גמ' סב. - סד.
גמ' סד. - סה:
גמ' סה: - סז.
גמ' סז. - סט.
גמ' סט. - עא.
גמ' עא. - עב:
גמ' עג. - עד.
גמ' עד: - עה:
גמ' עה: - עו:

גמ' סב. - סד.

חזור לראש הדף

שכר פעולה בי"נ וסתם יינם אסור [קנס] וחטים ישרוף ויקבר [תקלה],

חוץ: מלשפוך [למעוטי תיפלה], לאחר זמן שכירותו, "חבית בפרוטה" - השאר מותר, שכר חמור לישב עליה [אין נ"מ במחיר]

שכר חמרין בפירות שביעית - ר' יוחנן ורבא - בקדושת שביעית [קנסו בנפיש שכרם],
אביי - יכול לתת שכר בפירות שביעית במתנת חנם

לוה פירות שביעית יכול לשלם בשמינית [אח"כ אינן חליפין]
חוץ ממיחד שיעבודו

אתנן מותר: "להוי גבך עד ביאה ואם מיצטריך ליך קני מעכשיו" וקדמה והקריבתו (וספק בקדמה והקדישתו [בעין בשעת ביאה]),

בנתן אחר ביאה אא"כ אמר בזה (בישראלית באפותיקי דקאי בחצירה)

יכול לתת דינר לפועל לקנות ואינו חושש שיקנה איסור, אבל לא לחנוני החשוד לספות להם

גמ' סד. - סה:

חזור לראש הדף

דמי ע"ז ע"י גוי מותרין אא"כ רוצה בקיומו (המתן שאמכור ואשלם לך) חוץ מירושת גר ואחיו [יחזור לקלקולו]

גר תושב אינו מבטל ע"ז [לא פלח לשום ע"ז]

גר תושב (להחיותו) - ר"מ - קיבל בפני ג' לא לעבוד ע"ז

חכמים - ז' מצות ב"נ

אחרים - כה"ת חוץ מנבילות

אא"כ קיבל למול ולא מל תוך י"ב חודש

אין מפקידין אצלו יין לזמן מרובה [רש"י - איחלף, לפי' ראשון - אינו מקפיד אמגע גוי] ויינו לת"ק מותר בהנאה ולא בשתיה, לר"ש - י"נ [רש"י - אינו מקפיד על מגע גוי], וי"א מותר בשתיה

ואינו מבטל רשותו לעירוב

רבא לבר שישך - יש עליכם אימתא דמלכותא משא"כ בעוה"ב , פקע עיניה דבר שישך

שכר שפיכת יין ישראל לתוך נוד דגוי מותר [בהתירא קטרח (לרש"י - נאסר רק כשמגיע לקרקעיתו)]

גמ' סה: - סז.

חזור לראש הדף

י"נ ע"ג ענבים שלמים ידיחם; מבוקעות (ירושלמי - או נטל עוקצן) אסורות בנ"ט, חוץ מיין חדש לאביי (לרש"י וחזקי') במשהו [מין במינו בתר טעם] ורבא חולק [בתר שמא]

ע"ג גרוגרות יבשים מותר [נ"ט לפגם]

ע"ג חיטין - יאפה וימכור לגוי שלא בפני ישראל [סדק כמבוקעות]

לר"מ כל איסורין מצטרפין אפי' באינו מינו [לא תאכל כל תועבה - כל שתיעבתי]

יין לתוך חומץ (רש"י - ליין ריח חומץ קודם שנתערבו) -
אביי - במשהו [בתר ריחו - מינו], רבא - בנ"ט [אינו מינו]

להריח איסוה"נ - אביי - אסור [ריחא מילתא] (חוץ ממיקלא האיסור)

רבא - מותר [לאו מילתא], לא לר"מ

פת ע"פ יין תרומה - ר"מ אוסר, ר"י מתיר, ר' יוסי אוסר בשעורין [שואבות]
לאביי ור"ל מח' בחמה ע"פ מגופה וצוננת ע"פ פתוחה (רש"י - אם הריח נכנס)

רש"י סו.

גי' רש"י - להל' במינו בנ"ט חוץ מטבל וי"נ, רש"י סט. ורש"י חולין קט. - במשהו

תבלין של ב' שמות איסור מצטרפין (לרבא לר"מ) - לרש"י - לתבל לאסור

תבלין של ג' שמות - לרש"י - פלפל לבן, שחור, ארוך

גמ' סז. - סט.

חזור לראש הדף

שמואל, ר' יוחנן, רב דימי - השביח ולבסוף פגם (חומץ לגריסין והרתיחן) אסור

טעם לשבח אין לוקין אא"כ יש ממשו כזית כדי אכילת פרס (רש"י - ד' ביצים)

נ"ט לפגם בנפגם מחמת דבר אחר - לל"ק דר"ל אסור, לל"ב ולהל' מותר

לר"מ ור"ל - נ"ט לפגם אסור [גיעולי עכו"ם פגמה פורתא (רש"י - בתבשיל הבא אחריו,
רש"י פסחים מד: - נפגמה הבליעה מטעם הכלי)
תוך יום] חוץ מסרוחה מעיקרא

ר"ש - מותר [נבלה לגר - הראויה לגר]

עולא - מח' רק בהשביח ולבסוף פגם (איתותב),
ר' יוחנן - מח' רק בפוגם מעיקרא (רש"י - משנפל)

נפל שאור דחולין ואח"כ דתרומה - לת"ק אסור [לעולא - שבח דראויה לחמע כמה עיסות (רש"י - של תרומה)], לר"ש מותר [פגמוה]

תרומה תחלה לכו"ע אסור [השביח ולסוף פגם]

בב"א לת"ק אסור, לר"ש מותר [אפי' איסור אינו מצטרף לאיסור]

רב - עכבר דמתא בשיכרא אסור [רב ששת - חידוש דבדילי ואפ"ה אסרה; רבא - נט"ל אסור, משביח] להל' בשיכרא או בחומץ בששים

גמ' סט. - עא.

חזור לראש הדף

הפליג ישראל בחזקת המשתמר (רש"י - לא הודיעו) חבית מותר,

הודיעו שמפליג או א"ל מזוג ושתה לת"ק נאסר בכדי שיקוב ויסתום נקב במגופה
[סיד חדש לא ניכר - ולא חושב להסתכל מלמטה או זימנין דחלים גם למטה]
חוץ משל טיט [ניכר]

לרשב"ג ולהל' - כדי שיפתח ויסתום כל המגופה [סתימת נקב ניכר מלמטה] והאידנא דיש נקב להריח מ"מ אסור

אוכל עמו ויצא - רק שעל השלחן אסור אא"כ א"ל מזוג ושתה

זונה ישראלית עם גוים - יין אסור [בתרייהו גרירא]

יין בבית וגוי ביני דני - מותר (רש"י - בשתיה) במקום דסבר שאפשר לראותו, בנתפס כגנב על כניסתו [רש"י - כיון דבהול אכניסתו מירתת] (רש"י - או נכנס ברשות וידעינן למאי עייל), בחושש שיחזור ישראל (אף בשבת), תינוק גוי (לרש"י - דוקא) דנקט אופיא

גנבי פתחי הרבה חביות מותר ברוב גנבי ישראל, לר"א בספק אי גוי נכנס או בספק נגע במוכח דפתחו אדעתא דממון [לרש"י - מוכח לקולא שהגוים בגנבותייהו טרידי - ודמי לספק ביאה], לכו"ע בספק ישראל ספק לא נגע אלא לשם ממון

מסר לגוי מפתח - יין מותר [שמירת מפתח בלבד]

חצר שחלקה במחיצה נמוכה מהני לי"נ

לטהרות - לרב טמאות (כרשב"ג ודלא כרבנן), חוץ: מנתפס כגנב, יותר מידו מגעת,

לר' יוחנן טהורות, חוץ: מיש לע"ה דריסת רגל, גג חברו למעלה לרשב"ג משתמיט ואומר שהושיט ידו למדוד

חיל בעיר - בשעת שלום פתוחות אסורות, בשעת מלחמה מותרות אבל כהנות אסורות [פנאי לבעול ולא לנסך]

גמ' עא. - עב:

חזור לראש הדף

גוי ששילם בחבית י"נ, משנכנסה לרשותו אסור לומר תן דמיה

מותר לשלם גוי שפרע עבורו י"נ [לרש"י - במצי לסלוקי בזוזי אינו שלוחו] אא"כ א"ל "עול תחתי" [לרש"י - כאילו יהיב ישראל]

מוכר יין לגוי - פסק ואח"כ מדד - דמיו מותרין [לאמימר - קנה במשיכה (רש"י - וכן ישראל מגוי) וחייב לפני שנגע, לרב אשי דמשיכה אינה קונה (איתותב) - בהקדים לו דינר]

לרב - חוץ משפך לכלי דגוי עם י"נ: אם נצוק חיבור, אם אין כליו קונה ברשות מוכר, ביש טיפי י"נ על האוגנים בפי הכלי [נאסר בתערובת לפני קנין כלי]

אח"כ פסק - אסורין [לא סמכא דעתו לקנות]

משך ע"ז במקח טעות - אם שילם יוליך לים המלח [מיחזי כע"ז בידו (רש"י - כשמחזיר זוזי נראה כמוכר)]

אם אמכור, לך אמכור (רש"י - וקנו מיניה) ומכר לשני

בלי פיסוק - לרב יוסף קנה קמא, ורב הונא חולק

פסק ומכר לשני ביוקר - לרב כהנא קנה קמא, ורב יעקב מנהר פקוד חולק [זוזי אנסוהו (רש"י - והתנאי רק בשוייה)]

התנה "כדשיימי בג'" - אפי' ב' מגו ג' [רש"י - נחת לתורת דיינין]

לר"פ יכול לבקש ג' אחרים, ורב הונא בדר"י (להל') חולק

נצוק, קטפרס (מדרון), טופח - רב הונא (לרש"י להל') - חיבור לי"נ (ולא לטומאה או למקוה) והמערה צריך לקטוף

ר' חייא מסתפק אי נצוק חיבור, לרב אשי (ס:) רק טופח להטפיח הוי חיבור

משפך עם עכבת שמדד לכלי גוי אוסרת [נצוק חיבור, נתמלא עד שפחס היין במשפך]

גוי המערה - מה שבחבית מותר [לא גזרו כחו לאסור העליון]

גוי שנגע בגישתא (ראש קילוח siphon) אוסר הכל [נצוק, רבא - כולו נגרר (רש"י - כחבית אריכתא): לרש"י - בקנה עד למטה שסופו לצאת, נט: - ור"פ מתיר (לרש"י - כל מה שחוץ לקנה)

מר זוטרא - גוי שמוצץ בקנה מיין מותר עד שפסק

רש"י עא. - עא:

לרש"י - הל' כר"ל דגוי קונה בכסף

גוי שגזל פחות מש"פ א"צ להשיב - לרש"י כאן - דמחיל משא"כ בגוזל מגוי

גמ' עג. - עד.

חזור לראש הדף

לרב דימי - י"נ לתוך היתר ראשון ראשון בטל (רש"י - דלא כהל'),
לרב יצחק בר יוסף - רק במערה מפך קטן, לרבין לא בטל

היתר לאיסור במינו בכ"ש [רש"י - לרב דימי דקמא קמא בטל], באינו מינו בנ"ט (רש"י - עד דנפל פי ס' כחדא)

רבין, ול"ב לרב שמואל ב"י - י"נ ומים ליין היתר משערין רק הי"נ כנגד מים [רואין מינו כאינו]

לל"ק לרב שמואל ב"י, ר' יוחנן לרש"י - בנפל י"נ תחלה מצא מינו ונעור,
לרש"י לחזקיה אפי' מים תחלה [לא אמרינן רואין] אבל לא י"נ במים ואח"כ יין היתר [משבטל אינו חוזר וניעור]

רב ושמואל - כל איסורין במינו במשהו,

ר' יוחנן ור"ל - בנ"ט, חוץ: מטבל [כהתירו - חטה אחת], י"נ ומים שנתנסכו [חומרא דע"ז]

משנה - איסור הנאה דדרכו להמנות אסורין ואוסרין בכ"ש [רש"י - תרתי לחשיבותא]

לרשב"ג תערובת י"נ מותר בהנאה חוץ מדמי י"נ

להל' לרב ור"נ (רש"י להל') רק בחבית בחביות או סתם יין ביין, ואמוראים חולקים

רש"י עג. - עד.

לרש"י - מודה רב דימי דאין קמא בטיל בנפל כולו כאחד, ולא כשאין ס' בהיתר

לרש"י - אין דרכו להמנות או חתיכת איסור אכילה בטלים ושדי א' והשאר מותר

גמ' עד: - עה:

חזור לראש הדף

גת אבן - דרך גוי: ל"ק דרבא - הדחה, של גוי - ניגוב;
זפתה גוי (קצת יין): ניגוב, ל"ב דרבא - אם גם דרך בעי קילוף חוץ מחלקה

עץ - דגוי - ניגוב; זפתה גוי: לרבי ינגב (ובדרך יקלוף), לחכמים יקלוף [רש"י - זפת טובא ובלע]

חרס - דגוי - לרבי ניגוב חוץ מקנקנים (רש"י - ג"פ מים מעל"ע) [מכניסו לקיום], לחכמים אסורה; זפתה גוי ולא דרך - לרבי יקלוף (רש"י), לחכמים אסורה

לרש"י - ברייתא (רש"י להל') - גת א"צ ניגוב אלא הדחה, רבא - גת ברותחין

רבא - השולח כלי ריק שמכניסו לקיום בעי חותם (לרש"י - בתוך חותם)

ניגוב: לל"ק דרב - בלח 1) אפר 2) ומים, ביבש 1) מים 2) ואפר

לסורא - בלח 4 (א' מ' א' מ') ולל"ק דרש"י לרב 2 לשמואל 4
ביבש לרש"י לרב 3 לשמואל 5 (מ' א' מ' א' מ'), לר"י לכו"ע 3

לפומבדיתא - בלח 4, ביבש - 5 ולל"ב דרש"י לרב 3 לשמואל 5

עקלים (סביב הענבים) של נצר וקנבוס מנגבן,
של שיפה וגמי: מישנן לת"ק י"ב חודש ולרשב"ג מגת לגת,
או לר' יוסי מגעילן, ולרשב"ג בשמו - י"ב שעות תחת קילוח

מסננת של שער אדם או תפור בחבלי דקל מדיחן, דצמר או גמי מנגבן, דפשתן מישנן, ויתיר קשרים

ע"ה שנגע באשכולות שביין - מח' רבי ור' חייא אי מטמא סביבותיו (להל') [מפסקי] או כל הגת

גמ' עה: - עו:

חזור לראש הדף

לוקח כלי סעודה מגוי בעי טבילה [תעבירו באש וטהר - טהרה אחרת] במ' סאה [במי נדה] אפי' חדשים [כישנים וליבנן], ודוקא מתכות וזכוכית [כמתכות דיש להן תקנה]

ומח' בחרס מחופה אבר (להל' חייב)

ולא בשאולין, וספק במשכון של גוי - ובדעתו שלא לפדות ודאי חייב

כבולעו כך פולטו: צונן - הדחה, חמין - הגעלה בתוך יורה או ממלא ברותחין ויעברו ניצוצות על שפתה, באור - ליבון עד שתשיר קליפה חוץ משפוד קדשים בהגעלה: לרבה - שטיפה ומריקה נמי [גזה"כ], לאביי בכ"מ ליבון והגעלה, רבה - שלמים כל יום הוי גיעול לקודם, ר"פ - לא מתקשה הבליעה [רש"י - דמבשל בה תמיד] ונוח לפלוט, רב אשי - התירא בלע ואין איסור בעין

מח' ברייתות אי בדיעבד נ"ט לפגם מותר [במדין רק בבת יומא (לרש"י - בלי לינת לילה), ומדרבנן גזרו אטו בת יומא] או אסור [בת יומא נמי נפגם]

סכין חלק שפה (רש"י - לוטש באבן, משפשף בבגד) ונועצה י' פעמים בקרקע שאינה עבודה כדי לאכול צונן

הדרן עלך מסכת עבודה זרה

עוד חומר לימוד
למסכת עבודה זרה