1)

מה ענין המן?

1.

מהר"ל, גבורות ה' (סוף פנ"ט, עמ' רסב): ה' רומם את ישראל מעל הטבע וסיפק צרכיהם במדבר, ונתן להם מזון שאיננו טבעי- כמעט שאיננו גשמי, ולכן הוא היה נבלע באיברים, כי לא היה בו את פחיתות החומר. 1


1

בדרוש על התורה (עמ' כ, ד"ה ובמדרש) ביאר המהר"ל שכל מזונם במדבר היה רוחני- המן כתיב בו (תהלים 78:25) לחם אבירים שנבלע באיברים והוא מזון רוחני, והבאר שהיה מקור מתברך בברכה ניסית, וכן השליו הנקרא עוף השמים לא מן הארץ. ע"ע בנתיבות עולם למהר"ל (נתיב העבודה, פי"ז, עמ' קל, ד"ה הדבר שהוא) שכשהוציא ה' את ישראל ממצרים והיו ישראל עבדיו, מיד פירנס את גופם במן, ואח"כ נתן להם תורה לפרנסת נפשם, וכך צריך כל אדם לומר דברי תורה על שולחנו, ואם לא עשה כן אין הפרנסה הזו מתייחסת אל ה' אלא כאילו אכל מזבחי מתים- עבודה זרה.

2)

לחם מן השמים: בגמ' (יומא עה ב) דעת ר' עקיבא שהמן נקרא "לחם אבירים" משום שמלאכי השרת אוכלים אותו, ור' ישמעאל חלק עליו שאין מלאכי השרת אוכלים, וצ"ב במה נחלקו?

1.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ג, עמ' קה, ד"ה כל מה, בבא בתרא דף עד ב): בודאי גם לר"ע מלאכים אינם אוכלים דברים גשמיים, אבל כשם שכל הנמצאים מקבלים מאת ה', כך גם המלאכים, וזו השלמתם 1 , ומכיון שהמן איננו טבעי, אמר ר"ע שזהו מאכל המלאכים. 2 ר' ישמעאל השיב שהמקבל יושלם על ידי קבלתו, ואילו המלאכים עומדים בהווייתם כפי שנבראו 3 , ולכן אין לומר שהם מקבלים.


1

ואין הכוונה לאכילה ממש, אלא הכוונה לקיום שמקבלים המלאכים, כפי שמדגיש הגור אריה בבראשית (1:21), עיי"ש בכל דבריו. ע"ע מה שהבאנו לעיל (בראשית 48:15:1:1) על כך שהמלאכים גם הם זקוקים לפרנסה.

2

עיקר הנידון במהר"ל שם הוא לגבי הסעודה שתהיה לעתיד לבא, והמהר"ל מאריך לבאר שיש אכילה שאיננה גשמית, ודימה לזה את אכילת המלאכים לפי ר"ע.

3

מסתמא כוונתו לפסוק בזכריה (3:7) "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" והכוונה למלאכים.

3)

בגמ' (תענית דף ט א) כתוב שלמן זכו בזכות משה (לעומת הבאר שבזכות מרים והעננים שבזכות אהרן), וצריך ביאור מה טעם הדבר?

1.

מהר"ל, נצח ישראל (פנ"ד עמ' רא): ראוי שעל ידי משה תבוא פרנסת ישראל. כי הוא פרנס ומנהיג הדור, שהרי משה משלים חסרון הדור, והפרנסה משלימה את חסרון האדם. 1


1

ועיי"ש שביאר עוד למה העננים בזכות אהרן והבאר בזכות מרים.

4)

בגמ' (ב"מ דף פו ב) כתוב שבשכר אברהם שנתן בעצמו למלאכים חמאה וחלב, זכו ונתן להם ה' את המן בעצמו, וצ"ב למה מן הוא שכרו של אברהם?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' מח, ד"ה בשכר, ב"מ דף פו ב): אוכל הוא צורך תמידי במדבר שאי אפשר בלעדיו 1 , ואמנם ה' עושה ניסים לפי שעה לישראל אבל דבר שהוא צורך תמידי צריך להיעשות בזכות ישראל 2 , ולכן היה זה בזכות אברהם שעשה כך למלאכים והיה בבחינת "מלוה ה' חונן דל". 3


1

וכן מבואר שם לגבי העננים והבאר, הובאו הדברים לעיל, בראשית 18:4:5:1.

2

ובמהר"ל בנתיבות עולם (נתיב גמ"ח, פ"ג, עמ' קנו, ד"ה ובמדרש) הוסיף שגמ"ח מיוחדת בכך שכאשר האדם עושה טוב, נוהג ה' עמו בטוב במידה כנגד מידה, עיי"ש הטעם.

3

והוסיף שם המהר"ל (בד"ה כל מה) שכשגמל אברהם חסד לאנשים פרטיים, אין ראוי מחמת כך לפרנס אומה שלמה, אבל המלאכים אינם פרטיים, ולכן זכו בניו לכל זה.

5)

במשנה (אבות פ"ה מ"ו) כתוב שהמן הוא מהדברים שנבראו בין השמשות, וצריך ביאור מה טעם הדבר?

1.

מהר"ל, דרך חיים (פ"ה מ"ו, עמ' רלו): 1 בין השמשות של שבת קודש הוא במדרגה עליונה יותר משאר ימות הטבע, אבל אי אפשר לומר שלא נברא בו דבר שהרי איננו שבת, 2 ולכן נבראו בו ולכן נבראו בו דברים שאינם טבעיים לגמרי אבל הם קרובים אל הטבע. עיי"ש.


1

בתחילת דבריו (עמ' רלב) מביא המהר"ל שם את דעת הרמב"ם שרצונו יתברך איננו מתחדש ומשתנה, ולכן גם הניסים הוטבעו בתחילת הבריאה כפי שאמרו חז"ל שבימי בראשית התנה ה' עם ים סוף שיקרע לפני ישראל, והמהר"ל מאריך להתווכח עם הרמב"ם שלא זו כוונת המשנה, עיי"ש. ועי' לעיל (שמות 14:27:3:1 ואילך) שהזכרנו סוגיא זו.

2

בחידושיו לשבת (דף לד א) כתב המהר"ל שבין השמשות הוא ספק יום ספק לילה לא מחמת חסרון ידיעה, אלא זהו זמן שאי אפשר לעמוד עליו מה הוא, ואפי' למשה רבינו היה זמן זה מסופק. נראה שזו גם כוונתו כאן- בין השמשות הוא לא זמן שלא ידוע לנו מה הוא, אלא בעצמותו זהו זמן ביניים בין אתמול למחר.

שאלות על רש"י

6)

רש"י: ולא ילקטו היום לצורך מחר: פשטות הפסוק שנצטוו שלא להמנע מללקוט לאותו יום?

1.

גור אריה: על זה לא היה מצוה אותם. 1


1

לשום הרא"ם- שאילו רצה שלא ללקוט כלל, הרשות בידו, אבל כונת הכתוב בלקיטתו ביומו אינו רק שלא ילקטו היום לצורך מחר.

7)

רש"י: ולא ילקטו היום לצורך מחר: בגמ' (סוטה דף מח ב) כתוב שמי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל מחר, הרי זה מקטני אמנה, ובמדרש (מכילתא ותנחומא) למדו זאת מהמן שלא לקטו היום לצורך מחר, וצריך ביאור מה טעם הדבר?

1.

מהר"ל, חידושי אגדות (ח"ב עמ' פז, ד"ה מי שיש לו, סוטה דף מח ב): ה' מפרנס את בריותיו בכל יום, ולכן אל לאדם להסתפק מה יאכל מחר. 1 ועוד- עיקר האמונה להאמין בו יתברך שכחו אין לו סוף, ולכן הוא מאמין בו יתברך שיפרנס את עולמו בלי חסרון. 2


1

בגמ' כתוב שקטנות אמנה זו גורמת לצדיקים שיתבזבז שולחנם לעתיד לבא, ופירש המהר"ל שהמאמין, אע"פ שלא ידוע לו מה יעשה ה', הוא מאמין בה' גם במה שנסתר ונעלם, והפכו הוא קטן אמנה שאינו מאמין בה' בדבר שאינו רואה ואינו יודע. לכאורה כוונת המהר"ל לתרץ למה חז"ל לא דיברו כאן על המאמין לעומת מי שאינו מאמין, אלא על המאמין לעומת קטן האמנה, כי אדם זה מאמין באופן נקודתי במה שיש לו שהוא מאת ה', אך הוא לא רואה את התמונה הגדולה- רצון ה' בקיום העולם שמבטיח את המשך ההנהגה, לעומתו המאמין באמונה שלמה יודע לסמוך דעתו על ה' גם במה שלא הובטח לו ולכן איננו שואל 'מה אוכל מחר'.

2

לכאורה גם כאן יתפרשו הדברים כדלעיל- קטן האמנה מאמין בשפע שעיניו רואות, ואילו המאמין השלם מבין מתוך השפע שהוא כבר קיבל שאין סוף לשפע הבא מאיתו. עוד הוסיף המהר"ל בנתיבות עולם (נתיב האמונה סוף פ"ב, עמ' ריב, ד"ה במסכת סוטה): עיקר האמונה הוא להאמין שבכחו יתברך הכל ולכן הוא מאמין בו, ולכן כתוב בגמ' (ביצה טו ב) שבשבת חדוות ה' היא מעוזכם, לוו עלי ואני פורע, כי בשבת ראוי שיהיה שולחנו מלא, ולכן ילוו על ה'.

8)

רש"י: למען אנסנו הילך בתורתי:

1.

גור אריה 1 : מילת 'למען' משמעה תוצאה- אתן להם מן כדי שאנסנו, ולא יתכן לפרש כך כי בעצם נתינת המן היה הניסיון, לכן פירש רש"י- 'כי אנסנו', כי בנתינת המן היה מנסה אותם. 2


1

גירסת הגור אריה ברש"י: 'למען אנסנו- כי אנסנו', וכ"ה ברא"ם, והגור אריה בא לפרש גירסא זו באופן אחר מהרא"ם, עיי"ש.

2

לכאורה כוונתו שהמן והניסיון אינם סיבה ותוצאה חיצונית, אלא שני צדדים של אותה מטבע.

9)

רש"י: למען אנסנו...אם ישמרו מצות התלויות בו: אולי הניסיון הוא האם יהרהרו אחרי ה' כמו בפרשת עקב (דברים 8:2)?

1.

גור אריה: אם אומרים לאדם מראש 'אנסה אותם אם לא תהרהר אחרי' אין זה ניסיון, 1 אבל בספר דברים אלה דברי משה לישראל שה' ניסה אותם האם יהרהרו אחרי ה'.


1

אלא הניסיון הוא האם ישמרו את המצוות התלויות בו.

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומותתגובות מקוראיםרשימות דוא"לחומר על כל התלמוד והמשנהשאל את הכוללקישורים ללומדי התלמודלוח למחזור הנוכחילוחות ללימודים יומיים אחרים