לקמ' (8:27) דרש רש"י מכך שכתוב "ויסר הערוב" שהם סרו ולא מתו, ולמה כאן לא פירש כך?
עיי"ש- 8:27:1:1.
למה התפלל משה שהערוב יסור רק למחרת?
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ג עמ' קכ"ה): כיון שבאותו יום כבר באה המכה לכל היום, אין היא סרה באותו יום. 1
כן כתב גם הגור אריה לגבי מכת צפרדע, עי' לעיל 8:5:3:1. והוסיף המהר"ל שמכת ברד הפסיקה באותו יום כי הברד יורד בזה אחר זה וכל אחד הוא בפני עצמו. ויש להקשות שהגור אריה לעיל (8:5) דימה את ערוב לברד שדרך הערוב להיות הולך ובא ולכן הוא סר מיד, וזה סותר לדבריו בגבורות ה' ונגד מה שמפורש כאן שהערוב סר למחרת? אולי יש לישב שהגור אריה דיבר במפורש מצד פרעה- למה הוא ביקש שיסורו הצפרדעים רק למחרת ואילו על הערוב הוא ביקש שיסורו מיד, ובגבורות ה' דיבר המהר"ל במפורש מצד משה- למה משה לא אמר שיסורו הצפרדעים והערוב מיד. נמצא שהברד בפועל הפסיק מיד, בצפרדעים פרעה הבין שהוא לא יכול לבקש שיסורו מיד, ואילו בערוב פרעה חשב שאפשר לבקש על כך כי דרכם ללכת ולבא, אבל משה ענה שהם יסורו רק למחר.
בחז"ל כתוב שכל מכה נמשכה שבוע (וכ"כ רש"י לעיל 7:25), וקשה למה כאן סר הערוב על ידי תפילת משה?
גור אריה (לעיל 8:5): כיון שראה פרעה שכל מכה נמשכה שבוע, גם כשסרה המכה [על ידי תפילת משה] הוא חשש שהיא תשוב, ובזה הייתה המכה נמשכת שבוע. 1
מהר"ל, גבורות ה' (פל"ג בתחילתו, עמ' קכ"ד ד"ה העתירו): המכה אכן נמשכה 7 ימים, אבל אלמלא תפילת משה, גם אחרי שעברו 7 ימים- החיות שכבר באו היו נשארות, [והועילה תפילת משה שאותם חיות ילכו].
מהר"ל, גבורות ה' פל"ג בתחילתו, עמ' קכ"ד ד"ה העתירו): כשפרעה לא רצה לשלוח, אז נמשכה המכה שבוע, אבל כשאמר שהוא ישלח את ישראל נשלמה המכה והועילה תפילת משה להסיר את המכה בתוך שבעת הימים.
