כ גדיש חיטים)

לב"ש לא ימכור לחשוד פרה חורשת בשביעית, לב"ה מותר [תולין לשחוט]

מוהל במעטן זיתים י"א מכשיר מדרבנן, לר"מ מדאו' אבל מעוך בזיתים חיבור דרבנן

ענבי נאמן וע"ה בגת אחת - מְעשר שלו ודאי ושל חבירו (לר' אלעזר כולו (לגר"א חצי שביד ע"ה),
לר' יונה חציו שבידו (1/4 היין)) מדין דמאי [אין ברירה]

הלכה ו' (כח:)

חזור לראש הדף
שותפין או יורשין שחלקו במחובר - יכול לומר לע"ה טול שלך מאותו מין
אבל לא בתלוש, מעורב, במין אחר, לח ויבש, איסור והיתר

שותפות ישראל וגוי בסוריא -

לרבי טבל וחולין מעורבין [אין ברירה] לר' הושעיא אא"כ קנו ע"מ לחלוק (ור' יוחנן חולק),
לרשב"ג מעשר רק חלקו [יש ברירה] משא"כ בגדיש\בתלוש (מח')

הלכה ח' - ט' (כח: - כט:)

חזור לראש הדף
גר שירש יכול לומר לאחיו טול אתה ע"ז \ יין נסך [ירושתו דרבנן ולא קנה איסורי הנאה] אא"כ בא לרשותו או קנו בשותפות, ואונקלוס החמיר וזרק הע"ז\דמיו\דמי חלקו לים המלח

גוי ולרבי אף כותי (ורשב"ג חולק) אינו נאמן לחומרא כשמשביח מקחו
אלא לרבי באמר מגוי פלוני [עבידא לגלויי], וספק במסיח לפי תומו

כשידוע שיש לו שדה בסוריא ורוב מכרו משלו אין לו פה שאסר לומר מעושרין

אריס בשדהו בסוריא נאמן לתת פירות "מעושרין" [תולין שלקח מהשוק]

ע"ה שביקש מחבר לקנות פירות ולא פירש לו\לך - לקח סתם לר"י צריך לעשר, למשנתנו ור' יוסי א"צ [מח' למי מתכוון המוכר] ובהוסיף לר' יוסי לשניהם [כוונתו לשניהם, לרח"ק ספק],
רשב"ג - ומודה ר' יוסי בהחליף מעותיו שיעשר

אבל בפירש שקנה קצת לעצמו ונתערבו - אם מחלק בידו לע"ה תחלה צריך לעשר הכל

פועל החשוד לקנות איסור למזונותיו - בנתן כסף מותר, בא"ל צא ולקח ואני אשלם אסור
[לר' זעירא - חנווני שלוחו, לר' הילא - הפועל זכה תחלה לבעה"ב (נ"מ חנווני חרש)]

לא ישלם להחשוד לתת איסור לפרוע מס אא"כ א"ל תפטרני מחובתי